ליקויי בנייה בדירות מגורים חדשות מהווה את אחת מהרעות השכיחות בענף הבנייה הישראלי, אולם יש לא מעט בעלי דירות, שמגישים תביעות בסכומים מופרזים, מתוך מטרה להוציא מהקבלנים פיצויים בהיקפים שגבוהים משמעותית מהנזק שנגרם להם. במחקר שנערך לאחרונה, עולה כי רק בכשליש מהתביעות שמוגשות בגין ליקויי בניה, נפסק לתובעים פיצוי מלא שתואם את הסכום הנתבע. במקרים רבים, הפער בין הסכומים גדול מאוד.

המחקר נערך לאחרונה ע"י עו"ד פארס כבהה, מומחה לדיני מקרקעין וליקויי בניה, במסגרתו, עובדו 146 פסקי דין שנתנו במהלך התקופה ינואר 2019  - מאי 2023. מעיבוד תוצאותיו עולה כי רק 8.3% מהתביעות נדחו ואילו רובן – 60.9%: התקבלו באופן חלקי ע"י בית המשפט. עוד עולה מהמחקר הוא כי סכום התביעה הממוצע עומד על 165 אלף שקלים, אולם גובהו של הסכום הממוצע שנפסק לטובת הניזוקים, הינו 101 אלף שקלים – נתון שמשקף שיעור פיצוי של 61.20%.

 
מדוע קיים פער בלא מעט תביעות בין הסכום הנתבע לסכום הנפסק? עו"ד פארס כבהה מציין כי בשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר החברות שמציעות שירותי בדק בית ואיתור ליקויי בנייה, והתחרות בענף, הובילה לא רק לירידת שכ"ט, אלא גם לניפוח אומדנים. ישנן חברות שמציעות לבעל הדירה 'הרים וגבעות', ומבטיחות לו כי הליקויים שנמצאו בדירתו, יאפשרו לו לקבל פיצוי בסכומים גבוהים מאוד. אלא שכפי שהמציאות מלמדת, לעיתים קרובות, כאשר מתגלע פער משמעותי בין  חוות הדעת ההנדסית מטעם שני הצדדים,  השופט בתיק ממנה מומחה מטעם בית המשפט שמוצא כי חוות הדעת של התובע, מופרזת.

דוגמאות מהפסיקה: כך למשל, לבית המשפט השלום בהרצליה הוגשה תביעה ע"י רוכשי דירות, כנגד חברת בניה, היות ובדירה שנמסרה להם, נמצאו ליקויים רבים, שעלות תיקונים, עומדת על 400 אלף שקלים. התובעים צרפו לכתב התביעה, בין היתר, שתי חוות דעת (חוות דעת הנדסית וחוות דעת שמאית. אלא שבית המשפט, קבע לבסוף, שהם זכאים לפיצוי שעומד על כרבע מהתביעה - 90,794 שקלים בלבד, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 5,000 שקלים.

במקרה נוסף, התובעים הגישו תביעה כספית נגד הנתבעים לסך של מיליון וחצי שקלים בטענה לליקויי בניה חמורים בדירתם בהוד השרון, אשר נבנתה על ידי הנתבעת . לפני קבלת החזקה בדירה, מומחה מטעם התובעים בדק אותה ומצא ליקויים רבים ובהם ליקויי איטום ורטיבות, כמו גם חריגת בנייה בשטח של כ- 11 מ"ר.  בסופו של יום, קבע בית משפט השלום בכפר סבא כי התובעים זכאים לפיצוי שעומד על חמישית מגובה תביעתם, סה"כ 319,381 שקלים.

למעשה, מציין עו"ד כבהה כי הסיבה לפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק בפועל כפולה, ראשית, יש מקרים בהם הקבלן מתיש את בעל הדירה, מתחמק מאחריות או משהה את מהלך הטיפול בבעיה. שנית, ישנם מקרים בהם נמצאו ליקויים, לא מהותיים, אולם בעל הנכס מתעקש כי יבוצע תיקון יסודי, מה שמעמיס על הקבלן הוצאות נוספות. לדוגמא: תקן ישראלי 1555 חלק 3 שמתייחס לרוחב הפוגות המינימאלי באריחי קרמיקה, מציין בו כי "רוחב המישקים הרגילים בין הלוחות או האריחים יהיה 3 מ"מ לפחות, אך אם מידת הלוח או האריח גדולה מ-600 מ"מ, רוחב המישק יהיה 4 מ"מ לפחות". נתקלתי לאחרונה במקרה בו בדיקה העלתה כי רוחב הפוגות ברצפה היה קטן מהתקן. ניתן היה לתקן את הבעיה מבלי לפרק את כל הריצוף  בעלות של עשרות אלפי שקלים אולם הרוכש מתעקש ומתכוון בזמן הקרוב להגיש תביעה

עוד ב-

הסתיר מרוכשי הדירה בת"א ליקויים - וישלם פיצויים של 90 אלף שקל

לכתבה המלאה

בנוסף, במסגרת המחקר נבחנה שכיחות הליקוי בגינו נפסק פיצוי מלא או חלקי. על פי הנתונים, כשליש מהתביעות שנתקבלו, הוגשו בשל כשל באיטום המבנה וברטיבות שהתגלתה בדירה, בין אם בתקרה, בקירות, בגג או בחללים תת קרקעיים. עוד עולה כי כחמישית מהתביעות, מתבססות על שקיעת מרצפות וליקויים שונים במשטחים. בנוסף, 15% מהליקויים הינם בשל בעיות שהתגלו בריצוף וחיפויי פנים לרבות שקיעות ושחיקת מרצפות. בעיות חשמל וליקויים במסגרות ונגרות מהווים 7% מעילות התביעה.