בשוק המט"ח נרשמת דריכות לאור ההתפתחויות בחזית הדרום. בשלב הזה יש עיכובים בעסקה להחזרת החטופים וכניסתה של הפסקת האש לתוקף וזה מייצב את המסחר במט"ח, כשהדולר נסחר כמעט ללא שינוי ברמה של 3.72 שקל.

המשקיעים נושאים עיניים להתפתחויות בחזית הדרום (והצפון) מתוך אמונה שהחזרת החטופים והפסקת אש תאפשר לישראל לבחון את מצבה ללא רעש התותחים וזה נתון חשוב מאוד.

נזכיר כי כשפרצה המלחמה הדולר זינק אל מעבר לרמת ה-4 שקלים ורק תגובה מהירה של בנק ישראל, שפתח תוכנית למכירת דולרים בהיקף של 30 מיליארד דולר, ייצבה את הסיטואציה ומנעה מצוקת נזילות דולרית בשוק. התהליך הזה הרגיע את המשקיעים ולמעשה את הציבור הרחב שחזר לסחור בדולרים בהתאם לעקרונות כלכליים מוכרים, פחות או יותר.

עוד במעלה הדרך השיק בנק ישראל תוכנית הלוואות ריפו למשקיעים המוסדיים בהיקף של 15 מיליארד דולר, מה שמנע מכירת סחורה אגרסיבית ב-Fire Sell, נתון שהיה גורם נזק משמעותי לציבור. התהליכים האלה החזירו את ההיגיון למצב הלא הגיוני בשווקים הפיננסיים.

מעבר לכך מה שמשפיע על שוק המט"ח הוא הפעולה המוצלחת של צה"ל בחזית הדרום, פעולה שלוחצת מאוד על החמאס, זאת במקביל לעובדה שחזית הצפון נמצאת בשליטה (פחות או יותר) וזה אומר שקונצנזוס ההערכות מדבר על כך שהלחימה תיוותר מתוחמת לרצועת עזה בלבד עם תקריות גבול בצפון.

באשר לנושא הכלכלי, הרי שאין יותר מידי ציפיות מהממשלה וקשה מאוד להבין מה היא רוצה בשל מידע חלקי ולא תמיד אמין שיוצא ממנה. זה מותיר אותנו עם בנק ישראל בחזית המקרו כשהחדשות המצוינות בחזית הזו הייתה הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בתפקיד לקדנציה נוספת וזה אומר שלפחות בחזית המוניטרית אנחנו נמצאים ברמת אמון גבוהה.

עוד ב-

הפסקת האש מתקרבת, בבנקים הזרים אומרים: "בסוף הכלכלה תנצח"

לכתבה המלאה

צריך לזכור דבר נוסף. המשקיעים המוסדיים נמצאים כרגע עם עודפי מזומנים גדולים ובשוק ההון המקומי נוצרות הזדמנויות לא רעות להשקעה וזה אומר שבאופן עקרוני פחות כסף יוצא מישראל לארה"ב וחלק גדול יותר מההשקעות של המוסדיים מיועד להשקעה בישראל בין אם לרכישות בשוק תוך ניצול הזדמנויות ובין אם להשקעה באג"ח הממשלתי כשאנחנו נמצאים לקראת שנה בה הממשלה צריכה לגייס סכומים משמעותיים ולאור פרמיית הסיכון שלה הרי שגם התשואות יהיו לא רעות וזה מוריד מהלחץ על הדולר, בשלב הזה של החיים הכלכליים בישראל.