על רקע החשש מהשמך ההתפרצות האינפליונית וההתחזקות המשמעותית של הדולר עולים קולות שקוראים לבנק ישראל להתערב בשוק המט"ח במקום להעלות את הריבית. עד היום לא ידוע על מעורבות של בנק ישראל בצד המוכר של דולרים כדי לווסת את שערי החליפין וגם כעת, אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, אין מה לבנות על זה.

"אמנם קשה לשים לב לזה לפעמים אבל ישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת וכמו כמעט כל המדינות המערביות והמתקדמות, שער החליפין בה הוא חופשי ולא נשלט על ידי הממשלה או הבנק המרכזי. לא חסרים מחקרים וניסיון כדי ללמד שמדינות שניסו לנהל את שוק המט"ח שלהן נאלצו בסופו של דבר להתמודד עם תוצאות חמורות יותר" אומר גרינפלד.

"באופן כללי, בנק מרכזי יכול לשלוט רק בשני גורמים מתוך השלושה – האינפלציה, הריבית ושער החליפין. בישראל (שוב, כמו בכל מדינה כמעט בעולם) הבנק המרכזי שולט בריבית כדי להשפיע על האינפלציה ושער החליפין נקבע בשוק. אם ננסה להשפיע על שער החליפין אז או שהאינפלציה עלולה לצאת משליטה או שהריבית במשק לא תהיה ברמה שבנק ישראל מעוניין שהיא תהיה בה.

"אבל רגע, בבנק ישראל התערבו במשך שנים בשוק המט"ח. אז אולי כל ההסבר בסעיף מעלה הוא סתם קשקוש אקדמי שאין לו תפיסה המציאות? ובכן, בבנק ישראל לקחו כנראה באותה תקופה בחשבון שהם עלולים לאבד שליטה באינפלציה או בריבית אבל באותה תקופה האינפלציה היתה כל כך נמוכה שבבנק כנראה היו מוכנים לקחת את הסיכון.

"היום, הסיכון בהתערבות הוא שהריבית האפקטיבית במשק תהיה גבוהה יותר ממה שבנק ישראל מעוניין ולא בטוח שזה משהו שבבנק מעוניינים שיקרה. מעבר לכך, בנק ישראל התערב במשך שנים במטרה להחליש את השקל ולא במטרה לחזק אותו. מדובר על הבדל גדול שכן במצב כזה בנק ישראל צריך להדפיס שקלים ולקנות דולרים. כמה דולרים אפשר לקנות? אין שום מגבלה שכן הבנק יכול לייצר כמה שקלים שהוא רק רוצה. מצד שני, כאשר רוצים לחזק את המטבע המקומי צריך למכור דולרים אבל הכמות של אלו מוגבלת בהתאם לרזרבות המט"ח של הבנק.

"תהליך כזה הוא מסוכן בהרבה שכן אם רזרבות המט"ח ידללו, הלחץ לפיחות של השקל יתחזק ואז בנק ישראל יאלץ להמשיך לפעול כנגד המגמה כדי לעצור את התהליך וחוזר חלילה. במילים אחרות, תהליך מסוג זה מזמין בד"כ ספקולציות על הקרדביליות של הבנק ועלול להיגמר לא טוב" אומר גרינפלד.

עוד ב-

בלקרוק: הפד יהיה מוכן לחיות עם אינפלציה כדי למנוע מיתון

לכתבה המלאה

"רזרבות המט"ח של בנק ישראל אמנם גדולות, הרבה יותר ממה שמשק בגודל של ישראל צריך, אבל הן נועדו לשעת חירום. על אף שנושא שער החליפין תופס את כל הכותרות, אם נחזור לפרופורציות נראה שבסך הכל נרשם מהשפל בינואר פיחות של 11.6%. זה לא מעט אבל זה לא פיחות שמלמד על משבר. גם אם בבנק ישראל יתעלמו משני הסעיפים הראשונים מעלה, הם יבחרו כנראה להתערב בשוק המט"ח רק אם הפיחות יהיה חד הרבה יותר ויקשה על הפעילות השוטפת של המשק. סביר להניח שזה לא יקרה לפני ששער החליפין יחצה את רף ה-4 שקלים לדולר" הוא מסיים.