פלטפורמה וירטואלית שמלווה את המטופלים לאחר האשפוז יעילה בהפחתת אשפוזים חוזרים ובצמצום העלויות שנגרמו מכך, כך מצא מחקר שפורסם בחודש יוני האחרון ב-Journal of Healthcare Management. קבוצת החוקרים של מכון המחקר הקרדיווסקולרי של אוניברסיטת NorthShore HealthSystem בשיקגו בשיתוף עם הסטארט-אפ הישראלי לגונה הלת' השוותה בין תמיכה התנהגותית ותלויית הקשר לבין גישה קונבנציונלית לאחר שחרור של חולים, בעקבות אשפוז בשל מצבים קרדיווסקולריים.

בארצות הברית יותר מדולר אחד מכל 6 דולרים מהתוצר המקומי הגולמי מופנה לשירותי הבריאות. הסיבה לכך היא מבנה המערכת שמייצרת תמריצים כלכליים לכל שחקן במערכת, אך שאינם מקדמים תחרות על בסיס בריאות או ערך למטופל. טיפול בבתי חולים מהווה את מרכיב העלות הגדול ביותר. בפרט, סיבוכים ואשפוזים חוזרים מהווים עול גדול על המערכת, ועלותם מגיעה לעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

למרות שיושמו מספר שיטות לשיפור הטיפול בחולים לאחר שחרור, הגישה לטיפול עדיין מהווה מכשול. לפי דו״ח של משרד הבריאות הישראלי משנה שעברה, אחד מכל שמונה מאושפזים (12.5%) הגיע לאשפוז חוזר, כלומר השתחרר בחודש האחרון מאשפוז קודם, זאת בהשוואה ל-13.4% בשנת 2019 ו-14.0% בשנת 2010. 

ראיון מוטיבציוני (Motivational interviewing) הוא גישה התערבותית ממוקדת במטופל המסייעת למטופלים לפתח כלים ומוטיבציה בכדי להתגבר על התנהגויות לא בריאות או בעייתיות המונעות מהם לטפל בעצמם. גישה זו מפחיתה אשפוזים חוזרים ומשפרת את המעבר לטיפול באשפוז יום (אמבולטורי) והמשך הטיפול בתרופות. יוזמות רבות בתחום החלמתם של חולים לאחר אשפוז נראו מבטיחות, אך הן לא התייחסו כראוי לבריאות ההתנהגותית של המטופלים ולהקשרים חברתיים, רגשיים ותרבותיים שמשפיעים על תהליך ההחלמה שלהם. 

התיק הרפואי של המטופל מתמקד לרוב בהיסטוריה הרפואית או הביטוחית (תביעות) ולא משקף את הקונטקסט הכללי של חייו, ואת מצבו הנפשי והרגשי המשפיעים על תהליך ההתאוששות והעמידה בתוכנית הטיפול. לדוגמה, פגיעה במפרקי כף היד או בעיות ראייה עלולות לגרום למטופלים קשישים לא לקחת אינסולין לפי ההוראות; הורה שעסוק בקריירה ובמשפחה שלו עשוי להתעלם מבחילות ותחושת עייפות ולא להתקשר לרופא שלו, ובסופו של דבר להתאשפז מחדש בבית החולים עם אלח דם (ספסיס); הורה יחיד לפעוט עשוי להתעלם מהוראות לא להרים משקל כבד ולייצר סיבוך שעלול להסתיים באשפוז חוזר. 

במחקר של מכון המחקר הקרדיווסקולרי ולגונה הלת׳ השתתפו 408 מטופלים בוגרים, שאובחנו עם הפרעה קרדיווסקולרית, וקיבלו תכנית שחרור לבית עם או בלי שירותי בריאות ביתיים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 67, כ-60% היו גברים, וכ-65% היו לבנים. ההתערבות ניתנה על ידי צוות טיפול ומאמנים וירטואליים.

מטופלים בקבוצת ההתערבות שלא השלימו אינטראקציה של 5 דקות עם מטפל סווגו כלא-מעורבים. המשתתפים בקבוצת ההתערבות עברו הערכה של מצבם הרגשי, ניתוח הקונטקסט הכללי של חייהם ותוכנית אימון שהתבססה על ניתוח זה. האימון והתמיכה הותאמו באופן אינדיבידואלי כדי לענות בצורה הטובה ביותר על צרכיו של כל מטופל ומטופל. 

האפקט בקבוצת ההתערבות היה משמעותי וכלל הורדת עלויות בכמעט חצי (משני מיליון דולר בקבוצת הביקורת ל-1.1 מיליון דולר בקבוצת ההתערבות). כמו כן העלות הממוצעת של אשפוזים חוזרים הייתה 91,278 דולר בקבוצת הביקורת לעומת 44,052 דולר בקבוצת ההתערבות. מטופלים לא-מעורבים בתוכנית הטיפול היו בסבירות גבוהה יותר להתאשפז מחדש לעומת מטופלים מעורבים או חולי ביקורת, אפילו לאחר ההתאמה שנעשתה למשתנים כמו גיל, מגדר, גזע הכנסה וכו׳. 

מהמחקר עולה כי תמיכה התנהגותית ותמיכה תלוית הקשר לאחר אשפוז הייתה קשורה לצמצום העלות הכוללת של אשפוזים חוזרים. המחקר כלל התערבויות מרובות כגון ראיונות מוטיבציה, אימון לבריאות, הפעלת מטופלים והתייחסות לבעיות התנהגותיות, חברתיות ותלויות הקשר כדי להפחית עלויות הקשורות לאשפוז חוזר בבתי חולים. עוד עולה מהמחקר כי מחלות נלוות התנהגותיות, במיוחד דיכאון וחרדה, מעלות את הסיכון לאשפוז חוזר. תסמיני דיכאון ניבאו בסבירות גבוהה אשפוזים חוזרים מרובים בקרב אוכלוסיית חולים עם אי ספיקת לב.

עוד ב-

סטארט-אפ ניישן: חברה ישראלית עם פריצת דרך בתחום ה-AI

לכתבה המלאה

כאשר אין התייחסות לנסיבות חייו של המטופל בתהליך ההחלמה, הטיפול הניתן הוא באיכות ירודה יותר, מה שעלול להוביל לעלויות גבוהות יותר. כלומר, באמצעות מתן תמיכה התנהגותית ותמיכה תלוית הקשר לפני ואחרי השחרור של המטופלים מבית החולים, ניתן לשפר את חוויות ואיכות הטיפול במטופל, להפחית משמעותית את עלויות האשפוזים חוזרים, ולשפר משמעותית את פרודוקטיביות העבודה של הצוות המטפל.