נראה שהציבור מתעשת ומזיז את הר השקלים שבשבונות העו"ש לפיקדונות השקליים. מבדיקה שנערכה בפיקוח על הבנקים עולה כי בחודש דצמבר הופקדו בפיקדונות הבנקאיים כ-30 מיליארד שקל וזה סכום ענק. 

נתון מעניין נוסף הוא משך הזמן בו הסכים הציבור ל"נעול" את הכסף בבנק. הנתונים, איך לומר מעניינים כשהממוצע לפיקדון בבנק עומד על כ-5 חודשים. המשמעות היא שזו נקודת האיזון בין פרק הזמן בו הבנק מוכן להתחייב לריבית משביעת רצון.

צריך לזכור שבחשבונות העו"ש הצטבר הר שקלים של יותר מ-500 מיליארד שקל שלא הייתה לו משמעות בתקופה של ריבית אפס, אבל כשהריבית עולה והבנקים מתחילים לשלם ריביות נאות, הרי שלא הגיוני להחזיק מזומן בעו"ש בזמן שפיקדון לזמן קצר בבנק נחשב למזומן והיום הוא גם נושא ריבית.

מאיפה הגיע המזומן לחשבונות הבנק? גם הנתון הזה מעניין כי רובו ככולו הגיע או ממימוש השקעות בשוק ההון או מימוש נכסים אחרים כמו דירה וכן הלאה. 

עוד ב-

ישראל 2023 – המזומן הופך למלך; מי יחליף את גואטה?

לכתבה המלאה

עוד עולה מבדיקת הפיקוח על הבנקים כי בנק ירושלים הוא הבנק בו הלקוחות מפקידים בפיקדונות למשך הזמן הארוך ביותר. פרק הזמן הממוצע להפקדה בבנק ירושלים עמד על שנה וחצי. הבנק השני במערכת בו הלקוחות ביקשו לקבע את הריבית לפרק הזמן הארוך ביותר הוא בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע והבנק השלישי הוא מזרחי טפחות.