השר קרעי, במסגרת התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבורי, מבקש לפגוע גם ברדיו רק"ע – התחנה היחידה שמשדרת כיום ב-10 שפות שונות, המיועדות לעולים חדשים וותיקים, ובעיקר למבוגרים שביניהם. סגירת רדיו רק״ע משמעותה סגירת עורק מידע חיוני המספק חדשות, מידע על זכויות ותכנים תרבותיים. בנוסף, ניתוקו מחברת החדשות יהפוך את התחנה תלויה במידע ממקור ממשלתי ובכך היא עלולה להפוך לכלי תעמולה במקום להיות מקור מידע עצמאי ומגוון.

קרדיט צילום: טל שחר

רדיו רק"ע: לא מותרות אלא צורך בסיסי
האם ידעתם ש-76% מהקשישים דוברי הרוסית מעדיפים למצות את זכויותיהם ברוסית, ו-31% עושים זאת אך ורק בשפה זו? בישראל חיים כ-1.2 מיליון דוברי רוסית, מהם כ-200 אלף קשישים, רבים מהם ניצולי שואה. ביום השואה האחרון דווח כי 41,800 קשישים ניצולי שואה חיים בעוני, ו-85% מהם דוברי רוסית. מעבר לכך, ההסתברות שקשיש דובר רוסית יהיה בודד גבוהה ב-20% בהשוואה לשאר האוכלוסייה, ואחד מכל חמישה קשישים חווה בדידות.

בעשור האחרון עלו לישראל מעל 200 אלף עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, שהעברית אינה שגורה בפיהם. עבור אוכלוסיות אלו, רדיו רק"ע הוא לא רק מקור מידע אמין וזמין, אלא גם גשר תרבותי ורגשי. זהו כלי קריטי שמסייע לקשישים להבין את זכויותיהם, להתמודד עם בדידות ולהתמצא במרחב הישראלי. למרות החשיבות, התחנה כבר סובלת מקיצוצים מתמשכים, וצמצומים נוספים עלולים לשתק לחלוטין את פעילותה החיונית.

הבטחות מול מציאות: פגיעה בלתי נמנעת
בדיון האחרון בוועדת העלייה והקליטה, הצהיר השר קרעי כי תחנת רקִע תמשיך לשדר כרגיל. אולם, בחוקים הנוגעים לסגירת התאגיד, עדיין נכתב על סגירת כל חלקיו, כולל רדיו רק"ע. נוסף על כך, ב"מתווה לשינויים בשידור הציבורי" של משרד התקשורת נכתב כי רדיו רק"ע יכלול שידורים ברוסית, אמהרית וערבית "ביחס שווה". אך "שידורים ביחס שווה" אינם מייצגים את חלקה של כל קבוצה באוכלוסייה, ובפועל משמעותם פגיעה בשידורים ברוסית, שכן כיום התחנה משדרת 16 שעות מתוך 24 בשפה זו. המאבק הזה – בין תרבויות ובין עדות – הוא בדיוק מה שהממשלה מנסה לעודד: להשניא קבוצה אחת על השנייה. במקום לעבוד יחד כדי להבטיח תחנה לכל שפה, אנו נאלצים להיאבק בינינו על שעות שידור.

מעבר לכך, האם ניתן בכלל להותיר את רדיו רק"ע ללא תשתית חדשותית? התחנה תלויה במערך החדשות של התאגיד ואם ייאלצו את התחנה לשדר הודעות ממשלתיות בלבד או להסתמך על מקורות חיצוניים, מי יבטיח את אמינות המידע? ומה יקרה אם התחנה תיאלץ לשאוב את תוכנה מערוצים מגויסים? ההשלכות יהיו הרסניות עבור ציבור העולים.

שידור ציבורי חיוני לכולנו
אי אפשר להפריד בין ענפי רדיו רק"ע לגזע תאגיד השידור. התחנה היא מרכיב בלתי נפרד מהשידור הציבורי, שמאפשר שיתופי פעולה ייחודיים כמו משפחות של חטופים דוברי רוסית המתראיינות ברשת ב' ומשתפות את תחושותיהן בשפה הרוסית. שיתופי פעולה כאלה לא יכלו להתקיים אם רדיו רק"ע ותאגיד השידור הציבורי לא היו פועלים יחד. בנוסף, ברדיו רק"ע מסוקרים אירועים מיוחדים, כמו שידורי חג הסיגד, שאינסרטים מהם משולבים לאחר מכן ברשת ב' ומעשירים את כלל הציבור.

סגירת התאגיד משמעה פגיעה ביכולת המדינה לספק מידע ותרבות למגוון אוכלוסיותיה. במקום להמשיך ולחתור לפתרון שמכבד את כל חלקי החברה הישראלית, הממשלה הנוכחית בוחרת במדיניות מפלגת ומצמצמת. יש לעצור את התוכנית הזו, למען העולים החדשים, הוותיקים והחברה הישראלית כולה.

עוד ב-

שר התקשורת שלמה קרעי: "סגירת התאגיד לא ירדה מהפרק"

לכתבה המלאה

הכותבת: אלקס ריף, מנכ״לית עמותת לובי המיליון