כבר שנים רבות אני נאבק נגד חידוש הזיכיון של חברת כי"ל להפקה של משאבי הטבע בים המלח וסביבתו. ברקע למאבקי עומדים שני עקרונות. האחד, תרומתה של כי"ל להרס הטבע המופלא של ים המלח. אוצר טבע לאומי ועולמי אדיר שהולך ונהרס לאורך השנים עד שאנו עומדים רגע לפני היות או לחדול. הארכת הזיכיון, המסתיים בשנת 2030, לתקופה נוספת תעביר אותנו אל מעבר לנקודת האל חזור. השני, התמורה שמשלמת החברה תמורת הפקת משאב הטבע הציבורי.

כי"ל הונתה את הציבור הישראלי, לא שילמה את התמלוגים להם הייתה מחויבת וצברה יתרונות יחסיים שיהפכו את המכרז על חידוש הזיכיון לבדיחה עצובה. היא הולכת לקבל את הזיכיון בחצי חינם. לא זו בלבד שנתיר לה להשלים את הריסת ים המלח, אלא שבנוסף לא נקבל את התמורה הכלכלית ההולמת על כך.

במאמר שפרסמתי בטור זה לפני כמה חודשים הפניתי את תשומת הלב לכך שחברת ורידיס נפסלה מהשתתפות במכרז שפרסמה המדינה לפרויקט של תכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של המתקן הראשון בישראל להשבת אנרגיה מפסולת ברמת חובב. פסילתה של ורידיס נעשתה נוכח החשדות שביצעה הטמנה לא חוקית של פסולת וקיבלה בהקשר זה מענקים ממשלתיים תוך יצירת מצגי שווא.

רק לפני חודש אישר בית המשפט המחוזי את פסילתה של ורידיס והבהיר בכך שכלי פסילת השתתפות במכרז הוא כלי ציבורי חוקי ולגיטימי, אשר בנסיבות חריגות גובר אפילו על עקרון חופש העיסוק. הפניתי את תשומת לב הקוראים כי המדובר היה בראיות לכאורה למעשים שטרם הוכחו בבית המשפט, ושהנזק בגינם עלול להגיע להערכתי לעשרות מיליוני שקלים. 

כי"ל, לעומתה, הונתה את המדינה במיליארדי שקלים ולא בעשרות מיליונים 'בלבד'. כזכור כי"ל מכרה את האשלג שהפיקה מים המלח לחברות קש שבבעלותה במחיר פיקטיבי תוך שהיא מדווחת על המחיר הפיקטיבי לצורך חישוב התמלוגים בהם היא חייבת. אני אישית תפסתי אותם בהונאה זו ודאגתי להביאם לתביעה.

ראוי גם להזכיר את ג'קי אדרי ז"ל, עובד מפעלי הברום, שתרם אף הוא למאבק החשוב הזה. ואכן מעשי ההונאה הוכחו וקבלו פסק בורר של שופטת. במילים אחרות, חמור יותר מהאירוע של וורידיס, בכי"ל היה מדובר לא רק בראיות ובטענות לכאורה אלא באחריות מוכחת.

מעשים שנעשו כדי לחמוק מתשלום תמלוגים על הזיכיון של ים המלח ולא מעשים לכאורה שנעשו בתחום אחר שאף אינו נשוא המכרז עצמו. שאלתי אז הכיצד ראיות לכאורה שכלל לא הוכחו עדיין במשפט ומתייחסות לנזקים קטנים יחסית ובתחום שונה מתחום המכרז כבמקרה של ורידיס, הן נסיבות חריגות המצדיקות פסילתה במכרז, ואילו הונאה מוכחת של מיליארדים, שנמשכה על פני שנים רבות, ועוד בעניין התמלוגים שקשורים במכרז עצמו אינן נסיבות המצדיקות פסילה? הוספתי ושאלתי מי שוב מגן על כי"ל ועל משפחת עופר ומונע את פסילתם מהשתתפות במכרז לחידוש הזיכיון על ים המלח?

ובכן, בשבוע שעבר קיבלתי תשובה לשאלותיי. משרד האנרגיה והתשתיות העניק באישור החשב הכללי במשרד האוצר זיכיון חדש לכריית פוספטים בנגב לחברת רותם מקבוצת כי"ל. הענקת הזיכיון, לתקופה של 20 שנים, בוצעה בהליך תחרותי (כלומר לא במכרז מלא) כמעט חשאי ובלי שהתקשורת עסקה בו. לא תופתעו לשמוע כי ככל הנראה הוגשה בהליך הצעה אחת בלבד. אולי כן תופתעו לדעת ששווי חידוש הזיכיון הוא מיליארדים רבים אולם רותם שילמה תמורתו דמי חתימה של 16 מיליון ₪ בלבד.

ברור לכם מה עומד איפוא להתרחש במכרז לחידוש הזיכיון על ים המלח. אגב, לא רק הממשלה הנוכחית דאגה לכי"ל, אלא גם הממשלה והקואליציה הקודמות. במסגרת זו האריכה קואלצית "השינוי" בלי מכרז את זיכיון רותם אמפרט להפקת הפוספטים בשלוש שנים תחת כהונתם של השרה קארין אלהרר במשרד האנרגיה והשר אביגדור ליברמן במשרד האוצר. אגב, הם עשו כן ב-22.12 שנת 2021, היינו ימים אחדים לפני תום כהונתה של אותה ממשלה.

למותר לציין שמעבר לכך שכריית פוספטים מחריבה שטחי טבע עצומים במדבר, רותם מחזיקה רקורד יוצא דופן של זלזול בחוקי ההגנה על הסביבה, ושל פגיעה אנושה בסביבה. עובדה זו לא הייתה פקטור בהליך ה"תחרותי", לא הורידה לה ניקוד, ובוודאי שלא פסלה אותה להשתתף ב"מכרז" שנתפר בשבילה, ומעניק לה מיליארדים מנכסי הציבור – תמורת פרוטות.

ובכן, יש תשובה לשאלתי, מי דואג לכי"ל ולמשפחת עופר? כולם דואגים להם. הפוליטיקאים משני הצדדים, הפקידות שעוצמת עיניים ונוהגת שוב ושוב ברשלנות משוועת וכמובן התקשורת המסחרית שמסליקה את האירועים האלה ולא רוצה שתדעו את האמת המרה.

עוד ב-

יבוא אישי פטור ממס ייתן מכה ניצחת ליוקר המחיה | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית. למען הגילוי הנאות הכותב מעניק ייעוץ כלכלי לאחד העסקים שנפגעו עקב הרס ים המלח.