העלאת הריבית, הכלי המרכזי שבנק ישראל מפעיל כדי לשלוט באינפלציה ולשמור על יציבות מחירים, משנה משמעותית את הרגלי הצריכה של הציבור בישראל, כך עולה ממחקר חדש שפרסם הבנק. כאשר הריבית עולה, הישראלים נוטים להוציא פחות, השפעה שניכרת בעיקר ברכישות מסוימות כמו שירותי פנאי ובידור; הוצאות בסיסיות כמו מזון כמעט לא מושפעות.

מממצאי המחקר נראה כי העלאת ריבית של נקודת אחוז אחת מובילה לירידה של עד 5% בהוצאות לצריכה פרטית בחצי השנה הראשונה לאחר ההעלאה. בשנה שלאחר מכן, הירידה עומדת בממוצע על כ-2%. ההשפעה הזו, שמתבטאת בעיקר ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי, משקפת את התגובה של הצרכנים למדיניות המוניטרית המכווצת. במילים אחרות, העלאת הריבית גורמת לאנשים להוציא פחות כסף, במיוחד בכרטיסי אשראי.

ההיגיון מאחורי הדברים נשמע פשוט: כשהריבית עולה, הלוואות ומשכנתאות מתייקרות, נשאר למשקי הבית פחות כסף פנוי לצריכה שהיא מעבר לבסיסית, כלומר הוצאות איכות חיים. העלויות הנוספות האלו מאלצות משקי בית רבים לשנות את סדרי העדיפויות בצריכה שלהם. 

במחקר נבדקו נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי בין השנים 2016 לאמצע 2023. הנתונים מעודכנים באופן חודשי ובכך מאפשרים להבין את התגובה של הציבור להעלאות ריבית בטווח הקצר ובדיוק רב. זאת, בניגוד לנתונים רבעוניים המספקים תמונה כללית בלבד.

הממצא הבולט ביותר הוא שהעלאת ריבית משפיעה באופן שונה על קטגוריות שונות של הוצאות. ההוצאות שהתכווצו בשיעור הגבוה ביותר היו על שירותי פנאי ובידור, תחומים שמשפחות מבוססות כלכלית (בחמישונים העליונים של ההכנסה) נוהגות להוציא עליהם יותר. העלאת הריבית הביאה לירידה חדה בביקוש לשירותים כמו נופשים, מסעדות והופעות. לעומת זאת, מזון ומוצרים בסיסיים, הוצאות שהן חלק משמעותי מהתקציב של משקי הבית בחמישונים התחתונים, כמעט אינן משתנות.

במילים אחרות, כשההכנסה הפנויה מתכווצת בגלל השלכות העלייה בריבית, אנשים מוותרים תחילה על הוצאות לא הכרחיות (חלק עשויים לכנות אותן מותרות), כמו בילויים ושירותי פנאי, וממשיכים לשמור על הרגלי קנייה בסיסיים.

עוד ב-

הכסף שלכם שוכב בעו"ש? ככה הבנק מתעשר על חשבונכם

לכתבה המלאה

עבור משפחות עם הכנסה נמוכה, חלק גדול מהתקציב יוצא ממילא על צרכים בסיסיים שקשה להן לשנות, וכך הן פחות מושפעות מהעלאת הריבית. לעומתן, משפחות מבוססות יותר שמנהלות תקציב גמיש יחסית, משנות את דפוסי ההוצאה שלהן בהתאם לשינויים בריבית. כך, לדוגמה, כשבנק ישראל העלה את הריבית מ-0.15% ל-4.75% בין אפריל 2022 לאמצע 2023, המהלך גרר ירידה של כ-6% בצריכה הפרטית, במיוחד בתחומים כמו בידור ופנאי, שבהם נראה שינוי משמעותי מהמגמות לפני הקורונה.