הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את ממצאי סקר מיומנויות. מדובר בסקר בין־לאומי שעורך ארגון ה־OECD זו הפעם השנייה, ומשתתפות בו 31 מדינות. הסקר בודק את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד 65) בשלוש מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.

מיומנויות אלו נחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו. הסקר מודד באופן ישיר את רמת השליטה במיומנויות ואת האופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היום־יום. 

מיומנויות אלו רלוונטיות להקשרים ולמצבים רבים בעולם העבודה ובחיים החברתיים, וניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות. מיומנויות אלו מקנות לשולטים בהן סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות בחברה עתירת המידע של ימינו, ואילו אלו שאינם שולטים בהן עלולים "להישאר מאחור".

סקר מיומנויות נערך במחזור הראשון בשנים 2011–2018 ב־39 מדינות, ובהן ישראל. פרסום זה מתמקד בממצאי המחזור השני, שנערך ב־31 מדינות בשנים 2022–2023. הסקר הועבר בישראל בעברית ובערבית. 

בדומה למחזור הראשון (2014–2015), גם במחזור השני (2022–2023) ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה־OECD בכל אחד משלושת התחומים שנמדדו – אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.

באוריינות קריאה – הציון הממוצע של ישראל הוא 244 לעומת 260 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר. הציון של ישראל דומה לזה של איטליה. הציון של ישראל ירד ב־10 נקודות לעומת המחזור הראשון, ומושפע בעיקר מהגידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות נמוכה.

באוריינות מתמטית – הציון הממוצע של ישראל הוא 246 לעומת 263 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־26. הציון של ישראל דומה לזה של איטליה, ליטא וארצות הברית. לא חל שינוי מובהק בציון של ישראל לעומת המחזור הקודם.

בפתרון בעיות אדפטיבי – הציון הממוצע של ישראל הוא 236 לעומת 251 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־25. הציון של ישראל דומה לזה של פורטוגל, קרואטיה ודרום קוראה. זו הפעם הראשונה שמיומנות זו נמדדת בסקר.

שיעור גבוה מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל היא ברמות הנמוכות במיומנויות יסוד. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות קריאה הוא 36%, לעומת 26% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-27% במחזור הראשון.
​
שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות מתמטית הוא 34%, לעומת 25% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-31% במחזור הראשון. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות בפתרון בעיות אדפטיבי הוא 40%, לעומת 30% בלבד בממוצע ה־OECD.

באוכלוסייה הערבית חלה ירידה ניכרת של 26 נקודות באוריינות קריאה (מ־225 ל־199). לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית לא חל שינוי, והציון שלה נותר דומה ל־OECD (259 ו־260, בהתאמה). כתוצאה מכך, הפער לטובת היהודים התרחב מ־39 נקודות במחזור הראשון ל־60 נקודות במחזור הנוכחי. 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד.

עוד ב-

נחשף: כמה כסף מוציאות אוניברסיטאות בישראל על מחקרים?

לכתבה המלאה

באוריינות מתמטית לא חל שינוי באף אחת משתי קבוצות האוכלוסייה לעומת המחזור הראשון. הציון הממוצע של היהודים (256) נותר גבוה משמעותית מזה של הערבים (215). גם בפתרון בעיות אדפטיבי הציון הממוצע בקרב הערבים (206) נמוך במידה ניכרת מהציון בקרב היהודים (247).