גם בחודש השני למלחמה, כשהמשק חזר לתפקד בשגרת חירום, נמשכת מגמת ההתנדבות בחברה הישראלית וכיום כמעט כל ישראלי שלישי מתנדב. 21% מהישראלים שהתנדבו מתחילת המלחמה הפסיקו בחודש האחרון להתנדב, רובם עקב חזרה לעבודה. 28% מהם מתכוונים לחזור ולהתנדב בהמשך.

כך עולה מסקר שנערך חודשיים מפרוץ המלחמה, על-ידי המועצה הישראלית להתנדבות, המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, שבאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף השירות להתנדבות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה, בקרב 1,000 משיבים, בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה.

מהסקר עולה כי 29% מהישראלים ממשיכים להתנדב גם בחודש השני למלחמה (31% יהודים; 18% ערבים). 21% מאלה שהתנדבו בחודש הראשון למלחמה לא מתנדבים בחודש השני שלה: החסם העיקרי להמשך ההתנדבות הינו חזרה לעבודה (42%); 27% ציינו שיש להם עניינים ומשימות חשובים אחרים שהם צריכים לטפל בהם; 18% אמרו כי הפעילות בה לקחו חלק הסתיימה והיתר לא המשיכו להתנדב מסיבות שונות. 28% מאלה שהתנדבו בחודש הראשון למלחמה העידו כי בכוונתם לחזור להתנדב בהמשך.

אופי ההתנדבות העיקרי בחודש השני של המלחמה דומה לקודמו, וקשור במזון וציוד – הכנה, איסוף, וחלוקה. 36% מתנדבים בהכנה ותרומות של אוכל ועוגות; 27% איסוף, אריזה וחלוקת ציוד ומזון; 20% סיוע לחיילים; 16% סיוע למפונים מיישובי הדרום והצפון; והיתר בסיוע לכוחות הביטחון; למשפחות משרתי המילואים; סיוע בבתי חולים; סיוע למשפחות החטופים; לאזרחים שנותרו ביישובי העוטף ובצפון הארץ; סיוע בטקסי זיכרון והנצחה במלאת חודש לשבת השחורה; ועוד. עלייה נרשמה בחודש השני למלחמה בהתנדבות בחקלאות (19%) ובסיוע בפעילויות הסברה ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת (16%).

נמצא כי יותר חילוניים ובעלי הכנסה גבוהה מהממוצע מתנדבים. 43% מהצעירים, בגילאי 18-34 מתנדבים; 48% מגילאי 35-45 מתנדבים ומקרב בני ה-55 ומעלה 47% מהם מתנדבים. להערכת עורכי הסקר נתונים אלה מושפעים משיעור גיוס המילואים הגבוה בקרב הצעירים מתחת לגיל 35. עם זאת דתיים מתנדבים ביותר פעולות (מספר  התנדבויות), שעיקרם סיוע לחיילים וכוחות הביטחון. צעירים מתנדבים בעיקר בפעולות הסברה. רבים מהמתנדבים משלבים בין פעילות התנדבות לתרומה של ציוד וכסף.

מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, רונית בר, אמרה כי שיעורי ההתנדבות של האזרחים במלחמת "חרבות ברזל" מרשימים מאוד, גם עתה, כשהמשק חזר לפעילות בשגרת חירום, ונדרש בין היתר למלא את מקומם של כ-10% מכוח העבודה המגויס למילואים. "התנדבות החירום במלחמה מתאפיינת במגוון תחומי התנדבות חדשים, כגון הסברה או עזרה בחקלאות, לצד מגוון רחב של התנדבויות 'מסורתיות', כמו אריזה וחלוקת מזון", אומרת רונית בר. "בנוסף ניתן לראות כי חלק משמעותי מההתנדבויות מתקיים במסגרת יוזמות אזרחיות, בלתי מאוגדות, אליהם מתגייסים בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות וקבוצות וואטסאפ".

פרופ' מיכל אלמוג-בר, ראש המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית ציינה כי הזינוק בהיקפי ההתנדבות משקף את החוסן של החברה הישראלית במלחמה. "חלק מפעילויות ההתנדבות התבסס על קבוצות ברשתות החברתיות, שהוקמו במשבר הקורונה ובמסגרת פעילות המחאה נגד 'הרפורמה המשפטית' בשנה האחרונה"

עוד ב-

בצל המלחמה: עלייה משמעותית ברכישת מוצרי טבק

לכתבה המלאה

אומרת פרופ' אלמוג-בר, ממשיכה: "הקבוצות שימשו לאיתור צרכים, גיוס מתנדבים, ציוד ותרומות, ניהול ותיאום הפעולות של המתנדבים בשטח. בנוסף, בניגוד למשברים קודמים, רבים מהמתנדבים משלבים בין פעילות התנדבות לתרומה של ציוד וכסף, באמצעות יוזמות התנדבותיות וקמפיינים של מימון המונים ולא מסתפקים רק באחד מהשניים".