עוד ב-

אירוע זריקת החול על בן גביר עולה שלב: כתב אישום הוגש

לכתבה המלאה

למשל תגרום לעוברי אורח שראו את המקרה להעיד לטובתה, או שהעבירה חמורה ביותר ונעברה ממש כעת ומצדיקה מעצר כדי למנוע את המשך הפשע. שוטר היה יכול לעצור את נועה גם אילו עברה בפניו עבירה מרשימה סגורה של עבירות, שזו לא אחת מהן. לא צריך להיות משפטן רב ניסיון כדי להבחין שאף אחת מהעילות לא התקיימה

מה קורה במצב שבו לכאורה הותקף שר בממשלת ישראל על ידי פלונית או אלמוני - אין אפשרות לעצור אותו? אז במקרה הזה היה פשוט צריך לעכב אותה, לחקור אותה ולשחרר אותה לדרכה, לכל היותר בתנאים מגבילים בסיסיים.

כמו למשל, הרחקה ממקום מסוים והתחייבות להתייצב לעוד חקירות במידת הצורך. אגב, אילו היו מעכבים אותה והייתה מתנגדת לעיכוב, הייתה במקרה זה "עילת מעצר". מאחר שלא הייתה עילת מעצר, השופט שדן במעצר בהזדמנות הראשונה, לא האריך את המעצר. הוא פשוט לא מצא עילה שמצדיקה זאת.

הטיעון העיקרי שאני שומע מנגד, שמספק לכאורה הצדקה למעצר, הוא אותו עבריין שזרק נעליים לעבר נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש ונגזרו עליו עונש מאסר של שנתיים. מעבר לעובדה שחומרת העבירה שונה בתכלית, ושם השופטת נפגעה ממש והאירוע כולו ביזה את בית המשפט באשר הוא בית משפט, העונש שספג זורק הנעליים היה לאחר שנוהל הליך שלם שבסופו נמצא אשם ועונשו נגזר על סמך שיקולים רבים.


עו"ד עמרי לשם, צילום: איליה מלניקוב

משטרת ישראל שוכחת לא אחת שמעצרים אינם עונש ואין אפשרות שישמשו כעונש. פשוט כי למשטרה אין סמכות לתת עונש. מעצרים מתבצעים רק כאשר ישנה עילה והמעצר יוארך או יבוטל על פי החלטת שופט, אם חלפו 24 שעות מרגע המעצר, לכל היותר.

הכותב עו"ד עמרי לשם עוסק בדין הפלילי ובייצוג חשודים בעבירה ראשונה