נבחרת אייס
האיוולת וההצלחות: השרים המצטיינים והכושלים בשנה הראשונה לממשלה
בין רעמי הפגזים בעזה, מציינת היום הממשלה שנה ראשונה לכהונתה – הזדמנות לדרג את תפקוד השרים הכלכליים, לפני ותוך כדי המלחמה: האם נתניהו וסמוטריץ' צדקו כשפעלו בניגוד להמלצות המומחים? עד כמה רגב הצליחה לשפר את התחבורה הציבורית? מה עשה לתקשורת שר התקשורת? ומי דווקא התבלטו לטובה? סיכום ביניים תחת אש | מתן חודורוב
רה"מ נתניהו ושר האוצר סמוטריץ': את עיקר הפגיעה בכלכלה השניים חוללו עוד לפני המלחמה, בשל תמיכתם הנלהבת (כל אחד מסיבותיו) במהפכה המשפטית של השר לוין. התעלמותם כקברניטי המשק מכל אזהרות המומחים, שלפיהן חקיקה חד-צדדית לערעור האיזונים הדמוקרטיים תגרום לנזק כבד, אכן עלתה לכולנו ביוקר.
בצניחה בהשקעות זרות בהייטק, במשיכה של כספים לחו"ל, בדשדוש הבורסה המקומית מול מדדי המניות בעולם, בהיחלשות השקל שליבתה את האינפלציה, ובחוות דעת שלילית של חברות דירוג האשראי. לא פחות מהצעדים עצמם, השפה המפלגת שליוותה אותם והקרע שהם יצרו בין הממשלה למשרתי המילואים, הסיטו את תשומת הלב של צה"ל מאויבי המדינה אל השבר הפנימי.
כשפרצה המלחמה באוקטובר, הממשלה נעלמה - וארגוני המחאה נגדה הם שניהלו את מערך הסיוע בפועל. לעומתם נתניהו וסמוטריץ' לא טיפלו במהירות המתבקשת בפיצוי לנפגעים מהמצב הבטחוני – בדגש על עצמאים ועסקים קטנים, כמו גם משרתי המילואים שנאלצו להתחנן לעזרה כקבצנים.
מנגד, הם המשיכו לפזר כספים קואליציוניים מכל הבא ליד (למעט קיצוץ שולי של מתחת למיליארד שקל); נמנעו עד כה מלסגור משרדי ממשלה מיותרים; ולא הכריזו כלל על הפחתות צפויות ב-2024.
המסר שישראל משדרת לעולם הכלכלי הוא של זינוק חסר תקדים בהוצאות, לצד מעט מידי מאמצי התייעלות וצפי לניפוח דרמטי של החוב. אם כך זה יימשך, הנזק שגרמו נתניהו וסמוטריץ' למשק עד כה, יחוויר לעומת המחיר שחלילה עוד נשלם בהמשך – ועדיין לא דיברנו על יוקר המחיה.
שר התקשורת, שלמה קרעי: אלמלא המחדלים שנחשפו במלחמה, קרעי היה קוטף בקלות את תואר השר הכלכלי הגרוע ביותר בממשלה. את השנה הוא החל בדרישה לסגור את תאגיד השידור הציבורי, שתורם רבות ליצירה ישראלית, ולבסוף נבלם בידי הקואליציה.
אחר כך הקדיש את זמנו להדחת יו"ר הדואר, ולמינויים פוליטיים בחברה על סף מכירתה, אלא ששוב נעצר – הפעם בבג"ץ וברשות החברות. בהמשך תכנן להעניק "טיפול" לטלוויזיה המסחרית, באמצעות הקלות לערוץ 14 והלאמה של מדידת הרייטינג (גילוי נאות – הח"מ עובד ב"חדשות 13"), אך המלחמה סיכלה את החקיקה שטרם התגבשה.
בשעות הפנאי השר השווה את נגיד בנק ישראל לרובוט, ואת נשיא ארה"ב לפרעה מלך מצרים. עם פרוץ הקרבות, קרעי פתח בחזית משלו – הדרישה לסלק את צוותי "אל ג'זירה" משטח ישראל – אלא שהפעם היה זה נתניהו שמנע את היוזמה האווילית: מדובר כידוע ברשת שמרכזה בקטאר, המתווכת בין ישראל לחמאס בעסקת החטופים הראשונה, ואפשר רק לדמיין בבעתה מה היה קורה למגעים אילו אנשיה גורשו מישראל כפי שדרש השר.
כמובן שסילוק כזה גם לא היה ממתן את הסיקור המוטה של התחנה נגד ישראל, אבל תובנה כזו מצריכה הבנה בסיסית בתקשורת – ומקרעי, שהעיד על עצמו בגאווה כי אין בביתו מכשיר טלוויזיה, אין לי כבר שום ציפייה כזו.
שרת התחבורה, מירי רגב: שפר מזלה של רגב לחנוך (באיחור של שנים רבות) את הרכבת הקלה בת"א, אלא שגם בתנאי הפתיחה הנוחים על הנייר, משתמשי התחבורה הציבורית נחלו ממנה אכזבות רבות. תחילה שיסתה ציבור בציבור, כשאיימה להקפיא את פרויקט המטרו בגוש דן, כל עוד האוצר לא מקצה משאבים הנחוצים לטעמה לתשתיות בפריפריה.
בהמשך השיקה השרה את רפורמת הדגל שלה, "צדק תחבורתי", שאמורה לסבסד נסיעות באזורים המסווגים כחלשים – בעיקר במגזרים החרדי והערבי – במקום תקציבים לשיפור השירות באוטובוסים, ובמחיר של עלייה חדה בתעריפי הרכבת הקלה. התוכנית השנויה במחלוקת טרם יושמה עד היום, וספק אם תחת אילוצי המלחמה יימצאו עבורה המשאבים הדרושים בשנה הבאה.
גם יוזמה אחרת של רגב, לפטור מתשלום אזרחים מעל גיל הפרישה במשק, הוקפאה לפי שעה – וכך מצאו את עצמם הנוסעים עם הרע מכל העולמות: מחד ההוזלות לא נכנסו לתוקף ומאידך האיכות לא השתפרה, שלא לדבר על האפשרות להפעיל תחבורה ציבורית גם בסוף השבוע כמקובל בעולם המודרני.
הבעיה האחרונה לא נפתרה אפילו בתקופת המלחמה: כחודש אחרי שפרצה, רגב הורתה להפסיק את הפעלת הרכבת בשבת בנימוק שהחיילים כבר אינם זקוקים לשירות; בכך היא אולי חסכה לנתניהו משבר עם שותפיו החרדים, אך מנעה במקביל מנוסעים רבים הקלה חשובה בתקופת החירום. לחובתה של רגב יש לזקוף גם את התפטרותו של יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אבי נאור, שבנו נהרג בתאונה ומאז הקדיש את כל מרצו למאבק בקטל בכבישים.
נאור, מגדולי המומחים בנושא, התפטר לאחר שקבע כי "לא בשלו התנאים לתוכנית לאומית שתחולל שינוי"; ואילו רגב מינתה במקומו את ניצב בדימוס יורם הלוי, שאין לו ניסיון קודם בתחום, על רקע נתונים שלימדו על גידול במספר ההרוגים לפני המלחמה. למעשה, כשמנטרלים את ההצהרות והמאבקים, קשה להצביע על תועלת ממשית שצמחה לענף התחבורה בשנת כהונתה הראשונה של רגב.
שר הפנים, משה ארבל: את אחד המחדלים המתמשכים של שתי הממשלות האחרונות – המחסור הקריטי בתורים לדרכונים – תיקן השר ארבל בתוך חודשיים, כשהורה לקבוע מועדים לחידושם ללא צורך בזימון מראש. 400,000 איש הצליחו לקבל את מסמכי הנסיעה, הפקק הבירוקרטי נעלם כלא היה, והקלות המפתיעה שבה צלח ארבל את מבחנו הראשון בתפקיד, גרמה לרבים לתהות כיצד איש לא חשב על זה קודם.
בקואליציה שאופיינה בקו פופוליסטי ומשסה, עתיר בהצהרות ודל במעשים, ארבל בולט בזכות סגנונו הענייני, שנשמרת בו הפרדה בין שיקולים מקצועיים ופוליטיים. כך, למשל, הוא לא התייצב לצד חבריו מש"ס שדרשו לבטל לשנה נוספת את המס על משקאות ממותקים – לאחר שנוכח, כשר הבריאות, שישראל "מככבת" במקום הראשון בשיעור הכריתה של כף רגל סוכרתית. כשסמוטריץ' דרש לבטל מענקי איזון לרשויות ערביות בסך כ-200 מיליון שקלים, באופן שהיה מוביל לקריסתן, ארבל התערב לטובת מגזר שאינו מיוצג בממשלה ועמד על דרישתו לקיים את הסיכום התקציבי שנחתם עמו.
כשסגן השר אבי מעוז דרש את התערבותו בעקבות שלט בעברית רב-מגדרית שהוצב בכנס של משרד הפנים ("ברוכים.ות הבאים.ות"), ארבל השיב – בשונה מכפי שנהגו שרי ש"ס בעבר – כי שולחנו עמוס מכדי לעסוק "בעיצוב גרפי". דווקא כשמביטים לאחור על זוטות מהסוג שבהן התמקדה הממשלה עד ל-7 באוקטובר, דרכו של שר הפנים נראית עוד יותר מרשימה ומרעננת.
שר הכלכלה, ניר ברקת: בניגוד לרוב עמיתיו, שמעולם לא עסקו בתחום המשרד שהוצבו בראשו, ברקת מגיע עמוק מתוך הניהול העסקי – הן כיזם הייטק בעבר, והן כמי שעמד זמן רב בראשות עיריית ירושלים המורכבת. את היתרון הזה תרגם ברקת לשורה של תוכניות שנשלפו במהירות – כמו אימוץ התקן האירופי שיוזיל את הייבוא לישראל, הקלת הכניסה של "קרפור" כפיילוט לרשתות זרות והטלת קנסות כבדים על מי שיפגעו בתחרות.
לקראת דיוני התקציב הוא יזם מהפכה מרחיקת לכת, בדמות פירוקם של תאגידי ענק ריכוזיים כמו "דיפלומט" ו"שסטוביץ'", אלא שבאוצר סיכלו את ההצעה והמלחמה תקבור אותה סופית. גם הדחת הממונה על התחרות מיכל כהן, שרבים סברו כי משקפת התערבות מוגזמת של ברקת בהחלטות מקצועיות, נבלמה בינתיים מאותה סיבה, וכמוה הפרויקט להשקעות הון בענפים עם יתרונות יחסיים לישראל.
בשורה התחתונה, שר הכלכלה אמנם טרם הספיק ליישם את רוב תוכניותיו, ולא בחל בכותרות ריקות מתוכן כמו האיום (שלא התממש) להטיל פיקוח על "קוקה קולה" בשל העלאת מחירים, אבל בניגוד לרבים אחרים הציג אג'נדה וקריאת כיוון ברורות.
עוד ב-
קשה להעריך מה מכל זה יישאר כאן אחרי המלחמה – גם בגלל שינוי סדר היום, גם בשל הקיצוצים הצפויים במשרדו ובעיקר בשל העובדה שברקת מתמקד בניסיון לבדל את עצמו מנתניהו לקראת קרב הירושה הפנים-ליכודי. לכן, סביר שהקדנציה של שר הכלכלה תישאר בגדר פוטנציאל לא ממומש – יותר מכפי שניתן להגיד על רוב עמיתיו לממשלה, לפחות בסיומה של השנה הראשונה.
הכתבות החמות
.JPG "עינב בובליל, צילום: יחצ")
תגובות לכתבה(16):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
15.מושחתייםמה 01/2024/12הגב לתגובה זו0 0מושחתים נמאסתם עופות לנו מהעיניים.בחירות מיד .נמאסתם מושחתיים 64 האפסיםסגור
-
14.ממשלת החמאס בראשות הפושע הסגול (ל"ת)דניאל מוסיוף 01/2024/03הגב לתגובה זו1 0סגור
-
13.בצילום: ערמה של אשפה (ל"ת)צבי סולטן 01/2024/03הגב לתגובה זו1 0סגור
-
12.לא פרשנות, טור דעה של עיתונאי בשירות השמאל (ל"ת)ישי 12/2023/31הגב לתגובה זו0 1סגור
-
11.העיתונאי הכושל מדבר (ל"ת)אבי 12/2023/31הגב לתגובה זו0 1סגור
- טען עוד
-
10.ניר ברקת השר הכי כושל בממשלה הזו (ל"ת)אמנון גמיש 12/2023/30הגב לתגובה זו2 0סגור
-
9.נקצר (בלי שקראת): טוב=מי ששם רגליים לממשלה. רע=כל השאר.שירות לשופרון השמאל 12/2023/30הגב לתגובה זו0 1מוגש כשירות למי שלא מעוניין להקדיש זמן למפעל הרעל מבית הפרוגרס.סגור
-
8.שרים של שס נקודת אור בממשלה איומה. (ל"ת)חנה 12/2023/30הגב לתגובה זו0 1סגור
-
7.את כל 120 לפחבוב הבנאי 12/2023/30הגב לתגובה זו1 0לבנות מחדש!סגור
-
6.חודרובגנים 12/2023/30הגב לתגובה זו0 0אני לא מאמינה למילה אחת שלו. אני מאזינה להסברים של פרופ' זליכהסגור
-
5.הבנו את האג׳נדה שלך. למה שלא תהיה יותר קונסטרוקטיבי?רמי 12/2023/30הגב לתגובה זו0 0כל כך קשה להיות הוגן ולומר את הדברים כפי שהם? הצרחות והצעקות (ביניהם שלך) מנעו מהשרים לעשות את עבודתם משמעותית.סגור
-
4.חוץ ממשה בראל וניר ברקת, כל השרים ביחד אפס עשייה (ל"ת)אמיר 12/2023/29הגב לתגובה זו1 0סגור
-
3.שריםאזרח מוטרד 12/2023/29הגב לתגובה זו1 0לנהל את ענייני המדינה - זאת שליחות . אצלנו - זה סידור עבודה לחדלי אישים. לראות,לשמוע ולא להאמין - איזה חברת כלומניקים מנהיגה את המדינה. השר ארבל הוא הפתעה נעימה,אבל יתר ה"מנהיגים" - פרודיה . שלושת הגששים היו עושים את זה טוב יותר......סגור
-
2.כמעט אין אף שר שמשקיע זמנו בעבודתולס 12/2023/29הגב לתגובה זו2 0רוב השרים מתעלמים מאזרחי המדינה,אבל כשיש להם יווזמה הם ממש לא מתחשבים באזרחיםסגור
-
1.כולם לפח (ל"ת)חן 12/2023/29הגב לתגובה זו11 1סגור
-
כולם לפחגוגו 12/2023/30הגב לתגובה זו2 0למה לזהם את הפח?סגור
