בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2024. המועצה המנהלית של הבנק דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה לפני תום שנת 2023 את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת.

במסגרת הגשת התקציב התקיים היום דיון המשך בוועדת הכספים של הכנסת. בדיון המוקדם ב-22.01.2024 הציג נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, סקירה כלכלית לחברי הוועדה שהציגה את ההתפתחויות השונות, על רקע מלחמת חרבות ברזל. מנכ"לית בנק ישראל, שולמית גרי, הגישה לוועדה מצגת עם עיקרי תקציב הבנק ומשימותיו השונות. 

תכנית העבודה ותקציב הבנק לשנת 2024 משלבים צעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי וזאת בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. תכנית זו כוללת פעילות ענפה בתחומים רבים בהתאם לתפקידיו הסטטוטוריים של הבנק.

היעדים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק בשנים הקרובות:

-התאמת המדיניות המוניטרית לסביבה המשתנה;
-חיזוק המערכת הפיננסית ועמידותה של הכלכלה הישראלית בפני משברים;
-קידום מתמיד של המחקר על הכלכלה הישראלית והבין-לאומית;
-ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה;
-גיוון יכולות איסוף, מיצוי והנגשה של מידע ומחקר כלכלי לחוקרים ולמקבלי החלטות;
-קידום תשתיות פיננסיות ואמצעי תשלום דיגיטליים במשק הישראלי;
-עידוד התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית;
-הקמה וניהול של מאגר נתוני האשראי ואסדרת מערך השיתוף בנתוני אשראי;
שמירה על זכויות הלקוחות, שיפור יכולת המיקוח שלהם וצמצום פערי מידע;
-הידוק הקשר של בנק ישראל עם הציבור והגברת הנגישות של שירותים פיננסים;
-יישום "חוק קרן אזרחי ישראל"
-הגברת שיתוף הפעולה עם מוסדות בין-לאומיים ועם בנקים מרכזיים ורגולטורים בחו"ל;
התאמת משאבי בנק ישראל לסביבה המשתנה.

תקציב בנק ישראל מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו. בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה); 3) גמלאות; 4) השקעות; 5) הכנסות; 6) עתודה; 7) הדפסת כסף; 8) ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל; 9) שיתוף נתוני אשראי.

השנה האחרונה הייתה מרובת אתגרים, בין היתר, אתגרים בתחום המוניטרי – האינפלציה שמולה מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים וכן אתגרים נוספים שלוו לתהליך שינויי החקיקה בשנה האחרונה. האתגר המשמעותי ביותר הוא זה שהחל ב-7 לאוקטובר, עת מתקפת הטרור הרצחנית על ישראל ומלחמת "חרבות ברזל" שהחלה בעקבותיה. המלחמה מייצרת אי וודאות כלכלית משמעותית והשפעות כלכליות נרחבות במקטעים שונים במשק. בנק ישראל פועל נוכח המלחמה בכל ההיבטים עליהם הוא אמון - בשווקים הפיננסיים ובמערכת הבנקאית - הבנק ביצע תכניות ייעודיות מיד עם פרוץ המלחמה; בייעוץ הכלכלי לממשלה; בהנחיות הפיקוח על הבנקים; בעולמות התשלומים, האשראי והמזומן; ובהבטחת הרציפות התפקודית.

מצב המלחמה הוביל לגיוס מילואים בהיקף נרחב אשר גרם מטבע הדברים להאטה מסוימת בביצוע תכנית העבודה והפרויקטים של הבנק ובהתאם, לאחוזי ביצוע נמוכים יותר ברבעון האחרון של השנה, ודחייה של תשלומים לשנת 2024. תכנית העבודה לשנת 2024 משלבת צעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. במיוחד כוללת התוכנית קידום צעדים מיידים לתמיכה במשק בכלל ובאוכלוסיות שנפגעו ומשרתות במילואים בפרט. זאת, במסגרת ההתמודדות עם המשמעויות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" וביצוע תכניות והתאמות ייעודיות בבנק.

בשל המלחמה וההשלכות הכלכליות המהותיות שנלוות למצב זה, תכניות העבודה של הבנק מגובשות ומוצגות בשנה הזו מתוך ידיעה ברורה שהן בסיס לשינויים בהתאם להתפתחויות בזירה החיצונית והפנימית. במובן הזה האתגר המובנה במציאת האיזון הנכון בין הפעולות השוטפות בבנק, לבין קידום האסטרטגיה ויוזמות חדשות מקבל משנה תוקף.

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2024 מסתכם ב-1.249.3 מיליארד שקל ומשקף גידול של 12.7% ביחס לשנת 2023, עיקרו נובע מהגידול בתקציב בנושאים קשיחים כגון הדפסת הכסף, ניהול כספי קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז ותקציב השכר והגמלה בעקבות הסכמי השכר הקיימים, לרבות הסכם השכר שנחתם במשק השנה. לאור אי הוודאות הרבה הקיימת כמפורט לעיל, ובמסגרת מאמצי הבנק לטייב ולהקטין את תקציב הבנק, הגדלנו את הגמישות בעתודה וחל גידול בתקציב זה.

תחום פעולה הדפסת הכסף יעמוד בשנת 2024 על 108.0 מיליוני שקל, גידול בסך 27.4 מיליון שקל (34.0%+) ביחס לשנת 2023. הגידול בשנת 2024 נובע מהביקוש למזומנים במשק ומבוסס על מודל המלאי של הבנק המשמש כלי עזר מרכזי לקבלת החלטות, ובהתאם למדיניות הבנק לאספקה סדירה ורציפה של מטבע למחזור, בשגרה ובחירום. ככזה, תקציב זה הוא קשיח ומחייב הקצאת משאבים  על מנת לענות על הביקוש למזומן ולתרחישים שונים המשפיעים עליו. התקציב מושפע מהותית משינויים בשע"ח, בעלות חומרי גלם, הובלה, ומעלויות וכמויות ייצור בפועל.

שיתוף נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי. התקציב משקף את העלות של מכלול הפעולות הנדרשות על פי החוק, ויעמוד בשנת 2024 על 95.8 מיליון שקל, קיטון בסך 20.1 מיליון שקל (17.3%-) ביחס לשנת 2023. קיטון זה נובע בעיקר מדחיית פרויקטים בשל גיוס מילואים רב, ופריסה מחודשת של תקציבם. בנוסף, התקציב כולל תכנון פרויקט "מאגר אשראי לעסקים", שצפוי להיות פרויקט מורכב עם עלויות גבוהות במיוחד שיתרום באופן משמעותי להגברת הנגישות לאשראי לעסקים ולתחרות במשק הישראלי.

ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל – התקציב של המחלקה לניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל יעמוד בשנת 2024 על 7.4 מיליוני שקל, גידול בסך 6.5 מיליון שקל (716.0%+) ביחס לשנת 2023. בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל". מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה.

נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שהוקמה בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן יתוו את מדיניות ההשקעה ופעולות ההשקעה בפועל  יבוצעו על ידי המחלקה הייעודית בבנק ישראל. בחודש יוני 2022, לאחר צבירה של מיליארד שקל, החלה השקעת כספי הקרן בפועל, זאת על פי הוראות החוק ועל פי עקרונות המדיניות של מוסדות הקרן. הגידול בתקציב הקרן, מלבד השכר, מיועד לרכישת אמצעיים טכנולוגיים, ייעוץ חיצוני ומאגרי מידע התואמים את מגוון ההשקעות של הקרן.

עוד ב-

בנק ישראל מנתח: כך תפגע המלחמה בענף המזון

לכתבה המלאה

התקציב לשנים הבאות: תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-781.5 מיליון שקל, מתוכו 37% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הדפסת כסף ו-24% בגין המאגר לשיתוף נתוני אשראי. תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות של יתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.