הבוקר (שלישי) נפתח יומו הראשון של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, אשר הוקדש לדיונים בנושא "התמונה המקרו-כלכלית ערב המלחמה והשפעותיה על הכלכלה". בפתיחת הכנס נשא דברים נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, לאחריו נערך מושב שוק ההון כמקור למימון השיקום והצמיחה.

את המושב פתח ספי זינגר, יו" רשות ניירות ערך: "אני חושב שאנחנו מבינים שהאתגר שעשוי לעמוד בפנינו הוא לא רק מה יהיה אחרי המלחמה אלא גם איך המשק ממשיך לעבוד ולתפקד תחת מערכה צבאית ממושכת. קשה לאדם שיושב בניו יורק, לחשוב על השקעה במניות חברה ישראלית שחלק מעובדיה אולי אפילו המנכ"ל והיו"ר שלה מגויסים לצבא; קשה לו לחשוב על השקעה במדינה שעל הערים המרכזיות שלה נורו טילים; וקשה לו לחשוב על השקעה בבורסה של מדינה במלחמה. אבל בשוק ההון הישראלי קרה משהו אחר בשבעת החודשים האחרונים. בהקשר הזה אני הולך להציג תמונה מורכבת".

בצד האופטימי של הסקירה שלו, ציין זינגר: "הבורסה ספגה בתחילת המלחמה ירידות משמעותיות אבל אלה נמחקו בתוך מספר שבועות. רק בחודש האחרון עלה מדד תא 125 ביותר מארבעה אחוזים. הבורסה נפתחה בבוקר ה-8.10 וגם בבוקר שלאחר התקפת הטילים האירנית בחודש שעבר. הבורסה לא נסגרה לדקה אחת לאורך כל חודשי המלחמה. לא רק שהיא לא נסגרה אלא שבתקופת המלחמה גויסו בבורסה מיליארדים רבים, בחוב ובהון. מתחילת המלחמה גויסו 61.4 מיליארד שקל באג"ח קונצרני 4.9 מיליארד שקל במניות והמירים ועוד 103 מיליארד שקל באג"ח ממשלתי. למרות חששות שהיו לנו בהתחלה, גם כמעט ולא היו הסדרי חוב של חברות בורסאיות בתקופה הזו. אל תקלו ראש בהישגים האלה. המשק הישראלי הפגין חוסן יוצא דופן. אני לא מכיר לכך דוגמא נוספת בעולם, ואני לא בטוח שיש עוד הרבה מדינות שהיו עומדות בכך".

בצד החוסן התייחס זינגר גם לאתגרים. "שלושה אתגרים הנוספים שמעסיקים אותנו בימים האלה: אמון הציבור בשוק ההון, שמירת ההתעניינות של המשקיעים הזרים  והשקעות הגופים המוסדיים".

"הנושא הראשון הוא שמירת האמון בשוק ההון. אמון הוא הבריח התיכון של שוק ההון ותפקידנו כרגולטור לשמור עליו. זה אומר להבטיח עד כמה שניתן את רציפות המסחר; להבטיח שכללי המשחק נשמרים בידי כלל השחקנים ולאכוף את הדין במקום בו הוא מופר. דווקא בתקופה הזו הדבר הזה מקבל משנה חשיבות ואנחנו מתמקדים בו ומשקיעים בפיקוח ובאכיפה תשומות משמעותיות".

"הנושא השני הוא ההשתתפות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי. עוד קודם למלחמה חלה ירידה בהשקעות הזרות בישראל. המלחמה האיצה את המגמה הזו. המשקיעים הזרים הוציאו מהבורסה בישראל יותר כ-34 מיליארד ₪ (8 במניות, 14 אג"ח ממשלתי, 6 מק"מ ו-5 קונצרני) ומי שספג חלק גדול מהסחורה אלו בעיקר המוסדיים הישראליים. זאת איננה תופעה מפתיעה. אבל היא דורשת חשיבה ומיקוד שלנו כרגולטורים".

היכולת של השוק הישראלי להיות שחקן אטרקטיבי בשוק הבינלאומי קריטית להתפתחותו. משקיעים זרים מביאים אתם, לא רק עוד הון אלא גם ידע, מקצוענות והתמחות שיסייעו לשוק הישראלי להמשיך לצמוח ולהתפתח. זאת משימה לאומית רחבה. בחלק שלנו – שוק ההון הסחיר- אחד הנושאים שנתמקד בהם הוא השוואת הסטנדרטים הישראליים למקובלות הבינ"ל.

אנחנו עובדים קשה על כך, ואתן רק שתי דוגמאות לכך: חוק האיגוח שישלים פער גדול בינינו לבין הכלכלות המפותחות ואנחנו עמלים כדי להשלים אותו בזמן הקרוב; נושא נוסף שאנחנו מתניעים בימים אלה הוא הפיכת יום שישי ליום מסחר שגם הוא נועד לקרב אותנו לשווקים העולמיים. השוואת הסטנדרט הישראלי למקובלות הבינ"ל תהיה כוכב הצפון שלנו בתקופה הקרובה בכל הנוגע ליוזמות לפיתוח השוק".

הנושא השלישי שנגע בו הוא המוסדיים. "אמרתי שהמוסדיים ובעיקר אלו המשקיעים לטווח ארוך ספגו את עיקר הסחורה שמכרו הזרים בחדשים האחרונים. זה מעיד על חשיבות המוסדיים לשוק ההון. אבל גם מאיר את צד הסיכונים.

היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים גדל בקצב מסחרר ועומד כיום על כ-2.5 טריליון ₪ (ללא קרנות נאמנות). אנחנו צריכים להבטיח את גיוון מקורות האשראי, נזילות הבורסה וגם להישמר ממצב בו המוסדיים יהיו "גדולים" על המשק הישראלי, והשקעות בחברות שאינן חברות ענק יהיו מתחת לרף ההשקעה שלהם. זה אתגר מורכב שגם אליו נידרש להתייחס".

בסיכום דבריו ציין זינגר כי "שוק ההון עד כה הפגין יציבות חוסן יוצאי דופן. אולם אל לנו להתבסם מהעבר. העתיד מציב בפנינו אתגרים קשים ומורכבים. אני מאמין שנוכל להם אבל עלינו לעבוד קשה מאוד בשביל כך".

עמית גל, מ"מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "ניסיון העבר מלמד שהמשק הישראלי מתאושש בצורה מדהימה. הרפורמות שבוצעו יצרו שוק הון  חזק ומתקדם. חשוב שנדע לשמר את הישגי הרפורמות האחרונות. סביבת הריבית הקלה מאוד על צורכי המימון בתקופת הקורונה וגם נתנה ביטחון. בענף הנדלן צפויים להיות שינויים גדולים. מסיבות עולמיות עליית האינפלציה מצמצמת את הגופים המוסדיים".

"המשק הישראלי תלוי במידה רבה במובילות לצמיחה, גם בהינתן שגרה תפקדינו לדאוג לשמירת סביבה פיננסית יציבה. כמו רשתות חשמל ומים ומערכות הגנה. המערכת הפיננסית תלויה בהרבה מאוד גורמים. המערכת הזו היא שמאפשרת הספקת הון לצמיחה בת קיימא. בדומה לכלכלות מערביות אחוז גדול מהתוצר עובר לפנסיה צוברת  וגיוון מקורות הון. הגופים המוסדיים הם בעלי הטייה משמעותית לשוק המקומי ומשקיעים יותר ממחצית כל שקל בשוק הישראלי".

"הגופים הללו מספקים כיסויים למגזר העסקי, את תחום ביטוח החיים, חברות הביטוח שילמו מעל מיליארד שקל. צריך לזכור שהמשק הישראלי מסתמך על השוק הבינלאומי. שימור מעמדה הבינלאומי של ישראל הכרחי, כדי שהמערכת הפיננסית תמשיך להתקיים כמו שאנו מכירים אותה".

עוד ב-

היסטוריה בבורסה: 500 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הנאמנות

לכתבה המלאה

הדבר השלישי הוא שיפור מקומה של ישראל במדדים. במדדים הבינלאומיים ישראל לא נמצאת במקום גבוה, המיקום הפינננסי נמצא קצת גבוה יותר אבל יש מקום לצמוח יותר.
הנושא האחרון הוא חיזוק הבורסה בישראל בעשור האחרון קצב הגידול עלה כאחוז מהתוצר. יש לנו שוק הון חזק ומשמעותי שיהווה מכפיל כוח לשיקום מהמלחמה".