בדרך לממשלה עם רוב גדול בכנסת. מלאכת הרכבת הממשלה תחל השבוע, ובניגוד למערכות הבחירות הקודמות היא צפויה להיות קצרה, ומלווה בפחות אי-ודאות. מבחינה כלכלית הממשלה החדשה מתחילה את דרכה עם נתוני פתיחה של יציבות פיננסית גבוהה שתאפשר לה מרחב תמרון גבוה לשינויי מדיניות, ובכלל זה למימוש אג'נדות פוליטיות של חברות הקואליציה. מנגד, הנתונים מצביעים על האטה כלכלית בפתח, כך מעריכים הכלכלנים של בנק הפועלים.

האינפלציה, עליות הריבית והמיתון המסתמן בעולם, מחלחלים אט אט לישראל. אינדיקטורים לצריכה הפרטית, כמו הפדיון בענפי המשק מצביעים זה מכבר על ירידה בחודשים יוני-אוגוסט (במונחים ריאליים). העלייה ביצוא השירותים, ובכלל זה שירותי היי-טק, הואטה אף היא בחודשים האחרונים, וזה ענף משק שתרומתו לצמיחה הייתה גבוהה בשנתיים האחרונות. נתוני הצמיחה לרבעון השלישי צפויים להתפרסם בשבוע הבא, ולהערכתנו יראו על צמיחה נמוכה מאוד, אם בכלל. הצמיחה ברבעונים הקרובים צפויה להמשיך להיות נמוכה.

שינויי המדיניות הצפויים עשויים להשפיע על מדדי המחירים של הטווח הקצר. כך לדוגמא, לא ברור אם מס הבלו על הדלק יועלה באמצע החודש הנוכחי, מה המועד שבו יבוטל המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, ואם הממשלה החדשה תנסה לקבע מחירי שירותים בפיקוח כמו חשמל, מים וארנונה. שינויי חקיקה נוספים עשויים להשפיע על מחירי סעיף החינוך לדוגמה. מכלול השינויים תומך באינפלציה נמוכה יותר בטווח הקצר, זאת בהתאם למועדי החקיקה והיקפם. בהסתכלות על הטווח הארוך יותר, ההשפעה של הפחתות המסים היא מוגבלת, והאינפלציה מושפעת יותר מעלויות התשומות ובעיקר שכר-העבודה.

נתוני השכר מראים עתה על התנהגות מאוד לא הומוגנית – בענפים מסוימים קיים מחסור בעובדים ועליות השכר הן גבוהות, כמו למשל שירותי אירוח ואוכל – עלייה של 6.4% בשכר בשנה האחרונה, או שירותי תחבורה, אחסנה דואר ובלדרות – 5.7%. בהייטק השכר גם עולה בקצב מהיר, אולם לאור הצמצומים בענף יתכן שעליית השכר שם תיעצר. בתעשייה עליית השכר היא בינתיים נמוכה יחסית – 2.4%. בהסתכלות כוללת אנו מעריכים כי עליית השכר במגזר העסקי עדיין תומכת באינפלציה שגבוהה מ- 2% לשנה, אם כי לא בהרבה מעל הגבול העליון של היעד – 3%.

גורם השפעה נוסף שצפוי להשפיע על האינפלציה הוא שוק הנדל"ן. ההאטה הצפויה במשק תבלום להערכתנו את עליית מחירי השכירות, אם קיים פיגור מסוים במדידה, שנובע מתהליך החלפת השוכרים, ולכן בחודשים הקרובים מחירי שכר-הדירה יוסיפו לעלות. אנו מותירים את תחזית האינפלציה על 2.9% ל- 12 החודשים הקרובים, זאת בהנחה שמס הבלו על הדלק לא ישתנה. שוק ההון מגלם עתה לטווחים הארוכים יותר אינפלציה שקרובה יותר לגבול העליון של היעד – 2.7% שנה לטווח של עשר שנים לדוגמה. יתכן שנתון זה כולל בו גם פרמיית סיכון, זאת לאור השינוי בסביבה העולמית.

הבנקים המרכזיים בעולם הגבירו את הנחישות במאבק באינפלציה, והמסר של הפד וה- ECB היה ניצי. נגיד בנק ישראל התבטא אף באופן דומה שההגעה לריבית של 3.5% תהיה מהירה. אנו צופים עליית ריבית של 50 נקודות בסיס החודש, ולאחת מכן מעבר לעליות ריבית של 25 נקודות בסיס. הריבית צפויה להתייצב סביב רמה של 3.75%. הבנקים המרכזיים שאפו להגיע לריביות ריאליות חיוביות לאורך עקום התשואות, וזה הושג בארה"ב ובישראל, אם כי אלו עדיין ריביות נמוכות שלא מבטיחות את ריסון האינפלציה. הציפיות לאינפלציה נמצאות בתחום היעד, אם כי עדיין קשה לומר שהן "מעוגנות" במרכזו. אנו מעריכים לכן שעליית הריבית תימשך בחודשים הקרובים, כאמור בקצב איטי יותר.

עוד ב-

בנק הפועלים מצית מלחמה: זו ההצעה המטורפת ללקוחות

לכתבה המלאה

עקום התשואות בישראל שטוח ואפילו מעט הפוך בחלקו כשהתשואה לשנתיים גבוהה מזו של עשר שנים. הפער בתשואות הוא קטן, והוא משקף הערכה של השוק שהריבית תוסיף לעלות לרמה של כ-4% ותרד מעט במחצית השנייה של 2023. השוק לא מגלם תפנית חדה במדיניות המוניטרית, ולכן אנו לא סבורים שזו לא אינדיקציה למיתון. השווקים מגלמים באופן כללי הערכה שריביות הבנקים המרכזיים הן בארה"ב והן בישראל לא יוותרו לאורך זמן ברמה של 4%.