ישיבה של פעוטות מול מסך כל היום עלולה לגרום נזק מתמשך למוחותיהם, מזהיר מחדש חדש. מדענים בסינגפור מוסיפים כי הפגיעה בתינוקות שצופים במסך נמשכת עד גיל הילדות המאוחרות, אפילו מעבר לגיל 8.

ילדים שהתמודדו עם ליקויים אלה התקשו להישאר ערניים, לשלוט בדחפים וברגשות, לשמור על תשומת לב, לעקוב אחר הוראות מרובות שלבים ולהשלים משימות קשות, כך על פי הצוות מהמכון הסינגפורי למדעים קליניים (SICS). ליקוים בתפקודים ביצועיים אלה עמדו בקורלציה לזמני מסך ארוכים כתינוק, והגדילו את מספר הגלים "בתדר נמוך" במוח. כל מיומנות חיונית ללמידה ולביצועים בבית הספר.  

חוקרים חשפו כי זמן מסך מוגזם מפריע להתפתחות התפקוד הביצועי. פעוטות נאבקים לעבד מידע על מסך דו ממדי מכיוון שהם מופגזים בזרם של תנועות מהירות, אורות מהבהבים ושינויי סצנה. יש צורך בהרבה משאבים קוגניטיביים כדי להבין במה הם צופים. כתינוק, המוח הופך להיות "מוצף" ואינו מסוגל להשאיר מספיק כלים נפשיים לפתח מיומנויות קוגניטיביות כגון תפקוד ביצועי.

מוחות גדלים במהירות מרגע לידתו של ילד ועד לגיל הרך, אך לחלק של המוח שמאחורי התפקוד הביצועי לוקח יותר זמן להיווצר. התפתחות קדם מצחית מושהית פירושה שניתן לעצב מיומנויות תפקוד ביצועי ממש עד שמישהו נכנס להשכלה גבוהה. עם זאת, זה גם הופך את כישורי התפקוד הביצועי לפגיעים מאוד להשפעות סביבתיות לאורך תקופה.

"אין להקל ראש בממצאים אלה ממחקר GUSTO כי יש להם השפעה על הפיתוח הפוטנציאלי של הדורות הבאים וההון האנושי", אמר פרופסור צ'ונג יאפ סנג, דיקן NUS Medicine ומנהל קליני ראשי. "עם התוצאות הללו, אנחנו צעד אחד קרוב יותר לקראת הבנה טובה יותר כיצד השפעות סביבתיות יכולות להשפיע על בריאותם והתפתחותם של ילדים".

עוד ב-

הדרך הפשוטה להימנע מההשפעה השלילית של זמן מסך

לכתבה המלאה

צוות החוקרים חושש שמשפחות המאפשרות לילדים צעירים מאוד לבלות שעות מול המסך מתמודדות עם אתגרים נוספים כמו חוסר ביטחון תזונתי או בדיור, והפרעות במצב הרוח בקרב ההורים. הם קוראים לחקור יותר את הנושא.