כעת, כשלכולם כבר ברור שהקורונה כאן כדי להישאר, ההסתגלות לחיים לצד הנגיף הפכה למשימה עליונה. אנו רואים זאת בכל מישור – בריאותי, תרבותי, צרכני, כלכלי או משפטי. כל תחום מבקש להטיל על עצמו לא מעט הגבלות ולו בשביל שיוכל לחזור לשגרת פעילות מותאמת לצד הנגיף. אך ההסתגלות לחיים לצד הקורונה איננה באה לידי ביטוי רק במניעת התקהלויות, שמירת מרחק ועטיית מסיכות. היא דורשת גם מצד השלטון ליישם שינויים במהירות וביצירתיות ולחוקק חקיקה, בראש ובראשונה, לטובת אזרחי ישראל, שבכל משלח יד ומעמד ספגו פגיעה קשה – העצמאיים והשכירים כאחד.

את מכת המחץ של נגיף הקורונה ספג ציבור העצמאים. מתוך כוח עבודה של כארבעה מיליון איש במדינת ישראל, קרוב לחצי מיליון, וביניהם גם עורכי דין רבים, הם עצמאים. בעוד שהעצמאים נוטלים חלק בתהליכים הכלכליים והחברתיים במדינה, ומניעים לא אחת את המשק גם על ידי תשלום מיסים, העסקת שכירים ועוד, הרי שהמציאות מלמדת שדווקא הם חסרי רשת ביטחון - ביציאה לפנסיה, במחלה או פציעה ובאירועים קיצוניים דוגמת נגיף הקורונה.

על אף המענקים שניתנו נוכח המשבר, עצמאים רבים נפלו בין הכיסאות, קריטריונים על גבי קריטריונים הובילו לכך שעצמאים רבים לא היו זכאים לסיוע ותמיכה מגורמי הממשל, לא בכלים השוטפים שהמדינה מציעה לעובדים שכירים כמו דמי אבטלה, כשחלק גדול מהם גם לא נכלל במסגרת חבילות הסיוע שהציעה הממשלה בשל תנאי הסף שהוצבו.

גם החזרה החלקית של המשק לפעילות - עד הסגר הנוכחי - אין בה כדי להשיב על הזמן האבוד. רבים מבעלי העסקים נאלצו לפעול תחת מגבלות והנחיות בריאותיות, מחויבות מציאות, שמצמצמים עד מאוד את יכולת הפעילות שלהם, וכתוצאה מכך גם את יכולת ההשתכרות. אמנם, מקבלי ההחלטות השכילו להבין את גודל השעה ואת גודל המשבר העמוק אליו נקלעו העצמאים, למרות זאת רבים מאותם עצמאיים לא יצליחו לחזור לאיתנם בשוך המשבר הבריאותי. כבר עתה ברור, שהפגיעה בשכבות רחבות מהאוכלוסייה ובכלכלה הישראלית, תימשך שנים אחרי שווירוס הקורונה ימוגר.

להיעדר התמיכה בתקופה זו יש מחירים רבים שקשה לראות ולציין את כולם. סגירת עסק, כמוה כאדווה בים – את השלכותיה ניתן לראות עד לחוף – עובדים שכירים, קבלני משנה, תשלום שכירות – אלו רק מספר דוגמאות שמושפעות מסגירת כל עסק.

רשת ביטחון כלכלית

במיוחד כעת, בזמן שהמשק לא חוזר לשגרה, הצעד המתבקש שעל הממשלה לנקוט הוא שינוי חקיקה מהיר בדמות דמי אבטלה לעצמאים. רבות נכתב על שינוי החקיקה לזכאות לדמי אבטלה, במרוץ השנים הצעות חוק כאלו עלו ונפלו, אך עידן זה חידד את החשיבות בשינוי המדיניות. דמי אבטלה לעצמאים כפי שמקבלים שכירים שהוצאו לחל״ת בתקופה זו, תאפשר רשת ביטחון כלכלית. לצד זאת, יש לבצע אבחנה בין עצמאים שעסקיהם הושבתו לחלוטין, לבין כאלו שהכנסתם נפגעה משמעותית או חלקית. על המדינה לבנות מדרג סיוע ובו יינתנו כלים כגון פטור ממס על המענקים, אפשרות לפריסת תשלומים למס הכנסה ועוד. מתן מענה מקיף ואיכותי מהממשלה, יאפשר לעצמאיים להתרומם ולא להיכנע לקשיים הכלכליים ובכך לעלות את המשק על המסלול.

בנוסף, יש לסייע ולעודד עצמאים המחזיקים במקצועות החשובים למשק ולדמוקרטיה הישראלית להמשיך בפעילותם. עורכי הדין, רואי חשבון ויועצי מס הינם מקצועות שבלעדיהם, לא ניתן לקיים חברה דמוקרטית תקינה ופעילה. רק שוו בנפשכם חברה ללא אחד מגורמי המקצוע הללו - פעולות רבות ובסיסיות כמו חתימה על תצהיר, עריכת הסכם, הסדרים משפחתיים ורכישת נכס, דורשות את מקצועיותם או היוועצות עמם. לכן, על כתפיה של הממשלה האחריות להבטיח לעודד את המשך עבודתם של בעלי מקצועות אלה, שהרי דווקא הם "יחזירו את ההשקעה".

לעסקים שישובו לפעילות יש לסייע במענקי חזרה לצורך השבת עובדים מחל״ת וחזרתם אל מעגל התעסוקה. תוכנית הסיוע העדכנית חייבת לכלול הקלות בדמות מענק למעסיקים באופן יחסי למחזור העסק ולגובה השכר שהם משלמים לעובדיהם, מה שיסייע לעצמאים להבטיח לעובדיהם מקום עבודה בחלוף המשבר; רק כך גלגלי המשק ינועו, עצמאים ישמרו על עסקיהם, שכירים ישובו לעבודתם והמשק יעלה על המסלול בחזרה לצמיחה.

בעוד שבקרוב עתיד החיסון לקורונה להיות נגיש לציבור בישראל – חיסון כלכלי טרם נמצא. הוא לא יגיע במטוס ולא תחתם עליו עסקה, על כתפיה של הממשלה האחריות להמציאו. לשכת עורכי הדין הקימה בשיאו של נגיף הקורונה וכבר בסגר הראשון קרן סיוע שנועדה להעמיד סיוע כספי לעורכי הדין שאיבדו את מקור פרנסתם. לצד זאת, יוזמות חברתיות לסיוע כלכלי בעידן זה, צצו בצורה עצמאית בחברה הישראלית, כפטריות אחר הגשם. אך בל נטעה, האחריות על מצבם הכלכלי של מיליוני עובדים איננה יכולה להסתמך על הערבות ההדדית שהיתה ועודנה סוד הקסם של מדינת ישראל. האחריות למיליוני עובדים ובתי אב מוטלת על כתפיה של הממשלה.

*הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין בישראל