חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו, פועלת בכנסת כאופוזיציה לוחמנית שמאגפת את הממשלה מימין. היא החלה את דרכה הפוליטית שנים ספורות לאחר עלייתה לארץ כחברת מועצת עירייה, ולאחר מכן חברת כנסת. והיום היא מגיעה עם בטן מלאה על הממשלה והקואליציה.

"הקואליציה לא מתפקדת". פותחת חה''כ מלינובסקי את השיחה ומתייחסת לאופציה של פירוק הממשלה. "הם לא מסוגלים לנהל את המדינה בענייני היומיום, מסוגלים רק לשרוד עוד לילה, עוד יום. הם לא האנשים שאמורים לנהל את המדינה, אין להם יכולת, הם פשוט לא בנויים לזה. יתפרקו עכשיו, יתפרקו אחר כך, כל יום שהם בממשלה זה נזק למדינה. אפשר לראות רק את האירועים בימים האחרונים, כמו ההורדה בדירוג האשראי". 

חה''כ מלינובסקי מתייחסת גם לסערה שחולל השר בן גביר כשעלה להר הבית: "זו הייתה פרובוקציה מטורללת, בלתי אחראית וחסרת תכלית. הרגשתי גועל נפש מעומק ליבי ממה שראיתי. גם זה שרה''מ לא מסוגל להשתלט על השרים שלו ולהעמיד אותם במקום זה עוד יותר מדאיג. יומיים של מריבה מתוקשרת בין רה''מ לשר הביטחון, ולאחר מכן האירוע הזה, והכל ברקע של תשעה באב וברקע האיום האיראני, זה רק מראה את עומק הבור שאנחנו נמצאים."

"אנחנו צריכים מנהיגים שרואים את טובת המדינה לפני טובתם האישית. כרגע סוגיות של עתיד ואופק פשוט לא מעניינות את הממשלה. חברי הממשלה פשוט לא יודעים לקבל החלטות", ממשיכה מלינובסקי להלין. לשאלה אם מפלגתה קיבלה הצעות להיכנס לממשלה היא עונה "בתחילת המלחמה היו הצעות, והצבנו תנאי שליברמן יכנס לקבינט המצומצם, והם לא הסכימו. לא באנו להיות סתם עלה תאנה לכל הדבר הזה, לא היינו מעוניינים. והיום, אחרי תשעה חודשים זה כבר בכלל לא רלוונטי. הם פשוט צריכים ללכת הביתה. גם הדרג המדיני וגם הדרג הצבאי צריכים לעשות ניקוי יסודי של כל המערכות".

חה''כ מלינובסקי מתייחסת גם לנושא הוצאת ארגון אונר''א מהחוק, שבו היא עוסקת ביתר שאת "אנחנו עדיין עוסקים בזה, הפגרה תוקעת המון תהליכים בכנסת, ובגלל זה התנגדנו לפגרה. אני מקווה מאוד שנוציא את אונר''א מהחוק, נוציא אותם משטח ישראל, ונפסיק את שיתוף הפעולה איתם. בעיניי, השביעי לאוקטובר השנה זה תאריך היעד".

"זה נמצא בידיים של חה''כ יולי אדלשטיין, יו''ר ועדת החוץ והבחטחון. ואני סומכת עליו. לצערי מי ששם לנו מקלות בגלגלים זה הממשלה, רה''מ, והמל''ל. אדלשטיין יצטרך להתגבר על זה. הממשלה לא רוצה להפסיק את הפעילות של אונר''א, וממשיכה לשתף איתם פעולה. כי ככה זה נוח. למה להתעסק בזה ולקבל החלטות? אז מה אם הם מחבלים והרגו אזרחים ישראלים? ככה זה עבד וזה נוח לנו, זה פותר לנו בעיות, אז למה לנו להתעסק בזה? זאת הגישה של הממשלה, כל מה שאפשר לדחות - לא עושים. בגלל זה אנחנו תקועים. המדיניות של הממשלה וראש הממשלה - כל דבר לא להכיר ולא לבלוע. אבל בסוף אנחנו נשלם על זה מחירים. בכל המובנים, המצב הביטחוני, הכלכלי, עסקת חטופים - כן או לא. בסוף זה יתפוצץ. ויתפוצץ לנו בפנים".

מפלגתה, ישראל ביתנו, והיא בתוכה, מציבה אמירות נחרצות בנוגע לגיוס לכולם, ועל כך היא אומרת: "השאלה אם צה"ל קודם יתאים את עצמו לחרדים או אם החרדים קודם יתגייסו לצהל זה ביצה ותרנגולת. צריך החלטה פשוטה: כולם צריכים להתגייס. אח"כ אפשר לעשות מיפוי והתאמות. לא פוסלת שכמו שיש חייל אומן או ספורטאי מצטיין, יהיה לי חייל לומד תורה מצטיין. אבל זה אחר כך. כולם צריכים להתגייס או לשירות צבאי או לשירות לאומי.

"השירות הלאומי נותן לנו הרבה מאוד מענה בצרכים הלאומיים, גם לגברים חרדים, שילכו לכבאות או למשטרה, לבתי אבות, שיבנו את גדר ההפרדה לרצועת עזה במקום שערבים מהשטחים יבנו אותה, לא חסר. הם יכולים לעשות שמירות כדי לשחרר את הכח אדם לדברים אחרים. בשורה התחתונה- כולם חייבים להתגייס ולשרת, התאמות זה אחר כך. אני לא מקבלת שום מכסות. אם ככה- תעשה מכסות גם לחילונים, גם למסורתיים, ונחלק את העם למי שיש לו יותר כסף ישלם יותר - לא יקרה. אנחנו נגד ברמה העקרונית".

חה"כ מלינובסקי מתייחסת גם למצב הביטחוני: "אני לא מומחית אוניברסלית, אבל אדבר כחברת כנסת וכאזרחית. אני לא רואה בעזה איזשהי מלחמה. אני רואה איזשהי פעילות צבאית כזו או אחרת. בצפון אני בכלל לא מבינה מה התכלית שלנו. כי כבר עשרה חודשים פשוט לא קיים צפון. עוד טיל על מטולה, עוד טיל על קריית שמונה, ואנחנו פשוט התרגלנו. לקחו את המילה מלחמה ורוקנו אותה מתוכן. אני מצפה מהממשלה שתגיד מה התוכנית האסטרטגית שלה. נשארים בעזה או יוצאים? מעבירים את עזה לרשות הפלסטינית או לא? מעבירים את האחריות על עזה לעולם או לא? ואני דווקא בעד. לומר לעולם קחו את רצועת עזה, אבל התנתקות אמיתית, לא כמו עכשיו שיצאנו אבל המשכנו לספק לשם את כל הטוב שיש".

"גם בצפון, להעביר את רצועת בטחון לשטח שלי. אני לא רואה יעדים אסטרטגיים. כמה פעמים כבר נכנסנו ויצאנו מחאן יונס ואמרו לנו שזהו כבר ניקינו? אי אפשר ככה. האנשים בשטח כבר בלי מוטיבציה. כבר אין לנו חבל ארץ שלם בצפון. איבדנו את ההרתעה והעולם מרשה לעצמו לתקוף אותנו. כמה זמן זה יהיה? שנה, שנתיים, שלוש? ומה אז? מה האופק שלנו?". 

"בשביל זה אמורים להיות מומחים" עונה לעצמה מלינובסקי, אבל גם אומרת בעצב, "אבל גם על זה אני כבר לא סומכת. אין לי היום אמון לא בממשלה ולא בשרי הממשלה, אבל גם לא בהנהגה הצבאית שלנו. כי הם מגמגמים, מדברים בכמה קולות ושפות, עשו דברים נוראיים. להגיד שזה סכסוכים? זה כבר לא סכסוכים, זה קטסטרופה. קודם צריך להחזיר הרתעה ואמון, וזה מגיע קודם כל מלומר את האמת לציבור, וזה מגיע קודם כל מלא להיות פוליטיקאים, אלא להיות מנהיגים. גם אם זה לא טוב לסקרים שלך מחר בבוקר, אבל זה מה שטוב למדינה".

עוד ב-

למרות ההתנגדות והחששות: מי יעמוד בראש משרד הכלכלה?

לכתבה המלאה

גם על הבכירים הצבאיים מלינה חה''כ מלינובסקי: "ביומיום שלי אני לא מדברת עם בכירים צבאיים, אני לא צריכה אותם, אני מדברת המון עם קצונה בינונית ומקבלת משם אינפורמציה. אני מדברת עם אנשים, חיילים, קצינים, אבל לא צריכה בכירים, הם גם הפכו לסוג של פוליטיקאים. ואני לא אוהבת את ההדלפות האלו, לא מגורם צבאי בכיר, ולא מדרג מדיני בכיר. יש לכם מה להגיד? תגידו את זה בפנים גלויות. אני סומכת על החיילים בשטח, הם עמוד השדרה שלנו".