משרד האוצר ורשות המיסים בישראל מקדמים מהלך דרמטי בתחום המיסוי העסקי, המעורר סערה בקרב בעלי עסקים ורואי חשבון. החל מה-1 בינואר 2025, מתוכננת הרחבה משמעותית של תוכנית "חשבוניות ישראל", כאשר כל עסקה בין עסקים מעל 5,000 שקלים תחייב אישור מקדים מרשות המיסים. זוהי הפחתה דרסטית מהסף הנוכחי של 25,000 שקלים, והאצה משמעותית של לוח הזמנים המקורי שתוכנן להגיע ליעד זה רק בשנת 2028.

התוכנית, שהושקה במאי 2024, נועדה במקור להיות מיושמת בהדרגה על פני ארבע שנים. מטרתה המוצהרת היא להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות וההון השחור, תוך שימוש במערכת מחשוב מתקדמת המקצה מספרי הקצאה ייחודיים לכל חשבונית. לטענת משרד האוצר, התוכנית כבר הוכיחה את יעילותה, עם גילוי וסיכול של עסקאות מרמה בהיקף של מעל מיליארד שקלים. האוצר מדגיש כי המערכת, המבוססת על תשתית ענן, מסוגלת לטפל במאות אלפי פניות ביום ומבטיחה רציפות עבודה גם בתרחישי קיצון.

אולם, המהלך נתקל בהתנגדות עזה מצד נציגי העסקים הקטנים והבינוניים, ובראשם לשכת רואי החשבון. נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, טוען כי מדובר ב"מחטף" שעלול לרמוס את העסקים הקטנים. שרייבר מדגיש כי העסקים כבר מתמודדים עם אתגרים רבים, במיוחד לאור המצב הביטחוני והכלכלי המורכב, וכי הטלת נטל בירוקרטי נוסף עלולה להכביד עליהם באופן בלתי סביר. הוא קורא לרשות המיסים לשקול מחדש את המהלך ולבחון דרכים חלופיות להגדלת הכנסות המדינה, כגון מבצע נוסף על רווחים כלואים.

הוויכוח סביב התוכנית מעלה שאלות מהותיות לגבי האיזון הנדרש בין מאבק בהון השחור לבין הקלה על פעילות עסקית לגיטימית. מצד אחד, רשות המיסים מציגה נתונים המעידים על הצלחת התוכנית בסיכול פעילות עבריינית בהיקף נרחב. מנגד, נשמעת הטענה כי הורדת הסף ל-5,000 שקלים תיצור עומס בלתי סביר על עסקים קטנים ובינוניים, שרבים מהם כבר מתקשים להתמודד עם הבירוקרטיה הקיימת. ישנו חשש כי הדבר עלול להוביל להאטה בפעילות העסקית ולפגיעה בצמיחה הכלכלית.

עוד ב-

רשות המסים בבשורה משמחת: זו ההטבה שתקבלו לשנה

לכתבה המלאה

ככל שמועד היישום של הצו החדש מתקרב, גוברים הקולות הקוראים לדיון ציבורי מעמיק בהשלכותיו. מומחי מיסוי ונציגי המגזר העסקי מדגישים את הצורך בבחינה מדוקדקת של ההשפעות הכלכליות והתפעוליות של המהלך, תוך התחשבות במצבם הייחודי של העסקים הקטנים והבינוניים. בעוד שהמאבק בהון השחור נתפס כיעד חשוב, עולה השאלה האם האמצעים המוצעים מידתיים ואפקטיביים, או שמא יש לשקול גישות חלופיות שיאזנו בין צרכי האכיפה לבין הצורך בעידוד הפעילות העסקית והצמיחה במשק הישראלי.