ביחס למדינות ה-OECD, רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה גבוהה ב-27% בממוצע, והפער בענף המזון גבוה אף יותר ועומד על כ-37%. נכון למועד סיום הביקורת (פברואר 2023), שווקים רבים בענף המזון ריכוזיים מדי, מה שתורם לעליית המחירים ולפערים ביחס למדינות מפותחות אחרות.

ע"פ הנתונים, בשנים 2018 - 2022 לא בחנו ועדות המחירים בענף המזון הוספה של מוצרים חדשים לפיקוח, למעט בחינה של רמת התחרות בשוק הלחם המלא. כמו כן, המבקר מצא כי בתחום אכיפת המחירים של מוצרי המזון המפוקחים, חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127 תיקים) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018 (1,574).

הביקורת העלתה ליקויים נוספים, ובהם: פרקי זמן גבוהים למדי לביצוע עדכון שוטף למחירי מוצרים מפוקחים, החלת פיקוח על מחיר הלחם המלא, פרסום דוחות של בעלי מונופולין בעףנ המזון ועוד. בדו"ח נכתב כי ישנו פער של לא פחות מ-82% במחיר הלחם המלא בישראל (9.3 שקל) לעומת מחירו הממוצע בארה"ב, אנגליה, וספרד (5.1 שקל).

פער המחירים הממוצע בין מחירי לחם מקמח חיטה מלא (2.17 ש"ח ל-100 גרם) למחירי הלחמים מקמח רגיל המפוקחים (0.84 ש"ח ל-100 גרם) מגיע ל-253%. עוד נמצא כי מאז הסרת הפיקוח "ההדוק" (קביעת מחיר) בסוף שנת 2021 ועד לסוף שנת 2022, עלה המחיר הממוצע של החמאה המיובאת ב-60%. זאת, בהשוואה להתייקרות מתונה במחיר המחאה המקומית של כ-5.7% בלבד.

עוד ב-

בנק לאומי: "מחירי האנרגיה יישארו גבוהים עד סוף 2023"

לכתבה המלאה

המלצתו של המבקר אנגלמן היא כי ועדות המחירים והמפקחים בענף המזון יגבירו את המעקב אחר השווקים השונים וישימו דגש על העדפות הצרכנים בשנה החולפת. בנוסף, בתוך שווקי המוצר שאין בהם תחרות ושמסתמנת בהם רווחיות חריגה, יתמקדו במוצרים חיוניים עם תועלות חיוביות לצרכן ולחברה, כגון תועלות בריאותיות וחיזוק הביטחון התזונתי, דוגמת לחם מלא.