ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הירושה, שיזם ח"כ ארז מלול.
הצ"ח נועדה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות ובהן הרשתות החברתיות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות בנושא הטיפול בחשבונות לאחר מותו של אדם, לפרסם את המדיניות ולאפשר במסגרתה לאדם, בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

לפי הצ"ח, ספק הנותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי לציבור בישראל יקבע ויפרסם, באופן בהיר ונגיש, כללים בעניין אופן הטיפול בתוכן אישי שהמשתמש יצר, ערך או שמר בחשבונו, לאחר פטירתו, ואפשרות הגישה אליו; הספק ישוב ויידע את המשתמש על כללים אלה מזמן לזמן. בכללים, יאפשר ספק השירות למשתמש לקבוע כי אדם אחר יהיה רשאי לקבל גישה לתוכן האישי שלו לאחר פטירתו, כולו או חלקו, או לקבוע כי המידע יימחק.

עם זאת, החובה לאפשר גישה לאחר פטירתו של אדם לא תחול לגבי שירות לתקשורת בין-אישית כגון ווטסאפ בעיקר בשל היבטים של פרטיות של צדדים שלישיים. מ"מ היו"ר ח"כ ארז מלול, יוזם החוק הודה לייעוץ המשפטי לוועדה על העבודה המאומצת ואמר "משפחות השכול מ-7.10 נמצאות איתי בקשר ורוצות לדעת איפה החוק עומד ושהוא יוצא לפועל. בכוונתנו לקיים את ההבטחה הזו".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "הנוסח המובא לאישור הוועדה דומה במידה רבה לנוסח שאושר בקריאה ראשונה, עם תיקונים מסוימים בעקבות שיח שקיימנו עם הממשלה ועם נציגי החברות בשוק. בין היתר, מוצע להבהיר כי ההסדר המוצע לא יחול לגבי תוכן שנשמר בחשבון של עובד אצל מעסיקו, כמו למשל דואר אלקטרוני של מקום העבודה.

עוד מוצע להוריד את התוספת של "נבצרות" – זו סוגיה כבדת משקל. הקושי בעניין שעולה מספקי שירות ומהסתכלות רחבה, הגענו למסקנה שיש הרבה עמימות בסוגית הקביעה מתי אדם נבצר. מכיוון שממילא במצב כזה, יהיה צורך בפניה לבית המשפט לברר את סוגית הנבצרות, ולכן אין בתוספת כדי להשיג את תכלית החוק הנוכחי שהיא לעודד פתרונות פשוטים ויעילים שאינם דורשים פנייה לערכאות".

ח"כ טלי גוטליב: "קיבלתי על עצמי בחוק זה את המשמעת הקואליציונית. לחוק הזה יש צורך אבל לטעמי, הפרטיות של אדם לאחר מותו עוד יותר מקודשת כי אנחנו לא יכולים לדעת מה רצה. יש בעיה קשה בנושא זה. הפרטיות על גופנו ומחשבותינו, היא דבר מקודש. חשבתי שיש להתנגד לחוק אך דעתי לא נשמעה. לאחר מותנו מה שאי אפשר לגשת אליו, המשמעות היא שאין לגשת אליו. לאנשים יש סקרנות לאחר מותו של אדם ויש לעשות כל שאנחנו יכולים למצוא פתרונות אחרים".

עו"ד ד"ר בליי טען: "הצ"ח בנוסחה לא שונה מעמדתך. אין בהצ"ח דבר הפועל כנגד רצונו של אדם בחייו". עו"ד עמרי רחום טוויג, גוגל ישראל: "הנוסח המוצע להחריג חשבון ארגוני הוא נכון והגיוני. יש לוודא שיהיה מושג רחב יותר ממעסיק, שכן זה מצמצם את התחולה ליחסי עובד מעביד".

ד"ר טל מימרן, מכון תכלית: "באוניברסיטה העברית תלמידים ומרצים מקבלים דוא"ל ארגוני לכל חייהם ולכן נכון להרחיב את המושג לארגון". עו"ד לירון הופפלד, הרשות להגנת הפרטיות: המונח "אופן הטיפול" פחות מתאים והניסוח "מה ייעשה במידע" יכול לתת פיתרון. הוראות חוק הגנת הפרטיות ממשיכות לחול והחוק נועד לתת הוראות ספציפיות.

ורד שביט, אבק דיגיטלי: "לנושא הנבצרות- בצד הפרקטי, יש חשבונות שלאחר ימים, חודשים ספורים, או שנים של אי פעילות החשבון יפסיק להתקיים ואי אפשר יהיה להגיע אליו יותר. יש מקרים בהם בלתי אפשרי להיכנס גם עם האקר, צו בימ"ש וכו' כי המידע הלך לאיבוד לצמיתות. אני אוספת מקרים קורעי לב גם כשאדם השאיר הוראות לאחר מותו. אם אני משאירה הוראות לאחר מותי ועוברות 8 שנים וחליתי בדמנציה, לאחר מותי החשבונות לא יהיו קיימים יותר כמו שקרה עם אבא שלי. אמי מילאה ייפוי כוח מתמשך שכלל סעיף של אפוטרופסות גוף ואני רוצה להציע מנגנון של אפוטרופסות דיגיטלית. כשאדם לא כשיר הוא כבר לא יכול לחתום על אישור לניתוח וכך גם לא יכול לאפשר לאחר להיכנס לחשבון הדיגיטלי שלו. אם לא, החוק לא יוכל לתת פתרון כי אשאיר הוראות לביצוע ואם יעבור זמן בשל מחלה, חטיפה או מניעה אחרת, עד שההוראות ייכנסו לתוקף, החשבון כבר לא יהיה קיים. נקודה נוספת היא שמשאירים הנחיות לביצוע לאחר המוות שאינן בצוואה הכתובה והשאלה אם יש להן תוקף משפטי".

עו"ד איגי פז, משרד המשפטים: "הדברים נכונים ביחס לנכסים שיש להם ערך. למשל כל יצירה של קנין רוחני עם ערך אמיתי בחשבון מסוים, העברת הנכס צריכה להתבצע באמצעות צוואה. לעומתם זכרונות דיגיטליים לא נכללים כחלק מהעיזבון ואין בעיה שיועברו כהנחיות לביצוע לאחר המוות שלא כחלק מצוואה. ההצעה לא גורעת מדיני הירושה".

ורד שביט: "חשבון כמו שירות אחסון בענן, אם אני מאחסנת דברים יקרי ערך כמו כתב היד של ספר, זה נחשב עיזבון או לא? זה חשבון דיגיטלי שאפשרתי לגביו גישה והשאלה אם פה חוק הירושה גובר". עו"ד פז: "זה בדיוק ההבדל. העובדה שניתנה גישה לא אומרת דבר על הבעלות על הנכסים".

יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות במטא: "ברירת המחדל בפייסבוק היא שחשבון עד הודעת פטירה נשאר פעיל אבל יש מקרים שזה תלוי בסיגנלים נוספים. אני יכול לחזור אליכם עם לוחות זמנים. לגבי ווטסאפ- אין לו סיסמה או משתמש- הוא מוצמד למכשיר טלפון ולכן לגבי השבתת החשבון זה קורה לאחר תקופה של 120 יום, בשל כך שיש העברת מכשירים ועוד. הגיבוי של ווטסאפ נשמר בסים או בענן והעובדה שהחשבון ננעל, היא לשם הגנה.

עו"ד ד"ר בליי: לגבי התחולה בהיבט הבינ"ל- יש לשקול שוב הכללת דוגמאות ל"מכוון את פעילותו למשתמשים בישראל", שכן כיום חלק מהפעולות האלה נעשות בצורה אוטומטית, ולכן לא מאפיינות בהכרח מי שמכוון את פעילותו למשתמשים בישראל. לכן נציע להשאיר את המבחן המהותי ללא דוגמאות, ולהותירו לפרשנות של בימ"ש" אחרת זה גם לא יאפשר התפתחות של המושגים בהמשך.

עו"ד הילה דוידוביץ', משרד המשפטים: "כשמרחיבים את התחולה לחו"ל וכותבים "מכווין את פעילותו בישראל" זה לא מקנה את הוודאות הדרושה. יכולות להיות אינדיקציות והסכמנו לנוסח הנותן דוגמאות. יש ספקיות המשקיעות משאבים להרחבת שוק הצרכנים ע"י הנגשת האתר ושירות לקוחות בישראל. 

עו"ד רחום טוויג: "תחולה אקסטריטוריאלית, תמיד מסויגת עם נוכחות במקום. המבחן הוא כפול עם שני תנאים מצטברים- שמכוון את הפעילות לאנשים בישראל ושהתחולה תהיה רק לאנשים בישראל". עו"ד ד"ר בליי: "אין כוונה לשנות מהאיזונים הקיימים היום בדיני הפרטיות והירושה. לגבי התחולה הצענו שישה חודשים מיום הפרסום". יהודה בן יעקב ממטא: "לגבי זמן ההיערכות, בפלטפורמות מרובות משתמשים נדרש זמן של 12 חודשים כדי שאפשר יהיה לעשות זאת באופן מיטבי".

עו"ד רחום טוויג הסביר: "גם ספק גדול שכבר עושה את הדברים, ירצה זמן לוודא שהוא עושה את הדברים נכון", עו"ד הילה היבש, יועמ"שית חברת מיקרוסופט, ציינה כי ההסדר המוצע לא קיים בעולם. "אין לנו התנגדות להצ"ח והתחלנו להיערך ליישומה. נבקש לקבוע תקופה של 18 חודש כדי לעמוד בדרישות החוק", מ"מ היו"ר מלול טען: "הגעתי להצ"ח דרך האירוע המצער של 7.10. האנשים הללו עוקבים אחרינו ומחכים לבשורה. נאפשר 12 חודשים לכניסה לתוקף".