יום רביעי, שעות הצהרים. ראש מועצת חוף אשקלון איתמר רביבו, סיים זה עתה להספיד את אחד מתושביו שנרצח במלחמת "חרבות ברזל". בדרך להלוויה נוספת, מתקיים הריאיון הזה. "לוח הזמנים צפוף והאתגרים רבים", הוא מספר בשיחה עם אתר .ice "אנחנו קוברים בימים האחרונים את מתינו והמלאכה קשה מאוד: רגשית ולוגיסטית".

המועצה האזורית חוף אשקלון הוקמה ב-1950 והיא מאגדת כיום כ-21 יישובים (קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים) ומונה למעלה מ-20 אלף תושבים. מאז תחילת המערכה היא סופרת 30 נופלים לצד פצועים, חטופים ונעדרים. "אנו נפרדים מאנשים אידיאליסטים, מלח הארץ", הוא מציין בכאב. "משפחות שלמות נכחדו. הייתי בהלוויות של אבא אמא ובת, ובהלוויות של אב ובנו – המחזות קורעי לב. מעבר לקושי הנפשי, צריך גם להביא בחשבון את המגבלות הטכניות. כך לדוגמה, את טקסי ההלוויה של התושבים שנרצחו בנתיב העשרה לא ניתן לקיים בתוך המושב. אנחנו עורכים את ההספדים במקום מרוחק, ומשם יוצאת המשפחה המצומצמת לבית העלמין".

"מאז תחילת המלחמה נדרשת המועצה לתמרן במגוון גזרות", ממשיך רביבו. "לצד לוויות וביקורי תנחומים, מפגש עם פצועים וליווי מפונים, צריך לספק את השירותים המוניציפליים השוטפים – וכמובן לא להזניח את שאר היישובים שלנו ששוכנים מעבר לעוטף ונדרשים גם הם בחיזוק ובתמיכה. אנחנו עובדים סביב השעון ונמצאים בשיח עם משרדי הממשלה וכל הרשויות הרלוונטיות. ההסתכלות היא גם על ההווה וגם על העתיד, לקראת המשימה המורכבת שמצפה לנו בשיקום העוטף".

מלחמה על הבית

על מתקפת הטרור של שבת, ה-7 באוקטובר, התבשר רביבו בשעות הבוקר המוקדמות. "אני ומשפחתי התארחנו לשמחת תורה אצל חברים ביישוב ניצן, כשבשעה 6 וחצי נשמעה אזעקה", הוא משחזר. "התקשרתי לקב"ט שלנו, אמנון זיו תושב נתיב העשרה, שסיפר שהוא שומע ירי בתוך המושב. נכנסתי לרכב ונסעתי לכיוון צומת יד מרדכי. בצומת עצמה נאלצתי לעצור, אני אפילו לא זוכר את הסיבה, מה שבדיעבד התברר כנס – אם הייתי ממשיך עוד קצת לכיוון היישוב, הייתי נקלע לשיירה של אופנועי החמאס".

"המתנתי כמה דקות בצומת שיספקו לי נשק ואפוד מגן, והמשכתי בנסיעה כשהיעד הוא קיבוץ יד מרדכי", מתאר רביבו. "כשהגעתי לשם, כיתת הכוננות כבר התפרסה בעמדות. תוך כמה דקות החל ירי מאסיבי, כשהחברים הגיבו בגבורה ובאומץ. ברגע ששוטרי מג"ב וכוחות מיוחדים שהוקפצו ליישוב החלו להשתלט על האירוע, המשכתי לזירה הבאה".

הזירה עליה מדבר רביבו הייתה נתיב העשרה, שם כבר התחולל טבח. "חברתי לאיתי לוי חבר כיתת הכוננות, נסענו למחסן החירום של המושב, לקחנו את הרכב הממוגן והתחלנו לפנות פצועים", מרחיב רביבו. "המחזה היה מחריד: גופות שמוטלות בשטח, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים שנורו בלי אבחנה ובלי טיפת רחמים. היינו למעשה כוח החילוץ הכמעט יחיד במושב. עשינו כמה וכמה סבבים הלוך ושוב להוצאת נפגעים, תוך כדי ירי ואזעקות – ככה עד שעות הערב כשכוחות הביטחון לקחו את המושכות".

לאורך שנים ארוכות, הנחת העבודה גרסה כי ירי רקטי הוא האיום המרכזי מהרצועה. חדירה מאסיבית של מחבלים, כיבוש מוצבים ויישובים ישראלים נתפסו כתרחיש שרחוק מלהיות ריאלי. "אמרו לנו שאנחנו בטוחים", מצהיר רביבו. "עם הגדר שבבנייתה הושקעו סכומים משמעותיים והנוכחות של כוחות צה"ל, אף אחד לא העז לדמיין סיטואציה איומה כזו. המציאות מלמדת שהופקרנו, אין ספק שתפיסת ההגנה לא הוכיחה את עצמה וברגע האמת לא היה מי שיגן עלינו. לתושבים פה לא הייתה שום ברירה, הם נלחמו על הבית בגבורה ובהקרבה מעוררת הערצה – ושילמו בחייהם. המדינה שלנו נרמלה את החמאס, נתנה לו לגיטימציה כגוף השולט ברצועה, וזה התפוצץ לנו בפרצוף".

חיילי צה"ל במושב נתיב העשרה. "ברגע האמת לא היה מי שיגן עלינו" (צילום פלאש 90/גילי יערי)

שוחחת עם הנשיא הרצוג וראש הממשלה נתניהו, מה אמרת להם?
"הסברתי להם שהשבר גדול, הקהילה שלנו מדממת. אנחנו מצפים מהם שההצהרות על שיקום העוטף יתורגמו למעשים בפועל. ניכר שיש כוונה אמיתית וכנה לגבש מערך שיטפל באופן מקיף בנושא, כאשר הקמתה של מינהלת ייעודית בראשות משה אדרי היא בהחלט צעד בכיוון הנכון. אני סבור שאת המאמץ צריך להפנות הן ליצירת כיפת ברזל ביטחונית, שתנטרל את האיומים מעזה ותספק מענה מוחץ לעשרות שנים, והן ליצירת כיפת ברזל אזרחית, שתספק את כל המעטפת האזרחית הנדרשת. אנחנו ריאליים, ברור לנו שאנחנו ניצבים בפני תהליך ארוך ומורכב, שיהיה חייב להתבצע ברגישות גדולה ועם הקצאת המשאבים הראויים".

שיקום העוטף – משימה לאומית

איתמר רביבו (41) נשוי ואב לחמישה, הוא תושב באר גנים ועומד בראש מועצת חוף אשקלון משנת 2018. לעשייה מוניציפלית הוא נחשף כבר בגיל צעיר, כבנו של אברהם רביבו, מי שכיהן בעבר כראש עיריית אופקים. "הפכנו למועצה שכולה בתוך אומה שכולה" הוא מדגיש. "אנחנו בתוך מלחמה, כשהמטרה היא קודם כל לנצח ולהכריע את אויבנו. לצד הלחימה חשוב להדהד שוב ושוב את המסר: שיקום העוטף חייב להיות משימה לאומית ראשונה במעלה"

עוד ב-

מדוע לא פינו את אשקלון ואופקים? "בלתי נתפס, מפקירים את האזור"

לכתבה המלאה

בואו נדבר 10-5 שנים קדימה. איך אתה רואה את המועצה האזורית חוף אשקלון?
"המטרה היא להפריח מחדש את יישובי המועצה ולדעת בדרך להנציח כראוי את הנופלים. איך אומר השיר: 'את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק'. אנחנו נחזיר את השמחה לעוטף, נרחיב ונפתח אותו. עוד תראו שלא תהיה פה דירה אחת פנויה"