לאחר אירוע ה-7 באוקטובר החליטה הממשלה לאסור את כניסתם של פועלים פלסטינים לארץ ישראל. ההחלטה פגעה לא רק במצב הפועלים והמשפחות הפלסטיניות בגדה, אלא גם במשק הישראלי. בענף הבנייה נוצר מחסור חמור מאוד בידיים עובדות. את המחסור הזה ניסתה המדינה לפתור באמצעות הבאת עובדים זרים ממדינות אחרות, כגון הודו.

לדברי גורמים שונים, הממשלה לא מיהרה לממש את התוכנית, מה שהחריף את המשבר הקיים בענף הבניין, שהושפע גם מהחרם בטורקיה. כעת, על פי דיווח ynet, הצעה שניסח משרד ראש הממשלה מבקשת להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל מ-290 אלף ל-330 אלף. ההצעה צפויה לעמוד לאישור הממשלה במהלך הישיבה השבועית. 

ההצעה מבקשת לבטל למעשה את ההבחנה בין פועל זר מהרשות הפלסטינית לפועל זר ממדינות אחרות. בעבר, המדינה קבעה מכסות שונות עבור כניסתם לארץ של פועלים משתי הקבוצות. המשמעות היא שאם וכאשר תתאפשר כניסה של עובדים זרים מהרשות הפלסטינית בחזרה לשטח ישראל הם יספרו כחלק מהמכסה הכללית שכוללת את העובדים הזרים החדשים המגיעים מחו"ל. 

לפי התוכנית, בענף הבנייה יקלטו 135 אלף עובדים זרים חדשים. בענף החקלאות יקלטו 70 אלף, ענף התעשייה יקלוט 20 אלף עובדים זרים חדשים ואילו ענף התיירות יקלוט 7,000 עובדים בלבד. לפני פסח נמתחה ביקורת על ההצעה מצד משרד השיכון והפנים והדבר הוביל לתיקון הנוסח. 

ההצעה נכתבה על ידי יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לפי הצעה תוקם ועדה חדשה ברשותו שתפקח על הנושא. לוועדה העומדת לקום צפויות להינתן סמכויות רחבות ביניהן אפשרות קביעת המשכורת המינימלית עבור העובדים הזרים, הקצאת העובדים על-פי ענפים במשק, קביעת דמי היתר ועוד. 

נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו, שביקר בעבר את התנהלות המדינה בנושא משבר הבנייה, מסר בהודעה לתקשורת כי לדעתו מדובר בצעד חיובי, אך יש לחכות ולראות כיצד יראו תוצאותיו בשטח. "זהו צעד חשוב בכיוון הנכון אך ההצלחה תבחן במבחן התוצאה" מסר. "אנחנו מקווים מאוד שהפעם יבוא שינוי אמיתי, מכיוון שענף הבניה והתשתית מצוי במצב קשה המשפיע לרעה באופן דרמטי על חברות הבנייה ורבע מיליון העובדים הישראלים שלהן, על רוכשי דירות והציבור כולו שממתין לתשתיות ומבני ציבור ועל הכלכלה בישראל שסובלת כבר עתה מקיטון בהכנסות המדינה וגידול בגרעון", הוסיף.

סרוגו מציין גם את אחד הפגמים בתוכנית המוצעת, שהיה דומה גם בתכנית הקודמת להבאת כוח אדם לפתרון משבר הבנייה. "אחד החסמים המרכזיים להבאת העובדים, שאינו מקבל מענה בהצעת המחליטים, הוא הבירוקרטיה הכבדה המעכבת כבר חודשים הגעת עובדים שההתאחדות בחנה ואישרה בחו"ל הוא הזמן הארוך לאישור הוויזות לעובדים וחייבים לפעול לצמצם אותו".

סרוגו מתייחס גם לחשיבות של הקמת תאגידי כוח אדם חדשים, שהקמתם הייתה חלק מהחלטת הממשלה המקורית בנושא, אך בפועל יש הטוענים כי מרבית כוח האדם נותב לתאגידים הוותיקים. "יש חשיבות אדירה לאישור  תאגידי כוח אדם זר חדשים ולתת להם אפשרות בפועל להביא עובדים", מסר סרוגו. 

עוד ב-

לראשונה מאז פרוץ המלחמה: זה הענף שצפוי לקלוט אלפי עובדים זרים

לכתבה המלאה

ההצעה מנסה לפתור גם את בעיית הפיקוח על העובדים הזרים ושמירה על זכויותיהם באמצעות הקמת תקנים חדשים לפיקוח ובראשות האוכלוסין וההגירה. סכנה משמעותית ממנה מתריעים גורמים מסוימים הוא החשד לסחר בבני אדם שיכול לגדול בעקבות הבאת העובדים הזרים לארץ.