הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את ממצאי דו"ח מחקר ופיתוח באוניברסיטאות בישראל. מחקר ופיתוח (מו"פ) מוגדר כפעילות שיטתית ומקורית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש, כולל ידע על אדם, תרבות וחברה או פיתוח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי.

על פי הנתונים, סך ההוצאה למחקרים במימון תקציבי נפרד באוניברסיטאות בישראל היא 2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל (119.2 מיליארד שקל) ו-40.4% מההוצאה למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות – תקציב שוטף ותקציב נפרד (6.56 מיליארד שקל).

ב-2023 פנתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אל 53 מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות לחינוך, בבקשה רשמית לדווח האם בשנה האקדמית תשפ"ג (2022/23) התקיימה בהן פעילות של מחקר ופיתוח, שמומנה  באמצעות תקציב נפרד, וללא מימון ממופ"ת. הבקשה אל המכללות הייתה זהה לבקשה המופנית אל האוניברסיטאות.

מדיווחיהן עולה כי ב-19 מכללות התקיימה פעילות של מחקר ופיתוח בתקציב כולל של יותר מ-42 מיליון שקל, וב-18 מכללות לא התקיימה פעילות של מחקר ופיתוח ולא נרשמו הוצאות כספיות. הנתון הכספי אינו כולל 12 מכללות נוספות שלא השיבו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פעילותן, ולא דיווחו על פעילות, ו-4 מכללות שהתאחדו ביניהן.

התקציבים המיוחדים למחקר במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך גויסו מקרנות דומות לאלו שמהן גויסו תקציבים לאוניברסיטאות. בין המממנים ניתן למצוא: משרדי ממשלה – משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות וביטחון המזון; הקרן למחקר של האיחוד האירופי Horizon Europe, הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן אדמונד דה רוטשילד, קרן מחקרים לענייני ביטוח שליד איגוד חברות הביטוח בישראל, המוסד לביטוח לאומי, קופות חולים ומפעל הפיס.

הנתונים נאספו הודות לשיתוף פעולה בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין האוניברסיטאות, המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך אשר העבירו את כל המידע הנחוץ להכנת ההודעה. ב-2023 סך ההוצאות למחקר מתקציב נפרד באוניברסיטאות הסתכם ב-2.646 מיליארד שקל. 

עוד נודע כי ב-2023, 51.4% מסך ההוצאות היו בגין עבודה – שכר (36.1%) ומלגות (15.3%); 15.1% בגין הון פיזי – ציוד (11.1%) ושירותי מעבדה (4.0%); 9.6% בגין חומרים; ו-21.5% בגין קרקע – תקורה (11.3%) ושונות (10.2%), והתאמות חשבונאיות בגין העברות בין פרויקטים של 2.6% מסך כל הוצאות. 

ב-2023 נרשמה עלייה של 8.3% בהוצאות למחקרים מתקציב נפרד, בהמשך לעלייה של 3.7% בשנת 2022.  העלייה נרשמה בכל סעיפי ההוצאה במיוחד בהוצאות בסעיף העברות בין פרויקטים (57.5%), שונות (45.6%), בהוצאה לרכישת ציוד (11.9%) ותקורה (9.4%). 

ב-2023 סך ההוצאות מתקציב נפרד, עלה ב-203.4 מיליון שקל לעומת השנה הקודמת, לאחר עלייה של 87 מיליון שקל ב-2022 וירידה של 103 מיליון שקל ב-2021. העלייה נרשמה בכל תחומי המחקר למעט ירידה במדעי החברה. 38.2% מהשינוי בסך התקציב (203.4 מיליון שקל) נובע מהעלייה בהוצאות בהנדסה ואדריכלות (77.6 מיליון שקל), ו-24.2% – מהעלייה בהוצאות במדעי הטבע ומתמטיקה (49.2 מיליון שקל.

ב-2023 התקיימו באוניברסיטאות בישראל 27,773 מחקרים מהתקציב הנפרד – 253 פחות ממספרם ב-2022. 6,255 מחקרים התקיימו במדעים הביולוגיים, 4,663 בהנדסה ואדריכלות, 3,447 במדעים הפיזיקליים, 3,145 במדעי הרוח (כולל: מדעי הרוח הכללים, חינוך והכשרה להוראה, שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים, אמנות, אמנויות ואמנות שימושית), 2,453 במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב, 2,450 במדעי החברה, 2,063 ברפואה, 1,224 במקצועות עזר רפואיים, 849 בחקלאות, 603 בעסקים ובמדעי הניהול, ו-505 במשפטים.

חלקה של כל אוניברסיטה מסך התקציבים למחקרים מתקציב נפרד באוניברסיטאות ב-2023, היה דומה לחלקה ב-2022. 23.9% מהתקציבים מומשו בפועל על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, 19.3% – מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 15.2% – ממכון ויצמן למדע, 13.6% – מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 12.2% – מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 6.8% – מאוניברסיטת בר-אילן, 6.1% – מאוניברסיטת חיפה ו-3.0% – מאוניברסיטת אריאל.

עוד ב-

עיריית חולון בגל פיטורים: אלו ארבעת המוזיאונים שייסגרו בעיר

לכתבה המלאה

ב-2023 ההוצאה למימון כוח האדם המחקרי (הוצאות שכר ומלגות לחוקרים) הייתה יותר ממחצית מעלות ייצור המחקר, והיא הסתכמה ב-1.359 מיליארד שקל (51.3%). ההוצאה למימון ציוד, חומרים ושירותי מעבדה הסתכמה ב-653 מיליון שקל (24.7%), וההוצאה עבור תקורה – ב-298 מיליון שקל (11.3%). בנוסף, היו הוצאות שונות – 270 מיליון שקל (10.2%), ואיזון חשבונאי (העברות בין פרויקטים) – 67 מיליון שקל (2.6%).