אפשר לתמוך בממשלה ואפשר להתנגד לה אבל דבר אחד ברור: הממשלה מנסה לשנות לחלוטין את ישראל שהכרנו. ישראל שהייתה דמוקרטיה מוגבלת תהיה דמוקרטיה מוגבלת יותר אם יצליחו, ישראל שהייתה מדינת העם היהודי תיהפך למדינה של הדת היהודית.

הממשלה רצתה לשלוט בבית המשפט העליון על ידי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (לא הצליחה עד כה), ניצחון בלשכת עורכי הדין (הפסידה) ובחירה של שני נציגי קואליציה (נכשלה) נראה שכיוון שהשתלטות הממשלה על בית המשפט התרחקה היא מנסה לשנות מוסכמות בסיסיות.

עילת הסבירות מלווה אותנו עוד מהמשפט הבריטי לפני קום המדינה. לא ניתן לטעון כלפיה שהיא חידוש מבית מדרשות של ברק שבא להגביל את שלטון הליכוד. העילה מקובלת בכל העולם הדמוקרטי. היא שימשה כדי לפסול החלטות של הרשות שלקו בחוסר סבירות קיצוני. בדרך כלל דובר בעצירת מינויים בלתי סבירים כמו מינוי קצין שנאשם בתקיפה מינית לאלוף, מינוי אדם שהורשע בעבירה שיש עצמה קלון לשר ומינוי אדם שהודה שהרג אדם אחר ליועץ. העילה חשובה ביותר לא רק כי אם לא הייתה קיימת היו מתרחשים מינויים אלו אלא כי קיומה הוא אפקט מצנן שמונע החלטות בלתי סבירות.

העברת ההחלטה הסופית לבית המשפט עדיפה לא משום שבית המשפט חכם יותר מנבחר הציבור או הפקיד. היא עדיפה כי תמיד עדיפות שתי ערכאות על ערכאה אחת וכי בית המשפט שומע את כל הצדדים לפני קבלת החלטה. חוק הקובע שאל לו לבית המשפט להשתמש בעילת הסבירות אינו קיים באף דמוקרטיה ומשמעותו הודעה לכל פקידה ופקיד: מותר לפעול שלא בסבירות.
 
בטיעוניהם בוועדה השבוע, אחדים מתומכי החקיקה השווה למצב בקנדה. אין דמיון למצב שם משום ששם יש שורה של חוקים המגנים על האזרחיות והאזרחים מפני שחיתות ומפני פגיעה בזכויותיהם. שאלתי בוועדה את התומכים אם הם מוכנים להחליף את כל החקיקה בישראל בזו של קנדה. הם לא הסכימו כמובן. לא חכמה לקחת רק את הרע מכל שיטה.

החלטה על ביטול עילת הסבירות היא רעה ולא סבירה אבל היא בתחום ההחלטות שמותר לבית המשפט לקבל. חקיקה המונעת עילת סבירות מקטינה את כוחו של בית המשפט ועלולה להחזיר את השחיתות השלטונית ולפגוע באזרחיות ואזרחי ישראל.

עוד ב-

הרפורמה חוזרת: עילת הסבירות צפויה לעבור בקריאה ראשונה ביולי

לכתבה המלאה

הכותב: מוסי רז, ח"כ לשעבר במרצ וחבר ועדת חוקה ומשפט