עולם המחקר האקדמי בישראל ובעולם הוכה בתדהמה עם היוודע דבר פטירתו של פרופ' עמנואל סיון, מחשובי חוקרי האסלאם והמזרח התיכון בדורנו. סיון, שהלך לעולמו ביום שישי האחרון בגיל 86, השאיר אחריו מורשת מחקרית עשירה ומשמעותית. כפרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית ובחוג לתולדות עמי האסלאם באוניברסיטה העברית, תרם סיון תרומה מכרעת להבנת התפתחות האסלאם מימי הביניים ועד ימינו, תוך התמקדות מיוחדת בתופעת הפונדמנטליזם האסלאמי.

מסלול חייו האקדמי של סיון היה מרתק ומגוון. יליד קיבוץ כפר החורש, הוא השלים את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הסורבון היוקרתית בפריז באמצע שנות ה-60, כשנושא מחקרו היה הג'יהאד בתקופת מסעי הצלב. מחקריו וספריו, ביניהם "קנאי האסלאם", "מיתוסים פוליטיים ערביים" ו"התנגשות בתוך האסלאם", הפכו לאבני דרך בתחום וסייעו לעצב את הבנתנו את המורכבויות של העולם המוסלמי המודרני.

לצד פעילותו האקדמית הענפה, היה סיון גם דמות מעורבת בשיח הציבורי והפוליטי בישראל. השתתפותו ב"חוג 77", קבוצה של אקדמאים שביקשה להשפיע על דרכה של מפלגת העבודה לאחר המהפך הפוליטי של 1977, מדגימה את מחויבותו העמוקה לא רק למחקר אקדמי, אלא גם ליישום תובנותיו בזירה הציבורית. פעילותו זו שיקפה את אמונתו בחשיבות הקשר בין האקדמיה לחברה ובתפקידם של אינטלקטואלים בעיצוב השיח הציבורי.

עוד ב-

אבל כבד באקדמיה: הפרופסור המוערך הלך לעולמו בגיל 83

לכתבה המלאה

פטירתו של פרופ' סיון מותירה חלל גדול בעולם המחקר האקדמי ובשיח הציבורי בישראל. תרומתו הייחודית להבנת האסלאם והמזרח התיכון, יחד עם יכולתו לגשר בין העולם האקדמי לציבור הרחב, הפכו אותו לדמות מפתח בשדה המחקר ובחיים הציבוריים כאחד. מורשתו האינטלקטואלית תמשיך ללא ספק להשפיע על דורות של חוקרים ומקבלי החלטות, ולסייע בהבנת המורכבויות של האזור בו אנו חיים.