מה היא "הקופה הציבורית"? אותה פורש צה"ל (לאנשי צבא קבע) לאחר פרישתם, חזרתם לשירות קבע או שהחלו לעבוד כאזרחים עובדי צה"ל? החוק קובע בסעיף 33 כי ינוכה לו כשליש מסכום הקצבה המגיעה לו.

עיוות זה נובע מהטלת "מס קופה ציבורית" על פורש צבא קבע שרוצה להמשיך ולשרת במערכת הביטחון כאזרח עובדי צה"ל. הצעת החוק מבקשת לבטל את מס "קופה ציבורית" עבור אזרחים עובדי צה"ל וביטול מס זה צפוי להותיר את שכרם. לביטול מס "קופה ציבורית" צפויות להיות מספר השלכות חיוביות. ביטול מס "קופה ציבורית" עבור אזרחים עובדי צה"ל הוא צעד נדרש וחשוב לחיזוק צה"ל ולשיפור הביטחון הלאומי.

החוק עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה במליאת הכנסת ואמור לחזור להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר המוביל את דיוני הוועדה בשכל חריף וטוב. ולהבטיח את יישומו המהיר למען חיזוק מערכת הביטחון ושימור כוח האדם המיומן, המנוסה והמקצועי בצה"ל.

היום אלפי אזרחים עובדי צה"ל מהווים חלק אינטגרלי מצה"ל ומועסקים בכשלוש מאות מקצועות בהתאם להסכם קיבוצי, וכפופים לחוק השיפוט הצבאי, ולהוראות הפיקוד העליון ופקודות מטכ״ל. במהלך תקופה זו הם צוברים ידע מקצועי יקר מפז, אשר משרת את הצבא והם הופכים להיות "מוקדי ידע לאומיים". תכלית החוק לאפשר לצבא לקלוט עובדים בעלי מיומנויות. אנשים אלו מהווים חלק מרכזי ממערכת של גיבורים שקטים, אשר עובדים בשגרה יום - יומית לא פשוטה בכפיפות לתכתיבים צבאיים וביטחוניים - בנחישות והתמדה.

בעידן בו אויבנו משתכללים בקצב מטריד, המקום של אנשים בעלי מומחיות ייחודית בצה"ל חשובה מתמיד. עיבוד מידע, הבנה מדויקת של המציאות המבצעית, ומציאת פתרונות יצירתיים לבעיות.

מה עושים עובדי צה"ל כדוגמת הנדסאים וטכנאים של מערכות צבאיות?
מובילי הטנקים: אשר מניידים את מכונת המלחמה הצה"לית מגזרה לגזרה. עובדי צה"ל רבים משרתים במערכי הסייבר ועושים דברים שהשתיקה יפה להם, כמו במערך התקשוב בו מובילים את הצבא כמוקד ידע בתחום הקשר והספקטרום הבלתי נראה. עובדי צה"ל מרכיבים את טנקי המרכבה בעלות נמוכה דרמטית תוך כדי שדרוג והתאמת הרק"ם הצבאי לצרכים המבצעיים ועובדי חוליות שריון אשר יוצאים לתקן בטנקים, נגמשים ונמרים פגועים בשטח. בחיל האוויר – נמצא את מדריכי הטייס בבית הספר לטיסה וטכנאים המשמישים כלי טייס שונים. עובדי מספנות חיל הים מהווים את חוט השדרה המבצעי של זרוע הים ומדובר במוקד ידע לאומי. בימים אלה, כאשר כוחות הביטחון שלנו עומדים בפני אחד המבחנים הקשים בתולדות מדינת ישראל, אין זמן ראוי מזה "להעלות על נס" את האוכלוסייה המיוחדת ולציין תרומתה לעוצמת צה"ל.

לאיפה שלא נסתכל, בכל פינה של הצבא, ניתן לראות עובדים מקצוענים, מסורים וחדורי מטרה אשר מצוידים ביכולות מרובות ורצון עז לתרום, לחדש ולפתח. וכל זאת בנחישות ואהבה גדולה למדינת ישראל.

לסיכום, התעשיות הביטחוניות הפרטיות מציעות שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית, הכבולה בהוראות רגולציה תקציבית של הממונה על השכר. בצה"ל מועסקים אנשים איכותיים ומקצועיים אשר נחשבים לעתים כמומחים בתחומם, אשר ויתרו על שכר גבוה מתוך תחושת שליחות. שמשתקפת בפועלם בזמן המלחמה. כדי למלא את המשימות הרבות והמורכבות שעומדות בפני צה"ל צריך למשוך אליו עובדים איכותיים ככל האפשר. החוק שאני מקדם היום משרת את המטרה הזאת במדויק. התיקון יאפשר למשוך פורשי קבע מוכשרים ומנוסים לתבנית העסקה שתשאיר את הידע הייחודי שלהם בשירות הצבא.

היום התחרות אינה הוגנת משום שכדי להעסיק מהנדס, מפתח תוכנה או רתך – מיומן, על הצבא לשלם מחיר גבוה יותר מהשוק הפרטי על עובדים שרכשו את מיומנותם אצלו. העובדים הללו בהרבה מקרים בוחרים לא להיות אזרחים עובדי צה"ל, אלא לעבוד במקום עבודה אחר שם השכר גבוה יותר.

האבסורד הוא שהצבא נאלץ לפעול עם משקולת כבדה קשורה לרגלו. מחד, הוא אינו רשאי לפרוץ את תקרת השכר בשירות הציבורי. ומאידך, הוא נאלץ להתמודד עם הפחתת שכר נוספת – מס קופה ציבורית. כאמור מדובר במעין "מס" נוסף, לא צודק ולא שוויוני אשר יוצר, תמריץ שלילי להעסקת פורשי צבא קבע בצה״ל כעובדים שכירים.

מאמצים רבים מזה כשלושים שנה מנסים להביא לשינוי החקיקה ובשעה טובה אנו מצליחים הודות לשותפים רבים, ח"כ יריב לוין  שר המשפטים ויו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה, עומר רחמים רמ"ט משרד האוצר, פטריוט ישראלי ששב בימים אלו לשרות מילואים ארוך בעזה, ח"כ ישראל אייכלר יו"ר ועדת העבודה והרווחה ולמערכת הניהול של אזרחי עובדי צבא  בהובלת היו"ר מאיר בן הרוש.

הכותב: ח"כ שלום דנינו מהליכוד