שופטת בית המשפט העליון בדימוס, איילה פרוקצ'ה, קוראת למחאה המונית נגד פסקת ההתגברות. פרוקצ'ה נאמה כעת בטקס מגן השקיפות לשנת 2022, שמקיימת מדי שנה עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל.  המגן הוענק השנה לעיתונאית תאגיד השידור הישראלי קרן נויבך ולעו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. השופטת פרוקצ'ה קראה לפעול נגד פסקת ההתגברות במלוא העוצמה ובמגוון האמצעים הלגיטימיים העומדים לרשותנו ובראשם מחאה המונית שהציבור הרחב כבר חווה את עוצמתה והתריעה כי השינוי יפגע בדמות הערכית של ישראל בפני העולם, בפני המוסדות הבינלאומים,בפני הקהילות היהודיות בתפוצות.

להלן עיקרי דבריה של השופטת פרוקצ'ה: "מה משמעות השינוי הזה שפסקת ההתגברות מביאה איתו? הכפפה של ההגנה על זכויות האדם למישור הפוליטי. פגיעה בעליונות זכויות האדם על פני שלטון הרוב. הכפפת זכויות האדם לרצון הבוחר שמשתנה. זכויות האדם מאבדות את הערך הקבוע העמיד והמתמשך שלהן. הפועל היוצא הוא שנפגעות באופן ישיר הזכויות של כולנו. מרגע שההגנה על זכויות האדם תלויה ברוב הפוליטי המשתנה, תישלל העליונות, הזכויות תשמשנה חומר ביד היוצר לזרם פוליטי כזה או אחר. הפרט והמיעוט יאבדו את כיפת הברזל הנתונה להם כיום מכוח המשפט. הסכנה גדולה במיוחד בשיטת המשטר שלנו, שלא כדוגמת אנגליה למשל, שלא התפתחה בה מסורת של שימוש ראוי של הכוח השלטוני. פגיעה בעליונות זכויות האדם פוגעת בחזון הציוני, בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד שבמכלול השקיפו על ישראל כדמוקרטיה ערכית שמכבדת זכויות אדם".

"השינוי כמובן יפגע בדמות הערכית של ישראל בפני העולם, בפני המוסדות הבינלאומים, בפני הקהילות היהודיות בתפוצות. מוקד הדיון האמיתי הוא על כן, האם אנחנו מוכנים להסכים ולקבל מציאות שבה הזכויות הבסיסיות שלנו תשועבדנה לגורם פוליטי כזה או אחר. זו איננה שאלה של מעמדו של בית המשפט בתחרות מול בית המחוקקים ולמי ניתנת הסמכות העליונה. אלא מהי מהות הפגיעה הצפויה לתשתית המשטר והמשפט החוקתי והערכי שלנו והגנה המיוחדת שהמשפט כיום מקנה לנו כפרטים וכקבוצות. אם הסכנה הזאת תתממש, פניה הערכיים של הדמוקרטיה הישראלית ישתנו מהקצה לקצה. אי אפשר להחשות אל מול תהליך ההתפוררות של המערכת הערכית של החברה הישראלית. תהליך שהואץ לאחרונה בקצב מסחרר. צריך לפעול במלוא העוצמה במגוון האמצעים הלגיטימיים שבידינו ולהשמיע את קולה של החברה הישראלית. מותר לכל פרט לעשות ככל יכולתו מכיוון שהסכנה נוגעת למגוון האזרחים והקבוצות. להתארגן, לפעול ולהשמיע קול, בהיבט המיוחד לכל קבוצה. שופטים בדימוס, יועצים משפטיים לשעבר, בכירי צהל לשעבר, אנשי אקדמיה, כלכלנים, יוצאי בנק ישראל, אנשי השוק הפרטי ועולם הטכנולוגיה וכמובן הארגונים האזרחיים ואנשי תקשורת ועיתונות וכמובן הציבור הרחב שכוחו הוא תמיד הרב מכולם המודע כבר ליכולותיה של מחאה המונית וכבר חווה את עוצמתה. זו אכן שעת מבחן לעתידה הערכי של מדינת ישראל", הוסיפה פורקצ'ה.

עוד ב-

ארגוני הנשים במכתב לנתניהו: "עליך להבהיר את מחויבותך"

לכתבה המלאה

יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, השופטת בדימוס נילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר מתחה ביקורת נוקבת על הניסיון של גורמים בממשלה המיועדת להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון של השרים: "עשיית שינוי מהותי במעמדם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, אשר מכוח הנחייתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה מופקדים על התנהלות השר ואנשי משרדו, בהתאם לחוק ובמסגרת גבולותיו. פגיעה במעמדם של היועצים המשפטיים כשליחי הציבור, בהפיכתם לאנשי אמון של השר הממונה, משמעותה פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי, ערעור על עצם מהותם כ"שומרי סף" והפיכתם משליחי הציבור, לשלוחיו הפוליטיים של השר הממונה והפועלים מטעמו חובה עלינו לעמוד על המשמר מפני פגיעה בכלל שומרי הסף, רשויות החקירה וההעמדה לדין ומערכת המשפט ובית המשפט העליון בראשה, כמו גם היועץ המשפטי לממשלה ומערכת הייעוץ המשפטי. להגנה מפני שלילת הלגיטימיות של שומרי הסף, מפני נגיסה בסמכויותיהם ופגיעה במעמדם הערכי והציבורי. אלה הם שליחי הציבור ונאמניו המופקדים על שלטון החוק, על קיום הוראות הדין בגבולותיו. הם אלה המופקדים על ההגנה מפני פגיעה בזכויות המיעוט ובעקרונות היסוד, הם אלה מהווים את הבלם מפני הדרדרות המדינה ורשויותיה לעבר ביצת השחיתות ממנה אין עוד תקומה לדמוקרטיה מהותית וליברלית"