משפט
גינדי ישלם 150 אלף שקל: הפיצויים שיתקבלו אחרי 16 שנה
רעייתו של יגאל גינדי תשלם לעוזרת הבית הוותיקה פיצויי ענק בגין הפרת תנאי שכרה. ההאשמה: כספים הועלמו מהמחאות כדי לחסוך בעלויות, מה שפגע בזכויותיה הסוציאליות. בעבודתה עסקה בבישול ארוחות ל-35 איש, כשהמעסיקה החתימה אותה על מסמך לפיו היא מוותרת על כל יכולת להביע התנגדות ומבוטחת לפי שכר של 6,000 שקל
אלומה גינדי, רעייתו של יגאל גינדי, תשלם פיצוי של 150 אלף שקל והשתתפות בהוצאות משפט של 20 אלף שקל בגין הפרת תנאי השכר של עובדת משק הבית שלהם שעבדה אצלם כ-16 שנה. פסק הדין ניתן במסגרת פשרה בין הצדדים, ולפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בתל אביב שפורסמה אמש (שני) בדה מרקר.
לפי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד אורן טל, העובדת הייתה טבחית ועובדת כללית בבית משפחת גינדי. היא הועסקה בבית המשפחה 16 שנה, מאז ינואר 2005. היא הועסקה במקביל לעוד שלוש עובדות נוספות באותו תפקיד, שהתמקד בבישול למשפחת גינדי הגרעינית והמורחבת, ארוחות שכללו 35 נפשות, וכן בניקיון.
שלוש העובדות האחרות הועסקו ביחד עם העובדת בימי שישי בקביעות, אבל היא עבדה בבית יומיים נוספים באמצע השבוע. לטענתה, סוכם כי תעבוד בבית המשפחה שלושה ימים בשבוע, לפי שכר של 80 שקל לשעה נטו. שעות העבודה באמצע שבוע היו 8:00 עד 20:00-21:00, ובימי שישי – החל מ-17:00 עד אחרי חצות.
לטענת התובעת, שכרה שולם באמצעות צ'קים כאשר עבור ימי שישי קיבלה את הכסף במזומן, סכום של 1,300 שקל. בסך הכל הייתה צריכה לקבל שכר של 5,460 שקל נטו עבור ימי שישי, ועוד 840 שקל נסיעות, אך לטענתה הכספים הועלמו מהצ'קים ששולמו לה כדי לחסוך בעלויות מעסיק. לכן, טענה התובעת כי נפגעו זכויותיה הסוציאליות ותעריפי השכר הקובע לגמל, פיצויים, דמי חופשה, דמי חג ותשלומים נוספים.
לטענת העובדת, השכר שעליו הייתה אמורה לקבל את הזכויות הוא 12,852 שקל נטו והוא מורכב הן מימי אמצע השבוע והם ימי שישי. לפי כתב התביעה, העובדת טענה כי המעסיקה לא פעם טסה לחו"ל, ולכן לא עבדה ונאלצה להסתפק בשכר של 4,000 שקל בחודש בלבד. זאת, מבלי שהשלימו לה את השכר לפי ההתחייבות להעסקה של שלושה ימים בשבוע.
לטענת העובדת, השכר שעליו הייתה אמורה לקבל את הזכויות הוא 12,852 שקל נטו והוא מורכב הן מימי אמצע השבוע והם ימי שישי. לפי כתב התביעה, העובדת טענה כי המעסיקה לא פעם טסה לחו"ל, ולכן לא עבדה ונאלצה להסתפק בשכר של 4,000 שקל בחודש בלבד. זאת, מבלי שהשלימו לה את השכר לפי ההתחייבות להעסקה של שלושה ימים בשבוע.
לדבריה, היא מעולם לא הוחתמה על חוזה, לא הונפקו לה תלושי שכר, המעסיקה לא דיווחה עליה לביטוח הלאומי עד 2011, וכן אילצה אותה לחתום על מסמך שבו מאשרת העובדת כי היא מבוטחת על פי שכר של 6,000 שקל, וכי היא מוותרת על כל יכולת להביע התנגדות כלפי מעסיקתה. כמו כן, טענה העובדת כי לא שולמו לה דמי הבראה וחופשה כחוק, לא שילמו לה בגין שעות נוספות והלינו את שכרה.
העובדת טוענת כי פנתה למעסיקה שלה כמה פעמים בגין ההפרות המתוארות, אך לא זכתה למענה. לאחר ששבה מחל"ת קורונה של חודשיים, היא גילתה בדיעבד כי המעסיקה הציבה מצלמות אבטחה במטבח ובאזורי העבודה שלה, ולכן טענה בכתב התביעה כי פרטיותה נפגעה.
העובדת טוענת כי פנתה למעסיקה שלה כמה פעמים בגין ההפרות המתוארות, אך לא זכתה למענה. לאחר ששבה מחל"ת קורונה של חודשיים, היא גילתה בדיעבד כי המעסיקה הציבה מצלמות אבטחה במטבח ובאזורי העבודה שלה, ולכן טענה בכתב התביעה כי פרטיותה נפגעה.
עוד ב-
בכתב התביעה דרשה העובדת פיצויים בגובה של 480 אלף שקל - בגין פיצוי פיטורים, שעות עבודה נוספות, דמי חופשה, תגמולים לקרן פנסיה, דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי מכוח הגנת הפרטיות, וכן פיצוי בגין הלנת שכר ועגמת נפש. לבסוף הוחלט לפסוק לפי סעיף 79א', שכוונתו לייצר פשרה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
