האם מוצדק שחברת ביטוח תפחית את גמלת אובדן כושר העבודה ב-50% למבוטח שהפך ממחנך בגן ילדים למאמן כדורגל ילדים? והאם חוקי בכלל לטעון ששינוי מקצוע שכזה מהווה 'החמרת סיכון' לחברת הביטוח? על כך הוגשה השבוע בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברת הביטוח 'מנורה', בסך 10 מיליון שקלים.

הבקשה הוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב, באמצעות עו"ד מורן אברהמי יום טוב, בשם מאמן כדורגל הילדים, ובשם כל מבוטחי 'מנורה' שסבלו מהפחתת תגמולים באותה שיטה. על פי התביעה, התובע י' רכש בשנת 2004 פוליסת ביטוח חיים הכוללת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה. על פי הנטען, בשנת 2020, בעקבות התלקחות תסמונת פוסט-טראומטית, הוא איבד את כושרו לעבוד.

י' הגיש בקשה ל'מנורה' להפעיל את ביטוח אובדן כושר העבודה אותו רכש, ובחברה אישרו את תביעתו. חרף כך, טענו ב'מנורה', שהעובדה ש-י' שינה את עיסוקו ממחנך ילדים בגן למדריך כדורגל ילדים, מהווה "החמרת סיכון". בשל החמרה זו החליטו במנורה להטיל עליו "תוספת סיכון מקצועי" בשיעור של 50%, שהקטינה את תגמוליו החודשיים, מ-7,500 שקלים בחודש, ל-3,682.75 שקל בלבד. בנוסף, כך נטען, דרשו ב'מנורה' מ-י' לחתום על 'אישור תנאי חיתום', טופס הכולל אישור להקטנת תגמולי הביטוח, תוך איום כי אם לא יחתום על הטופס, החברה תשלול ממנו את הכיסוי הביטוחי.

לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, 'החמרת סיכון' הינו מושג מתחום הביטוח המתייחס לשינוי מהותי במצבו של המבוטח, כמו שינוי במצב בריאותי או באורח החיים, שינוי המגדיל את רמת הסיכון שעליה התבססה הפוליסה המקורית אותה רכש. לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, בחלק גדול מהפוליסות חלה חובה על המבוטח ליידע את חברת הביטוח על שינוי שכזה, שכן אי-דיווח עלול לגרום לסירוב תשלום תגמולים מצד חברת הביטוח בעת התביעה. במקרים כאלה, חברת הביטוח רשאית, בהתאם לנסיבות, לדרוש תוספת פרמיה, להתאים את תנאי הפוליסה ואף לבטלה.

אך לטענת עו"ד אברהמי יום טוב, בחברת 'מנורה' פעלו בניגוד לחוק ולפסיקות בתי המשפט לאורך השנים – משום שעל פוליסות מסוג ביטוח חיים בכלל, ופוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה בפרט – לא חלה חובת דיווח, וגם אם הוחמר סיכון של מבוטח במהלך חייו – סיכון זה לא אמור להתגלם בפיצוי אשר יתקבל ביום בו יוכר אותו מבוטח על פי תנאי הפוליסה. לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, סעיפים 49 ו-54 לחוק חוזה ביטוח קובעים במפורש כי אין להחיל החמרת סיכון על ביטוחים ארוכי טווח, כמו ביטוחי חיים ואובדן כושר עבודה. פסיקות רבות, כולל פסיקות של בית המשפט העליון, קבעו כי הוראות אלו נועדו להגן על המבוטחים ולמנוע מחברות הביטוח לשנות את תנאי הפוליסה לאחר החתימה.

לדבריה, אם מצב היה שונה, לא היה שום היגיון לרכוש ביטוח חיים, משום שידוע הוא כי בריאותם של מבוטחים מתדרדרת עם השנים. עם בכל שינוי שכזה יכולה חברת הביטוח להפחית את התגמול המובטח, או לבטל את הפוליסה לחלוטין – הדבר הופך את רכישת הפוליסה למעשה חסר כל היגיון כלכלי. לדבריה, אותו דין אמור גם בנוגע לשינוי מקצועי.
לדבריה, שינוי במצבו הבריאותי או בתחום עיסוקו של המבוטח כלל אינו רלוונטי לעמידת חברת הביטוח מאחורי הבטחותיה בפוליסה, מאחר שביטוחים שכאלה מתחשבים מראש בסיכונים דינמיים להם חשופים כלל המבוטחים לאורך חייהם.

על פי התביעה, פוליסות מסוג ביטוח חיים אמנם מחייבות את המבוטח למסור מידע אמיתי ומלא על מצבו הבריאותי והתעסוקתי, אך עליו לעשות זאת בעת החתימה בלבד. על פי הנטען, אין בפוליסות אלה סעיף המחייב את המבוטח לעדכן את חברת הביטוח בשינויים במצבו הבריאותי או בעיסוקו לאחר החתימה.

לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, במקרה של י', טענו ב'מנורה' כי עיסוקו החדש כמדריך כדורגל לילדים מהווה החמרת סיכון בהשוואה לעבודתו הקודמת עם ילדים במסגרת גן חינוכי. חרף כך, למרות שהתבקשה לעשות, ב'מנורה' נמנעו מלהציג חוות דעת חיתומית כלשהי המצביעה על סיכון מוגבר למאמן כדורגל ילדים, ביחס לגנן בגן ילדים. לדבריה, הימנעות זו מגבירה את החשד כי מדובר במדיניות עקבית של החברה, אשר מפעילה אותה, ככל הנראה, על כל מבוטח שהחליף את מקצועו במהלך חיי הפוליסה.

בבקשה לתביעה ייצוגית מוערך הנזק האישי שנגרם ל-י' ב-140,700 שקל. סכום זה חושב על בסיס ההפרש בין תגמולי הביטוח שהוא היה אמור היה לקבל, לבין התגמולים הצפויים לו עד להגעתו לגיל פרישה. לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, האופן המכני וחסר הבסיס החוקי שבו פעלה 'מנורה' בעניינו של י' מעלה חשד כבד של התנהלות שיטתית, ועל כן הוגשה בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית, בשם כל מבוטחי 'מנורה' אשר נפגעו ממדיניות דומה, במהלך 7 השנים האחרונות. לדבריה, על פי הערכה שמרנית ביותר, הוערך גודלה של קבוצת הנפגעים בכ-2,000 מבוטחים. גם הנזק הממוצע לכל מבוטח הוערך באומדן חסר, ובצורה שמרנית ביותר, בכ-5,000 שקל לכל מבוטח. מסיבה זו הועמד סכום התביעה הכולל על 10 מיליון שקלים – אך סכום זה משמש כהערכה בלבד.

עוד ב-

מנורה מבטחים משיקה: השקעה בגופים הפיננסים המובילים בעולם

לכתבה המלאה

לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, המידע המדויק לגבי מספר הנפגעים מהתופעה, וגובה הנזק לכל אחד מהם מצוי אך ורק בידי חברת 'מנורה', ועל כן היא מבקשת מבית המשפט לחייב את 'מנורה' להציג את הנתונים המלאים על מנת לפצות כראוי את כלל הנפגעים. בנוסף, דורשת עו"ד אברהמי יום טוב שבמסגרת פסק הדין יוצהר כי מדיניות 'מנורה' להטלת 'תוספת סיכון' במקרים שכאלה פסולה, ולחייבה להשיב את הכספים שנגבו שלא כדין מהמבוטחים בתוספת ריבית והצמדה. בנוסף, מתבקש בית המשפט להוציא 'צו עשה' שיחייב את 'מנורה' לתקן את התנהלותה ולחדול מהפעלת המדיניות הבלתי חוקית בה היא נוקטת. מעבר לכך, מבקשת עו"ד אברהמי יום טוב שבית המשפט יורה ל'מנורה' לפצות את י' במלוא הכספים שנגזלו ממנו בעקבות המהלך, בסך 140,700 שקלים. התביעה הוגשה בימים אלה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. עדיין לא הוגש כתב הגנה.