"לכן היום אנחנו מביאים את הבשורה הבאה: מאגר נוסף, "כריש", שיישאר כולו בריבונות ישראלית ויספק בשנים הקרובות כמויות עצומות של חשמל מבלי שנצטרך לאבד כסף, זמן וחלילה גם דם במאבק מול איומים ביטחוניים. כמו בתגליות העבר, גם מ"כריש" נייצא מיד גז שהעולם משווע לקבל, כשמיליארדי שקלים מתוך הרווחים יגיעו אליכם האזרחים בזכות מיסוי הקידוחים שהליכוד הטיל.

בפעם הקודמת טענו נגדנו שהנצחנו את המונופול בים ומפעילת האסדות, "נובל אנרג'י" האמריקנית, תישאר השותפה הדומיננטית בשני מאגרי הגז במקביל; על זה הרי קמה הצעקה של יו"רית רשות החשמל אורית פרקש-הכהן, ושל הממונה המתפטר על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה. אז הנה, דווקא מתברר שבזכות המתווה שלי, ישראל הפכה לגן עדן עבור חברות האנרגיה – זירה אטרקטיבית ומבוקשת – שבתוכה מעוניינת עכשיו לפעול עוד שחקנית, "אנרג'יאן", במטרה לייצר תחרות על מחירי הגז הטבעי ולהוריד את יוקר המחיה.
 

"יש רק בעיה אחת: חברות ענק זקוקות לוודאות לצד השקעות העתק שהן מבצעות, וסכסוך ממושך על הגבול הימי בין ישראל ללבנון – יחד עם ניסיונותיו של הארכי-טרוריסט נסראללה להפציץ את האסדה – נתפס בעיניהן, כמו גם בעיני גורמי הביטחון אצלנו, כסיכון של ממש בפני הפקת הגז שאנחנו זקוקים לה. על הרקע הזה, ההסכם עם לבנון הוא WIN-WIN לשני הצדדים ובזכותו הביטחון הלאומי רק יתחזק: לראשונה מדינת אויב נאלצה להכיר מעשית בגבולה המשורטט של ישראל; הממשלה בביירות, שרק איתה (בעקיפין) נשאנו ונתנו, מתחזקת על חשבון נסראללה ומתרחקת מהשפעת האיראנים; חיזבאללה לא ינסה שוב לפגוע ב"כריש", מפני שמהלך כזה יוביל מיד למתקפה מצדנו נגד האסדה הלבנונית, כך שיצרנו מאזן אימה חדש; וחשוב מכל – ישראל לא תיגרר ללחימה בחזית נוספת, ותוכל להתרכז בהשבת הביטחון ביו"ש ובמזרח ירושלים. לא בכדי כל הצמרת הביטחונית שלנו – מהרמטכ"ל, דרך ראש השב"כ ועד לראש המוסד – חברו לקונצנזוס נדיר בדבר חשיבות ההסכם למדינה.

"אז מה נתת בתמורה?" – שואלים כרגיל בתקשורת – והתשובה היא: כמעט שום דבר. הלבנונים מקבלים שדה שאין ודאות למצוא בו גז, וגם אם זה יקרה – הפיתוח והאסדרה, כפי שלמדנו במקרה של ישראל, יארכו בין 5 ל-7 שנים, שבמהלכן אנחנו נהנה מבלעדיות על השטח הימי, ובתנאים האלה נפעל להאיץ את המכירה מ"כריש". אם יום אחד הם אכן יצטרפו לשוק, ישראל תקבל לראשונה תמלוגים של כ-17% - ממדינת אויב, כן? – מבלי שהשקיעה שקל אחד בפיתוח מאגר שעומד היום שומם ועלול היה להישאר כזה. ובכלל, העם הלבנוני עצמו אינו יריב שלנו, אלא שבוי בידי חיזבאללה ששודד את כספו; אם הגז יצליח לאושש את הכלכלה המרוסקת בביירות ולשקם את החברה האזרחית שם, מבלי לממן טרור, ישראל שוב תהיה המרוויחה העיקרית.

"כל זה בוודאי עדיף מאשר להשאיר את הגז בים, כפי שהציעו יריביי הפוליטיים מאז שהתחלתי לטפל בנושא לפני עשור. הם יודעים שגם הפעם לא נקשיב להם, ולכן בשמאל מצאו תירוץ חדש לעכב את פיתוח המאגר: 'אסור לכם לקדם', הם אומרים, 'מהלך משמעותי בתקופת הבחירות כי אנחנו נמצאים בממשלת מעבר'. לפי ההיגיון הזה הייתי צריך להימנע מלצאת למבצע שומר החומות ולוותר על חלוקת הפיצויים לנפגעים ממשבר הקורונה... זה הרי לא יעלה על הדעת! מי שמשתמשים בבחירות כתירוץ להימנע מהסדרת ההפקה הבטוחה של גז מ'כריש', מציעים שישראל תשותק ותחמיץ חלון הזדמנויות היסטורי – הכול בשם עיקרון ה'רק לא ביבי'.

"אזרחי ישראל, מכל הבחינות – הביטחון האנרגטי, מכירת גז לעולם, גביית התמלוגים, ההתעצמות המדינית, החלשת הציר נסראללה-איראן וכן, גם מניעת מלחמה שתעלה בעשרות חללים – הממשלה בראשותי חייבת לאשר מיד את מתווה הגז עם לבנון. אני מזכיר לכם שהבאתי שלום עם מדינות המפרץ, שלא היו לנו איתן יחסים דיפלומטיים, ועכשיו אני מביא לראשונה הסכם עם מדינת אויב של ממש: זו ברית של אינטרסים, "המזרח התיכון החדש" שעליו דיברתי שנים, ובו מדינות מתקרבות רק למי שיודעים להפגין עוצמה צבאית וכלכלית. בהנהגתי אנחנו נחולל גם את המהפכה הזו".

עוד ב-

לפיד מברך על אישור ההסכם: "ממשלה אחראית מונעת מלחמה"

לכתבה המלאה

אלא שנתניהו נמצא היום באופוזיציה, ובלעדיו כידוע אסור לחתום על שום הסכם – לכן הנאום הזה ודומיו ככל הנראה כבר לא ייכתבו, לפחות עד אחרי הבחירות.