מדדים ומחקרים

נשים בתקשורת? הדו"ח המטריד חושף את הנתונים

דו"ח מחקר שפורסם בחן את מקומן של נשים בחדשות בכלי התקשורת המרכזיים בישראל גם בעברית וגם בערבית, בתקופת הסגר של חגי תשרי ב-2020 ושם נחשף: נשים לא נמצאות מספיק בתקשורת

אביחי דלאל | 17/3/2022 17:36

דו"ח המחקר שנחשף בסוף 2021 מצייר תמונה עגומה על מצב התקשורת בישראל, לפחות בהיבטים של ייצוג נשי בתקשורת הישראלית בשפה העברית והערבית.

הדו"ח של פרופ' עינת לחובר מרצה בכירה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר וסופיה חייטין מוסמכת תקשורת באוניברסיטת חיפה תחת הכותרת "עושות ועושים חדשות בישראל בתקופת הקורונה: נשים בחדשות – ממצאי פרויקט ניטור התקשורת הבין־לאומי, 2020" מציג את ממצאי הפעימה השישית של מחקר ה-GMMP (Global Media Monitoring Project), פרוייקט ניטור תקשורת בינלאומי המתקיים מדי חמש שנים מאז 1995 ובחן את מקומן של נשים בחדשות. הדו"ח פורסם במסגרות מדיה, כתב העת של האגודה הישראלית לתקשורת, בשיתוף פעולה עם המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.

המחקר והשיטה

ב־29 בספטמבר 2020 היה יום הניטור בעיצומו של הסגר השני לקורונה. נושאי סדר היום באותה התקופה היו הפרת תקנות החירום, מחאות נגד מגבלות הממשלה, הנחיית הממשלה להגביל הפגנות, הביקורת על ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. נושאים נוספים שהיו בחדשות הגיעו מחוץ לארץ כמו הלחימה בגבול נגורנו-קראבך, העימות בין המתמודדים לנשיאות ארצות הברית וחובותיו של הנשיא דאז דונלד טראמפ. בתחומים המגדריים, הסיפור המרכזי היה אלימות במשפחה, באותו היום לאחר הלחץ הציבורי העצום, נחשף שמו של אביעד משה, בעלה של שירה איסקוב שהכה אותה קשות. מחאה גדולה הייתה לאחר בקשתו של להוציא צו איסור פרסום על שמו במטרה לא לפגוע בקריירה שלו ובמשפחתו.

פרויקט ניטור התקשורת ייחודי הודות לשנות קיומו הרבות ולמספר הגבוה של המדינות המשתתפות בו ב־2020 נאסף המידע ב־116 מדינות, באמצעות צוותי עבודה שהשתמשו כולם באותם כלי מחקר (בשפה או בשפות המקומיות בכל מדינה). בסה"כ תועדו ונותחו 30,172 ידיעות חדשותיות בטלוויזיה, ברדיו, ובעיתונות המודפסת והמקוונת בעולם, ובמדינות רבות גם בטוויטר.

הממצא המרכזי: על אף שיפורים נקודתיים ומוגבלים, קצב ההתקדמות לשוויון מגדרי באמצעי התקשורת נותר ללא שינוי. לפי הדו"ח הבינלאומי, ככל הנראה יידרשו עוד 67 שנה שנים עד לשוויון מגדרי בחדשות.

נושאי הסיקור הפוליטיים והכלכליים שהיו בראש סדר היום נדחקו לפינה, בראש החדשות הופיעו ידיעות על בריאות ומדע. חלקן של הנשים ירד. מבחינה כמותית, נוכחותן של נשים בידיעות הקשורות ישירות לקורונה היה אמנן גדול יותר מחלקן בידיעות שאינן קשורות למגפה, אך מבחינה איכותית המצב טעון שיפור; בידיעות הקשורות למשבר הקורונה הייתה נטייה, פחות להדגיש נושאים של אי-שוויון או לאתגר סטריאוטיפים מגדריים מידיעות אחרות.

בישראל נוטרו ארבע מהדורות החדשות המרכזיות: כאן 11, חדשות 12 וחדשות 13 וערוץ 33, שלוש מהדורות מרכזיות ברדיו חדשות הבוקר ברשת ב' ובגלי צה"ל ומהדורת אחר הצהריים ברדיו א-שמס ועמודי החדשות בישראל היום, ידיעות אחרונות, מעריב, והארת. כמו כן, נוטרו אתרי החדשות וואלה!, ynet, הארץ ו-Panet. ישראל ניטרה גם את דפי הטוויטר של שלושת כלי התקשורת המרכזיים כאן חדשות, חדשות 12 וחדשות 13.

הממצאים המרכזיים

בסך הכל נותחו 224 ידיעות חדשותיות, הופיעו 534 אנשים שהם מושאי הידיעה או מקורות, פרשנים ומומחים ועוד 296 עיתונאים ומגישים.

רק 16% מהאנשים בחדשות בכל אמצעי התקשורת שנבחנו היו נשים. נמוך באופן משמעות מהנתון שמצא בשנת 2015, אז היה שיעור של 24% ונמוך משמעותית מהממוצע הבינלאומי (25%) שעלה משנת 2015. שיעור הנשים בחדשות בישראל היה נמוך משנת 2010 ו-2005. וכך, לא הייתה התקדמות לשיוויון המגדרי בחדשות אלא אפילו נסיגה.

הנשים נעלמו מהרדיו, רק 5% הוצגו בכלי התקשורת, גם בטלוויזיה היה שיעור נמוך של 9% בלבד. בעיתונים המצב היה טוב יותר עם 16%. אך הנציגות הגדולה ביותר של נשים הייתה באינטרנט עם 24% ובטוויטר עם אחוזים זהים.

ממצאים נוספים מראים כי נקודת המבט הנשים לא זוכה לייצוג , לא נמצא תחום סיקור שבו הקול הנשי היה שווה לקול הגברי. בתחום הפוליטיקה הייתה עלייה ביחס לשנת 2015, בשל העלייה של הנשים שהפכו לפוליטיקאיות ולכן היו מסוקרות יותר. אך עדיין מדובר ב-12% מכלל המסוקרים. בכלכלה לא היו לנשים ייצוג בכלל, ירידה מהנתון של שנת 2015 שם היו מסוקרות 38% מכלל המסוקרים.

תהיי יפה ותשתקי

שיעור הנשים שהופיעו בקרב המומחים והפרשנים נע בין 11% עד 24%, ירידה נוספת בממוצע. נשים שהעידו על חוויה אישית היה גדול יותר בדומה למגמה העולמית. מבין כל האנשים שתפקידם המשפחתי הוזכר בידיעה, בין 22%-32% היו נשים לעומת 6%-7% גברים.

איפה הנשים מופיעות? נשים בחדשות יותר מיוצגות באופן חזותי בווידאו או בתמונות יותר מגברים. בעיתונות המודפת ובטלוויזיה 28% הנשים קיבלו ייצוג חזותי. באמצעי התקשורת המסורתיים בלטה נטייה צטט דברים שאמרו גברים יותר מאשר דברים שאמרו נשים. בנתונים, 45% לעומת 32%. באינטרנט הנתונים היו יחסית זהים, נשים צוטטו ב-52% מהמקרים לעומת 51%.

הייצוג הנשי בקבוצות מיעוט בחברה היה נמוך בהרבה מהשיעור שלהן באוכלוסייה, אך קבוצת המיעוט היה נמוך אפילו יותר. 3% מהאנשים החדשות היום ערביות, 0.4% בלבד היו נשים חרדיות.

נושאים מגדריים נעלמו מהנוף התקשורתי, רק 4% מהידיעות עסקו לעומת 7% בממוצע העולמי. הנשים שולטות בעיקר כמגישות החדשות בטלוויזיה, אך בעיתונות המודפסת כמעט והן לא נמצאות. שיעור הנשים בקרב הכתבות והמגישות הוא 38% עדיין נמוך מהנתון העולמי וגם מהנתון מ-2015.

פרופ' עינת לחובר (צילום: עברי לחובר פרץ)

את המחקר סיכמו פרופ' עינת לחובר וסופיה חייטין: "גם בשנת 2020, בעת משבר הקורונה, החדשות בישראל מציגות עולם גברי: הן מציגות בעיקר גברים, מביאות בעיקר את קולם של גברים, מתעלמות מנושאים מגדריים ומיוצרות בעיקר בידי גברים. נשים בחדשות נותרו גם בשנה זו בתת־ייצוג במושאי הסיקור, בקרב המקורות ובקרב אנשי החדשות. בשני התחומים – נשים המסוקרות בחדשות ונשים המייצרות חדשות – ייצוג הנשים בשנת 2020 ירד בהשוואה לתוצאות 2015.

עוד ב-

דירוג ice: חמש הנשים המובילות ומשפיעות בתקשורת

לכתבה המלאה

אם כך, הממצאים מלמדים שהאי־שוויון המגדרי בחדשות בישראל בסיסי ועיקש, וככל הנראה אף העמיק כתוצאה ממשבר הקורונה. יתרה מזאת, השוואה לנתוני הממוצע הבינלאומי מלמדת שהמצב בישראל נמוך מאוד בהשוואה לכמעט כל המדינות: ציון ה־I-GEM (מדד השוויון המגדרי; הטווח נע בין 100 עבור נשים בלבד ל־100 עבור גברים בלבד, כאשר 0 מציין שוויון מלא) של ישראל הוא 79.8".