ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, החלה היום (ראשון) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. להצעה מוזגה עם הצעת חוק פרטית דומה, שהגישו ח"כ צבי האוזר יחד עם יו"ר הוועדה מרגי וחברי כנסת נוספים.

בפתח הדיון אמר היו"ר מרגי כי: "אנחנו מתגאים בכך שהמדינה היא מדינת סטארט אפ, בעוד שהאינטרנט הוא עגלה. הוא הבהיר כי המיזם הוא למעשה פשרה, אך אמר כי לא יסכים למצב של העדפת אזור אחד בפריפריה על פני אזור אחר". שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל, הודה כי: "בתחום האינטרנט ישראל נמצאת בפיגור של עשור, ובעידן הקורונה יש חשיבות מיוחדת לכך. נתניהו הבטיח לתקן תוך שנתיים וזה לא קרה. כשמדליקים סיבים הדבר מדליק הזדמנויות רבות. האינטרנט המהיר הוא לתפארת אזרחי ישראל".

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין אמרה כי: "בישראל ההערכה היא שהיעדר פריסת תשתית אינטרנט מתקדמת גורמת להפסד של 13 מיליארד שקל בשנה. השינויים שהביאה איתה הקורונה כאן כדי להישאר, וזה מחייב תשתית מתאימה. הרכבת המהירה ביותר של הכלכלה הישראלית זה הפס הרחב וזה מה שיביא לביטול המרחקים בין הפריפריה למרכז".

ועדת הכלכלה: דוברות הכנסת, דני שם טוב

סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, אמר כי בזק מחזיקה בערך בחצי משוק התקשורת, ולכן תממן כמחצית מכספי הקרן עבור הפריסה באזורים עליהם היא מוותרת. "ויתרנו על חובת הפריסה האוניברסלית של בזק, אבל לא ויתרנו על החובה שלנו להגיע עם סיב אופטי לכל בית", אמר. עוד הוא הסביר כי כל חברה תעביר לקרן 0.5% מההכנסות שלה, ובשוק שבו יש כ-19 מיליארד שקל הכנסות בשנה מדובר על 80-100 מיליון שקל בשנה.

השר הנדל ציין: "לכולנו אינטרס משותף שהאינטרנט המהיר ייפרס כמה שיותר מהר. האינטרנט לא מפריד בין דת גזע ומין ובין מגזרים, ואין כוונה שיהיה מגזר אחד שיועדף על פני אחר". כאמור, בתום הדיון מוזגה הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית והיו"ר מרגי הודיע כי הדיונים בסעיפי ההצעה יימשך ביום ראשון הבא.