אחת התעלומות הגדולות בכלכלות המודרניות היא באיזו רמת אינפלציה וריבית הציבור יתחיל לצמצם את הצריכה הפרטית שלו ובכך, לפחות תיאורטית, האינפלציה תיבלם. ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מעריך שהרגע הזה קרוב מאוד. להערכת בהר שחיקת ערך הכסף והעובדה שהחסכונות של הציבור הולכים ונגמרים תביא לצמצום הצריכה הפרטית מה שיעזור לבלום את האינפלציה.

בהר מסביר כי " הרכישות בכרטיסי אשראי נותרו באפריל ללא שינוי, לאחר ירידה בשיעור של 1.5%בחודש מרץ (במונחים ריאליים). הפדיון של רשתות השיווק ירד בחודשים מרץ-אפריל בשיעור מצטבר של 2.8%. שחיקת כוח הקנייה של משקי הבית, ואזילה של החיסכון מתקופת הקורונה פועלים עתה למיתון הגידול בצריכה, וכנראה שברבעונים הקרובים נראה ירידה ברמת הצריכה לנפש. באופן מפתיע מעט אנו רואים שנסיעות הישראלים לחו"ל ממשיכות לעלות כל חודש, והמספרים גבוהים עתה מאלו שלפני הקורונה, אף שמחירי הנסיעות לחו"ל התייקרו".

באשר לענף ההייטק החשוב כל-כך לכלכלה המקומית, אומר בהר כי "יצוא שירותי ההייטק ירד אמנם בחודש מרץ, אך המגמה עדיין חיובית, וברבעון הראשון הרמה הייתה גבוהה ב-3.0% לעומת הרבעון הקודם. אפשר לומר שכעת זהו המגזר בעל התרומה המשמעותית ביותר לצמיחה. התמונה ביצוא הסחורות של מוצרי טכנולוגיה עילית נראית שונה, ובארבעת החודשים הראשונים חלה ירידה דולרית של כ- 8% לעומת ארבעת החודשים הקודמים".

הדולר הוא אחד ממחוללי האינפלציה בישראל וכאן מסביר בהר כי "מגמת הפיחות נמשכה והדולר הגיע לשער של 3.745 שקלים. הקורלציה של שער החליפין עם שוקי המניות פחתה. ניתן לראות גם שסטיית התקן הגלומה של שער החליפין גבוהה ביחס לעבר, בעוד שסטיית התקן הגלומה של האירו ביחס לדולר דווקא ירדה לאחרונה. ניתן להעריך ששער החליפין מושפע עתה יותר מבעבר מהמצב הפוליטי,  כשברקע גם שינוי בגורמים הבסיסיים שלא תומכים במגמת הייסוף לאורך זמן של השקל".

באשר להתפתחות שוק העבודה הוא אומר כי "השכר הממוצע עולה בקצב שאינו תואם את יעד האינפלציה. השכר הנומינלי בחודש מרץ היה גבוה ב-7.2% לעומת מרץ אשתקד (מנוכה עונתיות), קצב עלייה גבוה מאוד, שהושפע מעלייה חריגה במספר ענפי משק. נתונים זמניים לחודש אפריל מראים כבר התמתנות בקצב הגידול לכ-5%. שוק העבודה הדוק, ועליית האינפלציה מתורגמת בחלקה לעליות שכר. עליות השכר מייקרות את עלויות 
הייצור, הן של סחורות והן של שירותים, והן מזינות מחדש את האינפלציה. שבירת מעל הקסמים הזה תחייב כנראה ריבית גבוהה לאורך זמן.

"אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על שיעור של 3.3%. עיקר האינפלציה הגבוהה היא בחודשים הקרובים, בעיקר התאמה של מחירי המזון לעליית מחירי התשומות בעולם, וכן השפעות של הפיחות בשער החליפין של השקל. ההאטה בפעילות המשק תחל להערכתנו להשפיע לקראת סוף השנה ולמתן את עליית מחירי שירותים שונים ובעיקר את מחירי שכר-הדירה.

עוד ב-

פסגות: אל תבנו על התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח

לכתבה המלאה

"המדיניות המוניטרית תלויה עתה גם בשער החליפין. האינפלציה הגלומה לטווח של שנה עומדת על כ- 2.9%, ולטווחים ארוכים יותר היא פוחתת בהדרגה. מדדי המחירים לחודשיים הקרובים הם גבוהים ביחס לעונתיות של חודשים אלו, ואנו מניחים כי לאחר יציאתם מבסיס החישוב נראה ירידה בציפיות לאינפלציה. זאת בהנחה שהפיחות בשער השקל לא ימשך. תחת הנחה זו בנק ישראל יוכל להותיר את הריבית ללא שינוי, ולהמתין להשפעה של המדיניות המרסנת על האינפלציה" הוא מסיים.