מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק תובענות ייצוגיות. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בהצעה. הצעת החוק מבקשת להחיל מספר תיקונים בחוק התובענות הייצוגיות. בין היתר, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית, גם לא יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי כנגדה.

כמו כן, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת לרשות בתביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין או לגוף ציבורי שהפר חובת אבטחת מידע בטרם תוגש תובענה כנגדם, ובקשת אישור תובענה לא תאושר אם לא נעשתה פנייה מוקדמת כאמור. עוד מוצע לקבוע מנגנון לפנייה מוקדמת בהוראת שעה לחמש שנים ביחס לסוגים שונים של תובענות ייצוגיות. בנוסף, מוצע לקבוע כי לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר, ויתווספו עילות מסוימות שבהן התובענה הייצוגית תהיה רק לצו עשה ולא לפיצויים. 

בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרים מסוימים, כגון תובענה קנטרנית, יוכל בית המשפט להורות על מחיקת הבקשה לאישור גם אם טרם נוהל שלב אישור התובענה. כן מוצע לקבוע כי תובע יוכל להגיש עד חמש תובענות ייצוגיות באותה שנה וכי בית המשפט שידון באישור התובענה, יהיה זה המוסמך עניינית לדון בה, מבלי קשר לסכום התביעה.  עוד מוצע לקבוע הסדר חדש בכל הנוגע לפסיקת גמול למבקש ולתובע מייצג ושכר טרחה לבא כוחם. 

שר המשפטים, יריב לוין: "אני גאה להביא בפני הכנסת את הצעת החוק הזו שרבים מאזרחי ישראל מייחלים לה שנים ארוכות. ההצעה באה לשים סוף לתופעה קשה וכואבת של ניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות שכוונתו המקורית הייתה טובה, וזאת כדי להפוך למכשיר לסחיטת כספים, בעיקר מבעלי עסקים ועצמאיים שמוצאים עצמם נדרשים לשלם סכומי עתק במקרים שבהם בתום לב הם עשו דברים שאולי מחייבים תיקון, אבל הסכומים שהם נדרשים לשלם מביאים לא אחת למיטוט העסקים".  

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תיקון חקיקה זה מטרתו ליישם את המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים בחוק תובענות ייצוגיות, שפורסמו להערות הציבור בחודש אפריל .דו"ח הצוות הבין-משרדי דן בקשיים המרכזיים הקיימים בתחום התובענות הייצוגיות, ומניתוח הממצאים עלה כי אחת הבעיות המרכזיות הקיימות בתחום היא בעיית תביעות הסרק. 

בעיה זו מתבטאת בהגשת תביעות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי, וזאת בשל האפשרות הקיימת בהליך של תובענה ייצוגית לרווח מהיר הנובע מעצם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. נוסף על כך, קיימת תופעה של הגשת תביעות משוכפלות רבות על הפרת הוראות רגולציה פשוטה לתיקון אשר במקרים רבים לא קיים בצידה נזק משמעותי לציבור. לצד זאת, קיימת תופעה של ריבוי בקשות להסתלקות בתחום. על תופעות אלה ניתן ללמוד, בין השאר, מכמות התובענות הייצוגיות שאינן מסתיימות בפיצוי לציבור. רק בכ–22% מההחלטות השיפוטיות התוצאה היא קבלת התובענה או סיומה בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת".  

עו"ד מיכאל בך, מומחה בתביעות ייצוגיות, מסר: "מאחורי רטוריקה של "הגנה על עסקים קטנים", תיקון החוק המוצע "שופך את התינוק עם המים" ובפועל מגן בעיקר על הגופים הגדולים והמונופולים שעושקים את הציבור. לחוק "התגנבו" סעיפים שמגינים על תאגידי ענק – כמו למשל פרק שלם שמגן על חברות ביטוח שאינן "עסק קטן". הוראות רבות בחוק יפגעו באופן קשה ביותר באפשרות הציבור להילחם נגד "שיטת מצליח" בה נוקטים בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, יצרניות ויבואני רכב, מונופולים מוכרזים ועוד. החוק המוצע, אם יעבור, יחסום בפועל את התביעות נגדם. תביעות שגם כך הן מורכבות מאד, קשות להוכחה, דורשות שנים של התדיינויות והן רחוקות מלהציף את מערכת המשפט".

עוד ב-

פיצויים חדשים בדרך: אלו הערים שבהם הזכאים יקבלו כסף

לכתבה המלאה

"ישנה הסכמה רחבה בקרב עורכי הדין שצריך לעצור את שטף תביעות הסרק, ואת התביעות המשוכפלות נגד עסקים קטנים. נכון וראוי שבזה יעסוק תיקון החוק. ולא בהגבלות על תביעות נגד גופי ענק, אשר התביעות הייצוגיות הן הרגולציה האפקטיבית הכמעט יחידה כנגדם. צריך למקד את הצעת החוק במיגור תביעות הסרק והתביעות נגד העסקים הקטנים, ולקיים דיון מעמיק ויסודי באשר לתביעות נגד תאגידי הענק כדי לעודד ולהקל על תביעות אלה ולא להקשות עליהן". הוסיף עו"ד בך.