השוק

בנק ישראל מנתח: כך תפגע המלחמה בענף המזון

כוח השוק של השחקנים הגדולים עלול להתחזק עקב הקלות רגולטוריות זמניות כגון פטור מדרישות סימון מחירים או מהגבלות על סידור המדף על ידי ספקים גדולים. ככלל, יקשו צעדים אלו על השוואת מחירים על ידי הצרכנים ועל השגת נראות על המדף של ספקים קטנים
מערכת ice | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, shutterstock, Magma Images)
בנק ישראל מפרסם היום (שלישי) ניתוח של חטיבת המחקר: השפעת המלחמה על המחירים בענף המזון. בצד הביקוש מנותחות השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע סוקר השפעות על מבנה העלויות של הפירמות (המושפע בתורו משינויים בזמינותם של חומרי גלם, סחורות ותשומת העבודה, כמו גם משינויים בטכנולוגיית היצור) וכן על כוח השוק.
המלחמה שפרצה בשביעי לאוקטובר 2023 מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. תזכיר זה מתמקד באחד הממדים של אתגר זה: השפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק. התזכיר נוקט בגישה מיקרו-כלכלית ומתמקד בענף המזון בשל חשיבותו המשקית ומשקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (כ-12% מסל הצריכה). עם זאת, המסגרת האנליטית המוצגת ניתנת ליישום גם בענפים נוספים.

השפעות המלחמה על מחירי התשומות וזמינותן ניכרות בענף זה לכל אורך שרשרת הערך. המלחמה הביאה לפגיעה ישירה ונרחבת בתוצרת החקלאית הטריה. מעבר לפגיעה בהיצע הפירות והירקות הטריים בשווקים (שאינם נכללים במדד מחירי המזון שנציג בהמשך), משתמעת גם פגיעה בקטגוריות מזון נוספות שפירות וירקות משמשים כתשומה ביצורן כגון ירקות קפואים ומזון משומר.
היכולת לפצות על הירידה בזמינותם של ירקות טריים במקטע הקמעונאי באמצעות יבוא מטורקיה או ירדן למשל מוגבלת בין היתר בשל חשש הרשתות מחרם צרכני. יבוא של ירקות כתשומת יצור צפוי להיות פחות רגיש להיבט זה. חמש המועצות האזוריות בנגב המערבי אחראיות לרבע משטח גידולי השדה ולכשליש משטח גידול הירקות בישראל.
צפויה פגיעה משמעותית בפרודוקטיביות בעיקר בענף החקלאות על רקע עזיבתו של כוח אדם מיומן. פעולות רבות בענף זה דורשות מיומנות המשפיעה באופן משמעותי על התפוקה. ההתבססות על מתנדבים או על כוח אדם ארעי לא מאפשרת לענף לפעול ברמות הפריון האופייניות לו בשגרה. בתחומים אחרים כגון יצור ושיווק צפויה פגיעה פחותה בפריון.
בענף המזון פועלות בטווח הקצר שתי השפעות מנוגדות על כוח השוק של ספקים גדולים. מחד גיסא, כוח השוק של השחקנים הגדולים עלול להתחזק עקב הקלות רגולטוריות זמניות כגון פטור מדרישות סימון מחירים או מהגבלות על סידור המדף על ידי ספקים גדולים. ככלל, יקשו צעדים אלו על השוואת מחירים על ידי הצרכנים ועל השגת נראות על המדף של ספקים קטנים. תרומה נוספת לכוח השוק של ספקים גדולים נובעת מהפגיעה התפעולית הטבעית שחווים ספקים קטנים שהינם פגיעים יותר לסיכוני סחר חוץ, מטבע ופגיעה בכוח האדם על רקע מילואים או קרבה לגבול.
מנגד, בכוחה של האווירה הציבורית להכביד בטווח הקצר על יכולתם של ספקים וקמעונאים גדולים להעלות מחירים באופן ניכר בעת מלחמה. גם בתנאים אלו, חברות לאורך שרשרת הערך עדיין יכולות להעלות מחירים על ידי נקיטת צעדים שאינם בולטים לעין כגון צמצום מבצעים או הקטנת אריזות. יתרה מכך, בטווח הבינוני, יתכן שרסן צרכני זה יתפוגג, בעוד שחלק מהגורמים התומכים בהתעצמות כוח השוק (למשל, הפגיעה התפעולית שחווים ספקים קטנים) יוותרו בעינם בשל התמשכות מצב המלחמה. למידת הקשב הציבורי לנושאים רגולטוריים ותחרותיים תתכן השפעה ממשית על התממשותם של תרחישים כאלו. כח השוק של רשתות השיווק עלול אף הוא עלול להתחזק כתוצאה מהפגיעה ביכולת הצרכנים להשוות מחירים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה