בשנים האחרונות אנחנו עדים להשקעות מאסיביות בחברות צמיחה, חברות טכנולוגיה באופן כללי, ובפרט חברות העוסקות בתחום ה-AI, המרכזות את מרבית תשומת הלב של המשקיעים וגם את מרבית ההשקעות, וכתוצאה מכך משקיעים רבים זונחים את החברות "הקלאסיות" – חברות עם יחסים פיננסיים חזקים. 

דוגמא טובה לכך היא משקל סקטור הטכנולוגיה במדד S&P500 אשר עלה מכ-20% לכ-40% בפרק זמן של כעשור בלבד. במילים אחרות, משקלן של מניות הערך במדד S&P500 ירד באופן משמעותי והן אינן מקבלות נתח מספיק גדול בתיק ההשקעות הטיפוסי. יחד עם זאת, בחיפוש חופשי בגוגל ניתן לאתר מאות אפשרויות השקעה שונות למדדי ערך, עם כ-127 קרנות על מדדי ערך וכ-300 מיליארד דולר המושקעים במדדים אלו בארה"ב בלבד.

 
בדומה לוויכוח העתיק יומין בין משקיעים פאסיביים למשקיעים אקטיביים, קיים גם ויכוח בין אסכולות ההשקעה במניות ערך לבין השקעה במניות צמיחה.  וורן באפט, משקיע הערך האגדי, צוטט בעבר כשאמר "כל מה שצריך כדי להשקיע, זה לבחור מניות טובות בזמנים טובים ולהמשיך להחזיק בהן כל זמן שהן ממשיכות לייצג חברות טובות". מדד מניות ערך עושה עבור המשקיע את העבודה, כשהמדד בוחן בכלים מקובלים מי היא מניית ערך ורק הטובות באמת ייכנסו למדד.

ב-5 במאי 2024 השיקה הבורסה את מדד ת"א-125 ערך, גרסה חדשה למדד הדגל ת"א-125 הוותיק והמוכר המשמש כמדד הבנצ'מארק של הגופים המוסדיים בישראל, אשר שווי הנכסים העוקבים אחריו עומד על כ-20 מיליארד ש"ח. סגל הבורסה ביצע התאמות למאפייני השוק המקומי הייחודי לקראת השקת המדד החדש, כך שבפיתוח מדד ת"א-125 ערך הושקעה מחשבה רבה, על מנת לייצר מדד ערך הנותן תשואה עודפת על השוק לאורך תקופות ארוכות ולא רק לתקופות קצרות, כלומר השקעה במדדים המתאימה לרצי מרתון ולא לריצות קצרות.

המדד נבנה על בסיס 3 פרמטרים עיקריים: תשואת הדיבידנד השנתית של המניה, מכפיל רווח (היחס בין שווי השוק של המניה לבין הרווח הנקי) ומכפיל הון (היחס בין שווי השוק של המניה לבין ההון העצמי).  הממצאים הללו נבחנים על פני 3 השנים האחרונות, כך שנקבל 9 פרמטרים שונים.  דה פקטו, אנו מנרמלים את הערכים השונים על מנת "שידברו באותה השפה" ורק אז מדרגים את הניקוד של כל מניה.  על פי אותם הפרמטרים נקבע ציון משוקלל ורק 60 החברות בעלות הניקוד הגבוה ביותר יבטיחו את מקומם במדד.

מדובר במדד המתעדכן אחת לשנה בעדכון המדדים החצי שנתי בנובמבר, דבר הנותן נדבך נוסף של יציבות למדד (בניגוד לרוב המדדים המתעדכנים פעמיים בשנה במאי ובנובמבר), תקרת משקל מקסימאלית של 5% המאפשרת פיזור נאה בין הסקטורים השונים ובנוסף המדד יכלול לכל היותר 10 מניות מכל תת-ענף, כאשר לעניין זה תת-ענף "נדל"ן מניב חו"ל" ותת-ענף "נדל"ן מניב בישראל" ייחשבו כתת ענף אחד, כלומר, ענף דומיננטי בבורסת ת"א כגון נדל"ן או בנקים יוגבל וזאת על מנת לאפשר פיזור אופטימלי. כתוצאה מכך, הפיזור הסקטוריאלי של המדד נותן ביטוי טוב יותר לענפים דומיננטיים בשוק ההון המקומי כגון פיננסים ונדל"ן.

נתון נוסף המצביע על איכות המדד הוא השארפ. השארפ הוא מדד לביצועים של תיקי ההשקעות ומודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה, כך שככל שהתשואה גבוהה יותר ביחס לסיכון, כך המדד גבוה יותר. בטווחי זמן שונים, מצאנו כי השארפ של המדד נותן עודף תשואה ביחס לרמת הסיכון.

עוד ב-

סיכום המסחר בבורסה: ירידות במדדים המרכזיים, מניית תדיראן נוסקת

לכתבה המלאה

מדובר במדד חדש תחת אסכולת השקעה פופולרית בשווקים שונים בחו"ל.  החלטת הבורסה להשיק מדד ערך, מאפשרת למשקיע להיחשף למניות ערך איכותיות באופן פשוט וקל ובדרך זולה ע"י השקעה במדד.  מדובר במועדון אקסקלוסיבי הכולל 60 חברות בלבד וניתן להניח כי חברות רבות יעשו מאמץ להיכלל במדד חשוב זה ולו רק בזכות ההיבט התדמיתי.