בארץ
בנק ישראל לאוצר: קדם את מיסוי חברות הארנק להגברת האמון במשק
בנק ישראל קורא למשרד האוצר לתקן את המיסוי על רווחים כלואים בחברות ארנק עם מיסוי מופחת לחברות בהן יש פעילות ריאלית רבה. במצב היום, חברות החזקה ומשלח יד נמנעות מתשלום דיבידנדים בהמתנה ל"מבצעי מיסוי", ומשקיעות את הכספים בהשקעות פאסיביות
בנק ישראל מפרסם נייר עמדה בנושא רווחים כלואים בחברות ארנק עם שורת תיקונים במערכת המיסוי שנועדו לצמצם את עיוות המיסוי שנוצר כתוצאה מהשארת רווחים בחברות. זאת, במטרה להניע את המשק להשקעות ריאליות, ולא להשאיר את הרווחים לצורכי השקעות פאסיביות בלבד.
הדברים מגיעים, כמובן, על רקע תקציב 2025 והניסיון להגיע למתווה שיאפשר למסות את הרווחים הכלואים בחברות הארנק מאחר שהאוצר מעוניין שוב לצאת ב"מבצע דיבידנד" ולאפשר לחברות הארנק לחלק את הדיבידנדים במיסוי מופחת. כעת, בנק ישראל מפרסם נייר עמדה וקורא למשרד האוצר להתקדם עם מיסוי חברות הארנק.
המיסוי על חברות הוא דו-שלבי: החברה משלמת מס על הרווחים שנצברו בשנה שבה הרווחים הופקו, ובעל המניות משלם מס נוסף כאשר אותם הרווחים חולקו לו כדיבידנד. בצורה הזו שיעור המס האפקטיבי על חברות דומה למה שמס השולי של יחידים. מצב זה כבר משקף הטבת מס לחברות, מכיוון שעד לחלוקת הדיבידנד ותשלום המס, אותה חברה יכולה להשתמש להשקעות לא רק ברווחים שצברה אלא גם בכספי המס על הדיבידנד שנדחה.
בבנק ישראל מדגישים כי מטרת ההטבה היא לעודד השקעות ריאליות במשק (לרוב מבוצעות בהיקפים גדולים על ידי חברות) לתמוך בהתרחבות הפעילות העסקית ולתרום לצמיחה הכלכלית ולא לאפשר לבעלי המניות להשתמש בחברה לצורך ביצוע השקעות פאסיביות, כמו השקעות בשוק ההון או בנדל"ן מניב מבלי לשלם מס על הדיבידנד.
יתרת הדיבידנדים שלא חולקו עומדת, על פי נתוני רשות המיסים לשנים 2013-2021, על יותר מ-700 מיליארד שקל; כ-140 מיליארד שקל מתוכם נמצאים בחברות החזקה וחברות משלח יד. ברשות המיסים מעריכים כי אילו אותם רווחים היו מחולקים כדיבידנד באופן סדיר, הם היו מניבים למדינה מס של כ-5-6 מיליארד שקל בשנה.
עוד ב-
לקראת תקציב 2025 גיבשו בבנק ישראל המלצות למיסוי הרווחים הכלואים. המלצות אלה נכללו בהצעת התקציב שאושרה בממשלה. כעת, יוצאים במשרד האוצר ובבנק ישראל גם במסלול מרוכך שיאפשר מסלול מיסוי נוסף לחברות ההחזקה וכן החרגת תחומים עתירי פעילות ריאלית. עם זאת, בנק ישראל קורא לאוצר לקדם את תיקוני החקיקה במהירות וללא שינויים נוספים "על מנת לסייע בהעברת מסר של אחריות פיסקלית ובכך להגביר את האמון במשק הישראלי", ומתריע כי על הממשלה לוודא כי היא צפויה לעמוד ביעדים הפיסקליים שאושרו בהצעת התקציב לשנת 2025 גם לאחר השינויים שבוצעו בהצעת החוק הנוגעת למיסוי הרווחים הצבורים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה