נבחרת אייס
סמוטריץ' מציג: הפיצוי שמתעכב, הפרויקטור האלמוני והכספים הקואליציוניים
מאחורי הנימה הבוטחת בנאומי המלחמה של סמוטריץ', הולך ונחשף פער בלתי נסבל בין ההבטחות למציאות: הנפגעים הכלכליים טרם קיבלו פיצויים, הפרויקטור שמונה אינו מוכר לאזרחים, כספים קואליציוניים ישולמו גם תחת אש, סמכויות מועברות לדרג הפוליטי והחלטות מתבקשות מתקבלות ברגע האחרון. מדוע האוצר אינו מצליח לספק את היציבות הדרושה למשק? | מתן חודורוב
מול דוכן הנואמים בירושלים, בתדרוכים התכופים שהוא עורך (וטוב שכך) מאז תחילת המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מצטייד בכל המסרים הנכונים: המשק הישראלי חזק, זרועות הממשלה פועלות ביעילות, צה"ל יקבל צ'ק פתוח לצורך השגת המטרה המבצעית, העורף – על שלל גווניו – ייהנה מהתמיכה הכספית הנחוצה כדי לשרוד את התקופה המאתגרת.
חייזר, אילו נחת ממאדים בחדר בלי להכיר את רמת התפקוד של המגזר הציבורי מחוצה לו, עשוי היה להשתכנע בקלות שהעסק בידיים טובות, ממלכתיות, נקיות משיקולים פוליטיים. אלא שבפועל, קיים פער תהומי בין תיאור המציאות ברטוריקה של סמוטריץ', לבין התנהלות המשרד שלו גם במלאת כחודש לפרוץ המלחמה. הנה 5 דוגמאות שממחישות עד כמה התמונה הוורודה שמנסים באוצר לצייר, רחוקה מלשקף את המצב האמיתי.
"אמנם הופתענו בתחילת הדרך, אבל הממשלה עובדת היום טוב, 24/7, תחת אש": המבחן המרכזי של המשרד כרגע, נמדד ביכולת להעביר בשיא המהירות את הסיוע הכספי לכלל הנפגעים מהלחימה – מתושבי הדרום, דרך שכירים שהוצאו לחל"ת ועד לעצמאים שהכנסותיהם צנחו בשיעורים חדים.
בפועל, משפחות שפונו מבתיהן אכן קיבלו מענק ראשוני – עד 5,000 שקל למתגוררים בטווח של 4 ק"מ או פחות מרצועת עזה – אך שאר הפיצויים עדיין רחוקים מחשבונות הבנק: תוכנית התמיכה הרזה שהציע האוצר לבעלי העסקים נתקלה בביקורת חסרת תקדים גם מתוך הממשלה עצמה, כששר הכלכלה ברקת שכנע את הכנסת לא לתמוך בה, ובסופו של דבר השתתפות המדינה עודכנה לסכום מירבי של כ-14,000 שקל ו-75% מעלות השכר לעובדים.
בשל ימים רבים שהושחתו על הוויכוח, רק אתמול (חמישי) אושר המתווה בדרכו לקריאה ראשונה – אולי עוד לפני מקצה שיפורים נוסף בוועדת הכספים – כך שהתשלום בפועל בוודאי לא יבוצע בשבועיים הקרובים. לתיקון חקיקה ממתינים גם רבים שמצאו את עצמם בחל"ת – ובמצב הקיים, שאינו מותאם למלחמה, אינם זכאים לדמי אבטלה. שכר הדירה שלהם ירד כרגיל ב-1 בנובמבר, חיוב האשראי נוכה למחרת, אך התמיכה (החלקית ממילא) שלה הם מצפים מממשלתם, תגיע במקרה הטוב בסוף החודש.
ומה לגבי מי שבמקום למלונות העמוסים, התפנו באופן עצמאי לבני משפחה או חברים? להם משרד התיירות הבטיח "דמי כלכלה" בסך 200 שקל ליום למבוגר ו-100 שקל לילד – אלא שגם כאן מועד התשלום הצפוי הוא ב-22.11, חודש וחצי אחרי פרוץ המלחמה, באופן שרחוק מלעמוד בהגדרה של "עבודה טובה, 24/7", כפי שעלה מדברי סמוטריץ'.
"אני סמוך ובטוח שהפרויקטור החדש יעשה את תפקידו נאמנה": את אמונו הבלתי מסויג בהתאמתו לתפקיד של טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, הביע שר האוצר לאחר שהודה כי הוא בעצמו לא פגש אותו מעולם עד שלשום ("אבל ב-40 השעות האחרונות התרשמתי מאוד לטובה").
סמוטריץ' כמובן לא לבד: גם עבור הציבור הישראלי והתקשורת הכלכלית, בסכס נחשב לדמות אנונימית – כזו שקשה לתלות בה תקוות בעידן שממילא רווי בחשדנות רבה כלפי הממשלה. למינויו קדמו שני ניסיונות כושלים של השר להציג פרויקטור מטעמו: אודי אדירי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה שנפסל משום מה ע"י משרד רה"מ, ומאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי במהלך משבר הקורונה שזכה להערכה עממית רבה אך לא שוחרר לטובת המשימה מחברת החשמל.
התוצאה הבינונית היא מינויו של איש מוכשר אך נטול "משקל כבד" במגזר הציבורי או ניסיון בניהול מגה-גוף ממלכתי, מהסוג שנדרש כעת להתנעת מערכות שאינן מתפקדות ולביסוס מחדש של אמון הציבור. הלוואי שבכל זאת יפתיע.
"הקפאנו את כל התקציבים שאינם מיועדים למימון המלחמה": בניגוד לרושם שיצר בימים הראשונים של "חרבות ברזל", סמוטריץ' אינו מעוניין בהסטת כלל הכספים הקואליציוניים המיועדים לאינטרס המגזרי של המפלגות השותפות לממשלה. בניגוד לעמדת החשב הכללי, הוא הודיע השבוע כי יותיר על כנה תוספת בסך מאות מיליוני שקלים למוסדות החינוך החרדיים, המקבילה לרפורמת "אופק חדש" שיושמה בזרם הממלכתי.
הנימוק שלו היה שהכסף "כבר שולם", ולכן "לא ניקח אותו מהמורים בחזרה", למרות שמדובר על מקדמה לחודש אחד בלבד עבור עובדי מערכת פרטית שתכניה הפדגוגיים אינם מפוקחים. אגב, לאחר התדרוך לתקשורת, שר האוצר נפגש אתמול בלשכתו עם ראשי הרשויות ביו"ש, גם הם יקבלו עוד משאבים במסגרת סעיף מגזרי נפרד. במקביל, התעוררה מחלוקת באוצר אם לשלם על מלונות התושבים המפונים – 1.7 מיליארד שקל בחודש – מתוך התקציב הכללי, או על חשבון הכספים הפוליטיים, שלדעת גורמי המקצוע הפכו לבלתי רלוונטיים בעקבות המלחמה.
האפשרות השנייה עדיפה גם כדי להגביר את אמון השווקים וחברות הדירוג, המצפים – כפי שציין נגיד בנק ישראל – שביטול ההבטחות הקואליציוניות יבוצע לפני כל הרחבה של התקציב או הגדלת הגירעון הממשלתי. אלא שסמוטריץ' מתנהל כמי שמעדיף, לפחות לעת עתה, לשמור לעצמו את האופציות פתוחות: לא לשחרר את הכספים בשיא הלחימה מחד, ומאידך לא לגנוז אותם לחלוטין.
"לא לקחתי מאף אחד סמכויות, אנחנו עובדים ביחד": את המסרים המאחדים על שילוב זרועות בתוך הממשלה, סמוטריץ' השמיע כיממה לאחר שהטיל פצצה באוצר – והעביר את הסמכות להכרעה בחילוקי דעות תקציביים מהאגף המקצועי האמון על הנושא, בראשותו של יוגב גרדוס, אל המנכ"ל שלומי הייזלר שמונה על ידו במשרת אמון. החשש המיידי שעורר המהלך הוא שהדרג הפוליטי פועל למעשה להגביר את שליטתו בכספי הציבור – רגע לפני הגדלת התקציב, בינתיים ב-11 מיליארד שקלים, ובחסות ערפל הקרב.
עמדתו העמומה של סמוטריץ' בשאלת ההסכמים הקואליציוניים, העלתה באופן טבעי את מפלס החשדנות כלפי הצעד החריג שלו. לכך רמז גרדוס אתמול, כשהגיב: "נמשיך להגיד את האמת שלנו, גם אם לא תמיד נעים לשמוע אותה". בלשכת השר טענו מנגד, כי אגף התקציבים "לא באירוע" – מתנהל באיטיות, מסרבל העברות למשרדים ורשויות מקומיות, מערים קשיים במקום להזרים סיוע נדיב למשק.
ההגינות מחייבת לציין שהתרשמות הזו לא מאפיינת הפעם רק את הפוליטיקאים ויועציהם – אלא גם אנשי מקצוע מתוך האוצר עצמו, שאינם מרוצים מקצב הביצוע, ואף חוששים שללא שינוי כיוון נתניהו עלול להתערב במתרחש (למשל באמצעות מקורבו, פרופ' אבי שמחון, כפי שקרה בתקופת הקורונה).
בכל זאת, רפורמה "תחת אש" בניהול התקציב, מהסוג שסמוטריץ' ביצע השבוע, נתפסת כלפי פנים כהבעת אי-אמון מצידו, וגרמה לפחות לשני פקידים לשקול את הגשת התפטרותם. לטובת כולנו, יש לקוות שהם לפחות ישהו מהלך מזיק כזה עד תום המלחמה.
"אין לציבור מה לדאוג, לא נעלה את מחירי הדלק": צפירת ההרגעה של סמוטריץ', ולפיה הבנזין לא יתייקר במהלך המלחמה בעזה, חתמה את אחד הפרקים המביכים יותר של התנהלות האוצר במהלכה. נכון ל-31.10 ב-21:00, 3 שעות בלבד לפני עדכון התעריף החודשי בתחנות, טרם נחתם צו המבהיר מהו המס שייגבה לליטר.
במשרד האנרגיה הבהירו כי אם לא תתקבל החלטה עד 23:00, המחיר שישלמו הנהגים בישראל יזנק ב-70 אגורות – ורק אז מיהרו באוצר להודיע על המשך ההנחה, ל-5 ימים בלבד (!), מבלי להצביע באופן ברור על מקור שיממן אותה. האם זהו תוצר של היעדר תקציב? חוסר תשומת לב? התמשכות המאבקים הפנימיים? ברור רק שהתוצאה – אי-ודאות באשר לתעריף הבנזין בעוד כמה שעות – היא חסרת תקדים, ומבטאת הכול חוץ מיציבות ותחושת המשכיות, הנחוצות היום למשק כאוויר לנשימה.
עוד ב-
אלה, כאמור, רק דוגמאות לתקלות, חריקות ומחדלים במשרד שאחראי לנהל את הפן הכלכלי של המלחמה. הדרך להגביר את האמון הציבורי היא להודות במה שהשתבש, ולא לייצר פער רטורי בין ההצהרות הנמלצות לבין המציאות בשטח. כמו בהנהגה המדינית, גם בכל הקשור למשק, יש להתמקד כרגע בציפוף של השורות ופתרון הבעיות לטובת ההצלחה המבצעית; וכמו בסוגייה המדינית, גם כאן עוד יגיע הזמן לחקירה יסודית של הכשלים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.ויפול רעב כבד על הארץ (ל"ת)זה מה שצפוי 11/2023/04הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.מתן חודורוב שהזין את מכונת הרעליובל 11/2023/03הגב לתגובה זו1 2מתן חודורוב שהזין את מכונת הרעל הוא האחרון שאסמוךעל כתבותיו ודעותיוסגור
