תקשורת ומדיה

ביבי, ליברמן ואוחנה: מזלזלים בצנזורה ובחוק - ונהנים

הזלזול של המחוקקים בצנזורה הצבאית ובצווי איסור הפרסום שובר שיאים ומסמן גם לעיתונאים שהכל מותר. הדרך היחידה לשמור על שני המוסדות הללו רלוונטיים היא קנסות כבדים למפרים, גם אם יש להם חסינות

אייס | 18/3/2020 11:47

אמיר אוחנה, אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו (צילום חיים צח לע''מ, מסך קשת 12)

פעם, כשהמושגים "צו איסור פרסום" או "צנזורה" היו מוזכרים בכלי התקשורת, הם היו נאמרת בנימה של כבוד. לכולם היה ברור שמדובר במוסדות רציניים, ושהפרת ההוראות של הגופים הללו עלולה לגרום לסנקציות קשות ואף פליליות.

כיום, הודות לנבחרי הציבור שלנו, כולם מבינים שמדובר בבדיחה. השם אותו השם, ההוראות אותן הוראות אך העובדה שחברי כנסת, שרים ואפילו רה"מ עוברים עליהן פעם אחר פעם ולא משלמים מחיר, מסמנת גם לקטנים יותר - העיתונאים ואלה שתופסים מעצמם עיתונאים - כי ניתן בקלות להפר את הצווים ולצאת מזה בשלום.

המקרה האחרון של ח"כ אביגדור ליברמן מקומם במיוחד. יש סיבה שהצנזורה הטילה איסור על פרסום הביקור של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום בקטאר, ולא צריך להיות גאון כדי להבין מהי. אבל בתוך מערכת בחירות צינית במיוחד, יו"ר ישראל ביתנו צפצף על הכללים, חשף את הסיפור וכמובן יצא מזה ללא נזק או קלון. בשם החסינות.

גם רה"מ נתניהו, שנכנס בליברמן על הפרסום וקבע כי מדובר בפגיעה בביטחון המדינה, אינו שה תמים. נתניהו הוא אולי אלוף המפרים של צווי הצנזורה, וזכורה יותר מכל ההתבטאות שלו על הפצצת הכור האטומי בסוריה, שחסתה אז עדיין תחת הצנזורה והפרה במובן מסוים את מדיניות העמימות ההיסטורית של ישראל.

אבל לא רק על הצנזורה הצבאית חברי הכנסת והשרים מצפצפים. אם שר המשפטים, אמיר אוחנה, משתין בקשת על צו איסור פרסום וחושף מעל במת הכנסת פרטים מחקירת עד המדינה ניר חפץ, מה יגידו אזובי הקיר? באמת שאל לנו להתפלא אם אחרי זה עורך אתר האינטרנט 0404, בועז גולן, לא מתייחס לצו איסור הפרסום (כשעוד היה בתוקף) על שיחות מנדלבליט-אשכנזי - ומפרסם את תוכנן.

מן הסתם, לכל אחד מהמפרים יש תירוץ מדוע חשוב היה לעבור על הצו או על הצנזורה, אבל זה לא משנה. חוק הוא חוק וכולם צריכים להתיישר לפיו. השאלה היא איך גורמים לזה לקרות, והתשובה פשוטה: רק על ידי ענישה כלכלית חדה וברורה. אם השר אוחנה או ליברמן היו יודעים שהפרה כמו שביצעו הייתה עולה להם בקנס של 100 אלף שקל, הם היו חושבים יותר מפעם אחת לפני שהיו עוברים על החוק.

הסנקציות הפליליות לא ממש מדאיגות את נבחרי הציבור וכנראה שגם לא את חלק מהעיתונאים. לכן, רק ענישה שתכאיב להם בכיס ושתהיה מעל לחסינות שלהם, תגרום למחוקקים לכבד את החוק.