שבעים וחמש שנות קיום השאירו חותמם על מדינתנו הפצועה במאבק לעצמאות ושלום. מלחמות, פיגועי טרור, מצב של מתיחות ביטחונית וחוסר וודאות, כל אלה נתנו את אותותיהם ומשפיעים על חוסננו הלאומי והאישי, ומעצבים את אישיותנו כאומה וכפרט. צבא ההגנה לישראל, מורכב מפסיפס אנושי נדיר המבטא את המרקם האנושי החי בישראל ומהווה נדבך משמעותי באישיותנו הנלחמת על הישרדות לאומית ופרטית ומשפיעה על כל נער ונערה העומדים בפני גיוס, וכן היוצאים ממנו לאחר שירותם הצבאי.

המלחמה על עצמאותנו, גבתה מאתנו מחיר כבד. באובדן חיי אדם, בגוף ובנפש. כשבעים אלף נכי צה"ל מוכרים, חיים כיום במדינת ישראל. המספרים מדברים על 10 עד 15 אחוזים מתוכם, אשר פצועים חלק גם בגוף אך בנוסף לכך גם בנפש. פצועים אלה מוכרים בכינוי "הלומי קרב".

הלם קרב, הינה 'תגובת קרב' הבאה כתגובת פוסט טראומה לחוויה שחווה חייל או חיילת בזמן פעילות מקצועית. מעצם היות הצבא, צבא העם, המורכב מצעירים וצעירות, הבאים להתגייס כחלק מחובה חוקית ואישית, ובאים מעולמות תוכן שונים, מרקע תרבותי אחר, רוחני ורגשי שונה. מתוך כך, גם הכלים והרקע, אתם מגיע כל חייל בבואו להתגייס הינן שונים. וכשם שפרצופנו  שונים כך תגובותינו לאירועים בחיינו שונות.

כל טראומה שאדם חווה, משפיעה עליו. הן השפעה חיובית והן השפעה שלילית. עוצמת התגובה, אופייה והשלכותיה על אורח חייו של האדם, שונות מאדם לאדם. לעיתים התגובות מגיעות באופן מידי, לעיתים לאחר זמן ולא תמיד ניתן לנבא מי נפגע, מי פגוע ומי עתיד ללקות בחלוף הזמן בהלם קרב, ומה יהיה 'הטריגר' לכך. זאת בדיוק הנקודה. בעוד פציעות בגוף ניתן לראות ולהוכיח, פציעות בנפש, לא פעם קשות להוכחה. לעיתים גם להלום הקרב עצמו, שלא בהכרח מודע לפגיעתו.

חלק מהלומי הקרב מחלימים ממצבם, וההלם קרב הינו מידי. אך הבעיה צפה באותם הלומים הנמצאים בדרגות פגיעה שונות עד למצב של   PTSD הפרעה פוסט טראומטית. תופעת הלם הקרב מוכרת בחמישים השנים האחרונות, מתוך שבעים וחמש שנות המאבק על קיומנו, מתוך כניסת מערך הפסיכיאטריה לצה"ל מחד, ומאידך בעקבות השפעה חיצונית של מלחמת וייטנאם אשר השפיע על חיילי צבא ארצות הברית. בעקבות כך התפתח המידע והמחקר בנושא.
 
בשנים הראשונות, חשו הלומי הקרב תחושת בושה, בפני החברה ובפני עצמם, ולא נתנו לכך ביטוי חיצוני. עם התפתחות המחקר בנושא, התעצמותו וקיומו של שיח ציבורי, חשו הנפגעים שנתנה להם במה לשתף בסגור לבם. עם זאת, עדיין רבים מהם התקשו והתביישו רבים להוכיח את מצבם, עד שהגיע המקרה הקשה של חייל צה"ל והלום הקרב איציק סעדיאן, שניסה ב12.4.2021 להצית את עצמו למוות, כמחאה על אי הכרה במצבו. בעקבות כך, עלה הנושא ביתר שאת לשיח הציבורי וניתן מענה חלקי לנושא, בצורה 'רפורמת  נפש אחת'. עם זאת, לצערנו, עדיין הסוגיה רחוקה מלתת מענה הולם וראוי.

מאז איציק סעדיאן, התאבדו באופן רשמי כ20 הלומי קרב. ביום הזיכרון האחרון, לחללי מערכות ישראל, הקמתי יחד עם ידידי ח"כ מיכאל ביטון את שדולת הלומי והלומות הקרב, נשותיהם, ובני משפחתם. מתוך מטרה לתת מענה מקיף ואינדיבידואלי, לכל הלום קרב. תוך התייחסות למעטפת המשפחתית העוטפת אותו. במושב הקיץ החולף קיימנו בכנסת ישראל, יום הוקרה מיוחד להלומי הקרב. במסגרת יום זה, וכתוצאה מכינוס החירום שהתקיים אך לפני שבועיים, בעקבות התאבדותם של שני הלומי קרב נוספים באותו שבוע, אנו רואים את הצורך לתת מענה מידי הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק, על מנת להקל על שגרת חייהם של הלומי הקרב ולעשות צדק היסטורי, בתיקון עוול מוסרי וערכי זה. סגירת מעגל מרגשת הייתה שאיציק סעדיאן השתתף אף הוא בכנס.
 
על מנת למטב את הטיפול בהלומי הקרב, יש צורך ליישם תכנית חירום, אשר תפעל במספר מישורים: א. התייחסות לאוכלוסיות בסיכון גבוה ב. מענה מניעתי באמצעות סדנאות ומתן כלים לחוסן רגשי לחיילים. ג. כינוס שולחן עגול המורכב מארגוני המגזר השלישי ומשרד הביטחון, אשר יכין תכנית עבודה במישור המידי ובמישור העתידי ויפעל לאיתור הלומי הקרב תוך כדי שירותם  ומעקב בפרק זמן של שנה לפחות מיום שחרורם. ד. מחקר ופיתוח פסיכולוגי ורפואי אשר ייתן מענה אנושי ורגיש, למניעה וטיפול והקלה בהכרה.

אירועים טראומטיים עלולים לגרום לסבל רב, בל ישוער. הלומי הקרב סובלים. הלם קרב אינו גזירת גורל. באמצעות מתן כלים, מענה מקצועי ואנושי, מעגל תמיכה והקשבה, ניתן לפעול על מנת לקצר את סבלם ולהקל עד כמה שניתן כל אחד על פי רמתו על תפקודם ושגרת חייהם. זהו צו השעה וזוהי חובתנו החברתית והמוסרית כלפיהם.

הכותב: יצחק קרויזר, חבר הכנסת מטעם מפלגת עוצמה יהודית ויו"ר הסיעה בכנסת ה-25

עוד ב-

ח"כ יצחק קרויזר: "שופטי בג"ץ נכסו לעצמם סמכויות שלא ניתנו להם מעולם"

לכתבה המלאה