קמפיין פייק ניוז בינלאומי הצליח לחדור גם לאתרי חדשות ישראליים באנגלית ולשלב בהם מידע פוליטי נגד טורקיה, קטאר ואיראן, תוך העלאת קרנה של איחוד האמירויות. הקמפיין עשה שימוש ב"אוואטרים" - דמויות פיקטיביות עם תמונות גנובות, רקע אישי מומצא וכו' - שבאמצעותם שכנע גופי תקשורת מכובדים בישראל  משמאל ומימין, לפרסם בפלטפורמה הדיגיטלית שלהם מאמרי דעה בנושאים תמימים לכאורה, שלמעשה היו מטעם הקמפיין.

בתחקיר של אתר "דיילי ביסט", שחשף את הפרשה, נמצא כי רשת ההשפעה שפעלה במסגרת הקמפיין המניפולטיבי מאכלסת 19 דמויות פיקטיביות לכל הפחות, שפרסמו כ-100 מאמרי דעה ב-46 אמצעי תקשורת ברחבי העולם - בין השאר, בוושינגטון אקזמינר ובניוזנקס" בארצות הברית, ברשת הסעודית אל ערבייה ובעיתון ההונג קונגי "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט". בין היתר נחשף, גם באתר העין השביעית, כי בין כלי התקשורת ש"נפלו בפח" - גם האתרים באנגלית של "הארץ", "ג'רוזלם פוסט" ו"ערוץ 7".  

קמפיין הפייק ניוז חשף בראש ובראשונה, כי המודעות הציבורית ההולכת ומתרחבת לחדשות כזב ברשת ולחשיבות שיש לקבלת מידע ממקורות ברי סמכא מחייבת את ההאקרים, הבוטים, הטרולים ומפיצי פייק ניוז אחרים להתאמץ הרבה יותר כדי לשכנע את הגולשים באמינותם. כך למשל, בג'רוזלם פוסט ובערוץ 7 פרסם אדם פיקטיבי בשם "אמין פרהד" שכביכול מתגורר בצרפת וכביכול אוחז בתואר דוקטור מהמכון למדע המדינה בפריז - מאמרים שונים בנושא היחסים בין איראן לעיראק, לצד מאמרים שטענו שעבדאללה מלך ירדן לא צריך לאיים בביטול הסכם השלום עם ישראל במקרה של יישום הסיפוח.

כך גם פרסמה אישה מומצאת בשם "אמירה חאן" - לכאורה, אנליסטית פוליטית מסעודיה המתמחה בפוליטיקה מזרח-תיכונים ועובדת עם גופי חדשות רבים - מאמר באתר של "הארץ" באנגלית נגד איראן, ואילו "מיקאל מירטאנן" מפינלנד טען בסוכנות הידיעות היהודית JNS (שנתמכת בידי שלדון אדלסון) כי "ממשלת פינלנד החדשה היא חדשות רעות עבור ישראל". בכל המקרים הללו, כאמור, המקורות ה"תמימים" התגלו כחלק מקמפיין מתוחכם ורחב היקף. ייתכן מאוד שהוא לא היחיד שפועל כרגע באתרי חדשות שונים בארץ ובעולם.