רפורמת הבנקאות הפתוחה, שעלתה למשק הישראלי כחצי מיליארד שקלים, נמצאת בצומת דרכים גורלי. לאחר השקעה טכנולוגית עתירת משאבים, מגלים בבנק ישראל כי למרות החזון הגדול, הרפורמה טרם הצליחה לחולל את המהפכה התחרותית המיוחלת. נתונים עדכניים מגלים כי רק כ-200 אלף לקוחות - פחות מ-10% מכלל הלקוחות הבנקאיים - נתנו את הסכמתם לשירותים במסגרת הרפורמה, תוך שהמערכת הפיננסית מחפשת דרכים להחיות את התהליך.

כמהלך מרענן וחדשני, על פי פרסום הבוקר (שלישי) של כלכליסט, מתכנן הפיקוח על הבנקים לאפשר גביית עמלות בגין איסוף ועיבוד נתונים פיננסיים מחשבונות אחרים. היוזמה נועדה לעודד שחקנים פיננסיים - בנקים וחברות פינטק - להשקיע במודלים עסקיים חדשניים, תוך מתן גמישות מרבית בעיצוב השירותים וקביעת תעריפיהם. המהלך מבקש להפוך את השליטה במידע הפיננסי מבעלות הבנקים לידי הלקוחות, ולאפשר להם לקבל הצעות ותובנות משופרות.

המציאות הנוכחית מגלה פער משמעותי בין החזון למימוש. על אף קיומם של 18 גופי פינטק בעלי גישה לנתוני בנקים, הציבור טרם גילה עניין ממשי בשירותים אלה. חסם האמון הציבורי, החשש מחשיפת מידע פיננסי רגיש והיעדר מודל עסקי ברור מעכבים את התפתחות התחום. הבנקים עצמם מציעים גישה לחשבונות מתחרים, אך ללא השקעת משאבים משמעותיים, בראותם בכך פעילות שולית.

הניסיון להחיות את הרפורמה מתבטא בצעד חדשני של בנק ישראל - האפשרות לגבות עמלות על שירותי איסוף ועיבוד מידע פיננסי. המהלך מבקש ליצור תמריץ כלכלי לשחקנים פיננסיים להשקיע בפיתוח שירותים מתקדמים, תוך הענקת גמישות תמחורית שתאפשר צמיחה עסקית. השאלה המרכזית היא האם גישה זו אכן תצליח להניע את גלגלי החדשנות הפיננסית או שתישאר בגדר ניסיון נוסף שלא יצליח לחולל שינוי משמעותי.

בסופו של דבר, הבנקאות הפתוחה מהווה ניסיון מבטיח לשינוי מהותי במפת השירותים הפיננסיים בישראל. היא מבקשת להעניק ללקוחות כוח, שקיפות ויכולת בחירה גבוהה יותר, תוך שבירת המונופול הבנקאי המסורתי. עם זאת, הצלחתה תלויה ביכולת ליצור מודל אמין, נגיש וכלכלי שיעורר אמון ציבורי ויניע שחקנים פיננסיים לחשוב מחוץ לקופסה. האם זו תהיה המהפכה המיוחלת או רק עוד ניסיון שייזכר כפרק נוסף בסיפור הרפורמות הכושלות - זו השאלה המרתקת שרק הזמן יענה עליה.

עוד ב-

כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.5%

לכתבה המלאה

הפיקוח על הבנקים מסר בתגובה לכלכליסט: "הנושא נמצא בשלבי דיונים ושיח מקצועי. נוכל להתייחס לכשיגובש ויפורסם להערות הציבור״.