משפט
מחדל העוברים: משפט שלמה גרסת 2024
בית המשפט לענייני משפחה פסק כי הפתרון לטעות הטרגית במסגרתה עוברית הוחזרה לרחם הלא נכון, יביא לכך שהילדה שנולדה כתוצאה מהטעות, תועבר מ"הוריה המגדלים" ל"הוריה הגנטיים". הסוגייה המורכבת תוכרע כנראה רק בבית המשפט העליון
פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ טלטל את המדינה ועשה "רה ארגון" במונחי ההורות שהכרנו עד היום. מדובר במקרה תקדימי מורכב, כואב ומסובך, משפט שלמה גרסת 2024, לאור טעות קשה שאינה ברת פיצוי בשווי כסף. עוברית שהכילה מטען גנטי של בני זוג הושתלה ברחם של אישה אחרת. כתוצאה מכך, נולדה ילדה אשר גודלה על ידי בני זוג שאינם הוריה הגנטיים ונרשמה כילדתם.
בעקבות מום בלב הילדה, התגלה כי המטען הגנטי שייך להורים אחרים ואלה הגישו תביעה לבית המשפט ובה דרישה לגדל בעצמם את בתם הביולוגית. התביעה עסקה בקביעת ההורות, האפוטרופוסיות והסדרי החזקה של הילדה.
ההורים הגנטיים (הביולוגיים) טענו כי הזיקה הגנטית היא הבסיס המרכזי להורות, הם בעלי המטען הגנטי של הילדה ולכן זכאים להכיר בה כילדתם. הם טענו כי מעבר לזיקה הגנטית, טובת הילדה מחייבת את גידולה במסגרת משפחתה הגנטית ואף הדגישו כי יש להם מסוגלות הורית גבוהה, יספרו לילדה את ''סיפור חייה" וגם ישמרו על קשר מסוים עם ההורים המגדלים.
ההורים המגדלים, נתבעים להשיב את הילדה למרות שהאם נשאה את הילדה ברחמה, הצילה את חייה ודאגה לטפל במום בליבה ואף סיכנה את חייה לצורך הבאתה לעולם. האם המגדלת טוענת שעוצמת הרגשות וההיקשרות הרגשית עולה על כל מטען גנטי או זיקה גנטית וכי טובת הילדה מחייבת את הישארותה עמם.
ההורים המגדלים מציינים, כי הם בקיאים בטיפול הרפואי שלה וכי ניתוק הילדה מהוריה המגדלים יכול להשפיע ולסכן את בריאותה. לטענתם הם האפוטרופוסים של הילדה, הם הוכיחו מסירות, נאמנות ומסוגלות הורית הלכה למעשה שאינה בשל הזיקה הגנטית.
גם תסקיר העו"ס תמכה בטענות ההורים המגדלים מהטעמים שאלו ציינו, ואף בשל הקשר שנוצר וההיקשרות, הנזקים שעלולים להיגרם בניתוק והנזק הרגשי האפשרי. חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט המליצה להעביר את הילדה להורים הגנטיים באופן הדרגתי ומבוקר ותוך בחינת התמודדותם עם המשברים שיכולים להיווצר כתוצאה מן המעבר.
בסופו של דבר בית המשפט העדיף את הזיקה הגנטית ופסק כי הזיקה הגנטית מהווה הבסיס המרכזי להורות וכי ההורים הגנטיים הם ההורים הטבעיים. ביחס לטובת הילדה פסק בית המשפט שנדרשת תוכנית סדורה להעברת הילדה באופן הדרגתי ומבוקר, תוך הפחתת הנזק ככל שניתן. בית המשפט גם המליץ על שימור הקשר עם ההורים המגדלים והצגת 'סיפור חייה' (לילדה) בהדרגה ובאופן מותאם.
פסק הדין מעורר שאלות רבות: האם הזיקה הגנטית היא אכן הבסיס המרכזי להורות? אם כך, מה קורה בכל אותם מצבים של אימוץ או הפריות ותרומת ביציות. פסק הדין לא נתן מענה לשאלה מהן זכויותיה של אם לא ביולוגית שנשאה במשך תשעה חודשים עוברית שלא שלה? האם הייתה פונדקאית בניגוד לרצונה? האם נשיאת העוברית במשך 9 חודשים אינה מעבירה חלק מן המטען הגנטי שלה?
מה באמת טובת הילדה? מי באמת הציל את הילדה? איך בודקים מסוגלות של הורים שלא גידלו את הילדה? ומה יקרה אם יסתבר שההורים המגדלים לא יכולים להביא ילדים נוספים לעולם?
ביהמ"ש לא השיב על הסתירה בכך שמצד אחד "טובת הילדה" היא עם הוריה הביולוגיים ובכל זאת "נדרש לצמצם את הנזק של המעבר". האם ההורים המגדלים הם אכן האפוטרופוסים מעצם גידול הילדה במשך שנתיים, או בשל כל התהליך כולו והנסיבות המורכבות במקרה דנן?
ברור ששום הון לא יכול לתקן את הנזק שנגרם להורים המגדלים או להורים הביולוגיים, כיוון שאף אחד לא מעוניין בהון או בממון אלא בילדה העוברית שגדלה ברחם האם ואשר גדלה עם ההורים המגדלים. ברור שההורים המגדלים יכלו "לוותר" על הילדה כאשר התגלה מום בליבה, ולא ויתרו, ואז להורים הביולוגיים לא הייתה יכולה להיות אף טענה כי לא היו מגלים שהם הוריה הגנטיים.
עו"ד ליאת פייגל, צילום באדיבות המצולמת
ברור שההורים המגדלים פעלו במסירות כאשר התגלה המום בליבה של העוברית על אף שידעו שהיא לא בתם הביולוגית ועל אף הסיכון שהיא יכולה להילקח מהם. האם כל אלו לא הופכים אותם לאפוטרופוסים של הילדה, לבעלי המסוגלות לגדלה, האם לא הם אלו שהוכיחו שטובת הילדה היא עם הוריה המגדלים ועם האם שנשאה אותה והצילה את חייה.
הורים ביולוגיים לעיתים גם נוטשים את ילדיהם ולכן נוסד מנגנון האימוץ, זו העדות לכך שזיקה ביולוגית כשלעצמה אינה בהכרח מעידה על טובת הילד או הילדה ובפסק הדין הזה בית המשפט קבע ההיפך.
עוד ב-
אין ספק שפסק הדין יגיע להכרעה בבית המשפט העליון, שם כנראה יצטרכו לדון בשאלות רחבות שישליכו על כל עולם ההורות והמשפט במדינת ישראל. ייתכן שיקבעו סטנדרטים חדשים והסדרי ראיה לשני זוגות הורים כאילו כל הארבעה הם הוריה של הילדה. – אולי זו צריכה להיות ההכרעה הנכונה בהתאם למושג הרחב והחדש של 'משפחה'.
הכותבת היא עו"ד ליאת פייגל היא בעלת משרד העוסק בדיני משפחה צואת וירושה
הכותבת היא עו"ד ליאת פייגל היא בעלת משרד העוסק בדיני משפחה צואת וירושה
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
