מערכת הביטחון מבקשת מהממשלה כי תאשר להחזיר עשרות אלפי פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל, כדי לתמוך במצב הכלכלי באזורים הפלסטינים. לפי תפיסת מערכת הביטחון, הדרדרות המצב הכלכלי ביהודה ושומרון עלולה להגביר את המתיחות ולהבעיר את השטח. בתום המלחמה תבקש מן הסתם המערכת להחזיר את מספר הפועלים הפלסטינים למלוא היקף עבודתם שלפני המלחמה, כמאה אלף פועלים מבלי למנות את הפועלים הלא חוקיים. התפיסה הזו שגויה ועליה לחלוף מן העולם.

ראשית, עבודתם של פועלים פלסטינים בישראל פוגעת בתמריץ הפלסטיני לפתח בעצמם את הכלכלה המקומית. בכך הנזק ארוך הטווח לכלכלה הפלסטינית עולה לאין שיעור על התועלת קצרת הטווח שהם מפיקים מעבודה בישראל.

כאשר ישראל מספקת עבודה למספר כה גדול של פועלים פלסטינים, היא למעשה מתחרה עם עסקים מקומיים על אותם עובדים. יתר על כן, היא משחררת את הרשות הפלסטינית מדאגה לעודד את הקמתם של מפעלים חדשים ושל עסקים חדשים מצד אחד ולפעול לשיפור ההון האנושי של הצעירים הפלסטינים מהצד השני.

הדרך המרכזית שבה ניתן לעודד צמיחה לטווח ארוך היא באמצעות הפעלת מעגל הקסמים החיובי של שיפור ההון האנושי, שיגביר פריון בקרב עסקים מקומיים, שיעודד אותם להרחיב את פעילותם ולהתמודד על גיוסם של העובדים המוכשרים והיעילים ביותר, בעלי ההון האנושי הגבוה ביותר. ההתמודדות הזו נעשית בעיקר באמצעות שיפור בשכר העובדים המגויסים שיעודד מצידו שיפור נוסף בהון האנושי והכול חוזר חלילה.  כך עובדת כלכלת המערב מאז תחילת המהפכה התעשייתית.

ברם, מעגל הקסמים הבלתי נדלה הזה נחסם הן מצד ישראל והן מצד הרשות הפלסטינית. מצד ישראל היא מתחרה עם העסקים המקומיים על העובדים היעילים יותר ומושכת אותם החוצה ממעגל הקסמים המקומי. מצד הרשות הפלסטינית היא מרעילה את ההון האנושי של הצעירים הפלסטינים באמצעות מערכת חינוך שעסוקה בהסתה נגד יהודים, במקום בעידוד היכולת של הצעירים להשתלב בשוק העבודה המקומי. 

לכאורה, ישראל מספקת להם תעסוקה חליפית, אך תעסוקה זו שכרה מוגבל, יכולת צמיחתה ושיפור שכרה מצומצם והוא נחות בהשוואה לפירות הבלתי נדלים של מעגל הקסמים החיובי שתואר לעיל. בכך יוצא שכרם של הפלסטינים בטווח הקצר בהפסדם בטווח הארוך. אם ברצוננו לשפר את כלכלת יהודה ושומרון, הדרך היעילה ביותר היא להכריח אותם לפתח את מקורות התעסוקה שלהם בעצמם.

שנית, הכלכלה הפלסטינית היא חולה אנושה וותיקה של סוג מסוכן של מחלה הולנדית. הפלסטינים מקבלים תרומות בהיקף חסר תקדים ועבודה בישראל בהיקפים אדירים נוספים. כל אלה, כפי שהראה ד"ר שרבל שוקייר מהקריה האקדמית אונו בעבודת הד"ר שלו, ייצרו בכלכלה הפלסטינית מחלה הולנדית שמדכאת לאורך זמן את הפיתוח הכלכלי. אם האירופאים חפצים ביקרה של הכלכלה הפלסטינית לאורך זמן, הם חייבים להיגמל מהמנהג המגונה להפוך את תושבי יהודה ושומרון ועזה לנתמכי סעד נצחיים.

שלישית, כפי שהראה השר לשעבר ד"ר רענן כהן, בעבודת הד"ר שלו, ישובים מעורבים נוטים להקצנה פוליטית. גם מחקר גדול שלי ושל רעייתי, ד"ר אורלי זליכה, מלפני כמה שנים מצביע על פגיעה ברווחה הנפשית למי שמתגורר בקרבת אנשים שהכנסתם גבוהה משלו. על אותו המשקל, כניסתם של מאות אלפי פועלים פלסטינים לאורך השנים לעבודת פיתוח בישראל מעוררת את קנאתם. בפרט כאשר מחנכים אותם מבטן ומלידה כי זו היא ארצם שגזלנו מהם כביכול. הקנאה הזו מסוכנת. מוטב שהם יעבדו במקומותיהם ויפתחו את הכלכלה של עצמם. את הכלכלה שלנו נפתח בעצמנו, אם באמצעות טכנולוגיות בניה מתקדמות יותר (כמקובל במדינות המערב) ואם באמצעות עובדים זרים מסין או ממדינות אחרות.
 

"במדינת ישראל מנחים ומבקשים, לא שואלים את המל"ל האם הוא מסכים או לא מסכים להחליף פועלים פלסטינים בפועלים זרים, אלא אומרים - אנא, הצגו לי איך זה יכול להתבצע"
ח"כ עידן רול ממפלגת יש עתיד: "כמו בנושא של העברת רצועת עזה לרשות הפלסטינית - הזמני הוא הקבוע, ברגע שזה יקרה זה מה שיקרה".… pic.twitter.com/hu5410r0vG

— ערוץ כנסת (@KnessetT) December 25, 2023

רביעית, העסקתם של פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון ועזה פוגעת באחד התמריצים הכי גדולים לשקט ושלום. התמריץ של הפסד ההשקעה. ככל שהכלכלה המקומית מפותחת יותר כך יש להם יותר מה להפסיד מהמשך העימות עם ישראל. מפעלים מקומיים יכולים לרדת לטמיון ולפשוט רגל בעקבות עימות. העסקה של פועלים אינה כזו. בתום העימות יחזרו הפועלים לעבודה כאילו לא ארע דבר. ככל שיהיו יותר מפעלים מקומיים שיכולים לשפוט את הרגל, כך יתפתח גורם ממתן במשק הפלסטיני.

חמישית, רמת ההשכלה של הפלסטינים גבוהה ושיעור היזמות שלהם גבוה מאוד. אוכלוסייתם נמצאת בפריסה גיאוגרפית צפופה מאוד ולכן פריסת התשתיות שלהם יכולה להיות מאוד יעילה. הם נמצאים סמוך מאוד לאחד משני נתיבי הסחר הימי הכי חשובים בעולם, ובקרבתה של מדינה מערבית מתקדמת כמו ישראל שפוטנציאל הסחר שלהם עימנו גבוה מאוד. נוסף על כך, הפלסטינים נהנים מרשת קהילות של בני עמם הפרוסה על פני כמעט כל הגלובוס. רשת המקנה יתרונות סחר והשקעות אדירים שאין שני לה למעט רשת הקהילות היהודיות של ישראל.

הגיע הזמן שכולנו נשנה גם את הקונספציה הזו. אם הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה רוצים להתפרנס אז שיואילו לבנות לעצמם כלכלה. מספיק עם מתנות החינם והסעד הבלתי נגמר שלהם המנוצל להסתה ולטרור. כבר ראינו את מה שהם עשו בעזה עם כל המיליארדים שתרמו להם ועם המיסים שהם לקחו משכר הפועלים הפלסטינים שעבדו בישראל. הגיע הזמן שייקחו את גורלם בידם או שיעזבו לגורלם. אף אחד לא חייב להם כלום.

עוד ב-

משכורת של 22,000 שקל בחודש: כך ייפתר המחסור בעובדי בניין

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית