השוק

בנק הפועלים: "בנק ישראל יפחית את הריבית יותר מפעם אחת השנה"

בנק הפועלים ערך סקירה כלכלית כמדי שבוע, ובנוסף לארה"ב וגוש האירו, הוא ניתח את מצב הכלכלה המקומית וטען כי בנק ישראל יפחית את הריבית יותר מפעם אחת השנה. בנוסף, סקר את עליית התשואות בעולם שפסחה הפעם על ישראל
מערכת ice | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
בנק הפועלים ערך היום (ראשון) סקירה כלכלית כמדי שבוע, בה ניתחו בבנק את המצב במספר כלכלות משפיעות בעולם מלבד ישראל, בהן גוש האירו וארצות הברית.
"תחילת השנה צפויה להיות מלווה בהתמתנות משמעותית של הצריכה. ההשלכות של הגדלת תקציב הביטחון על המשק הישראלי לא צפויות להיות חמורות כמו לפני חמישים שנים, זאת כל עוד הממשלה תפעל למצוא מקורות תקציביים למימון ההוצאה שאינם הגדלת חוב. עליית התשואות הארוכות בעולם פסחה על ישראל.
חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה בין הפחתת ריבית אחת לשתיים השנה, ושוק הנגזרים מגלם הפחתת ריבית אחת. אנו עדיין מעריכים כי הריבית תפחת ביותר מפעם אחת השנה, וזאת לאור ירידה בסביבת האינפלציה במחצית השנייה של השנה.
ישראל: דצמבר היה חודש הרכישות הגדול של לפני העלאות המסים. החיסכון במס סיפק לגיטימציה להשתמש בחסכונות שנותרו בתקופת המלחמה, אם זה בגלל מענקי הממשלה, או בגלל מיעוט נסיעות לחו"ל.
החיסכון ברכישת דירה חדשה למי שהקדים רכישה היה כבר משמעותי יותר, ולכן גם ביצועי המשכנתאות היו גבוהים. הקדמת הרכישות ועוד לפני כן החגים שהתרכזו כולם בחודש אוקטובר, מקשים לקבל תמונה בהירה של רמת הפעילות הכלכלית. מכל מקום, תחילת השנה צפויה להיות מלווה בהתמתנות משמעותית של הצריכה.
דוח הוועדה לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח (ועדת נגל) פורסם בשבוע שעבר. בשורה התחתונה הדוח ממליץ להעמיד את תקציב הביטחון בשנה הבאה על 123 מיליארד שקל, שהם כ-6% מהתוצר (ללא כספי הסיוע). ההוצאה הביטחונית צפויה לפחות בהדרגה בשנים שלאחר מכן. בשנת 2022 לפני המלחמה עמדו הוצאות הביטחון על כ-4.2% מהתוצר.
כיוון שאין ארוחות חינם, הוצאות אלו ימומנו בדרך כזו או אחרת מכיסם של משקי הבית והחברות. לישראל יש היסטוריה לא טובה עם גידול בהוצאות בטחון בשנות ה-70, שהביא לגירעונות תקציביים גדולים, אינפלציה וגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
מצב המשק היום שונה בתכלית – החיסכון של משקי הבית היום גבוה, והוצאות הביטחון נמוכות ביחס לשנות ה-70. ההשלכות של הגדלת תקציב הביטחון על המשק הישראלי לא צפויות להיות לכן חמורות כמו לפני חמישים שנים, זאת כל עוד הממשלה תפעל למצוא מקורות תקציביים למימון ההוצאה שאינם הגדלת חוב.
וול-סטריט מגמגמת בחודש האחרון והשקל נחלש בתקופה הזו בכאחוז מול סל המטבעות. מתחילת שנת 2023 המשקיעים המוסדיים הגדילו את החשיפה למט"ח משיעור של כ-16% מסך הנכסים לכ-23%. בתחילה זה היה בעקבות השינויים במערכת המשפט ולאחר מכן בעקבות המלחמה. בינתיים פרמיית סיכון המדינה פחתה, אבל התאמת החשיפה של המשקיעים המוסדיים היא בדרך כלל הדרגתית מאוד, כל שכן כשהסיכונים הכלכליים עדיין לא נעלמו לגמרי.
עליית התשואות הארוכות בעולם פסחה על ישראל. בארה"ב ובבריטניה עלו התשואות מתחילת דצמבר בכ-60 נקודות בסיס, ובאירופה הן עלו ב-50 נקודות בסיס. התשואה לעשר שנים בישראל בשקלים הפכה להיות נמוכה בקרוב ל-30 נקודות בסיס מזו שבארה"ב ובבריטניה, זאת לאור התכווצות פרמיית סיכון המדינה, וכן הערכות שהשקל עשוי להתחזק עם סיום המלחמה. ירידת פרמיית סיכון המדינה מאפשרת לאוצר להרחיב את ההנפקות בחו"ל על חשבון הנפקות בשוק המקומי.
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. ההכוונה קדימה לא מרמזת על כיוון מסוים, אלא data dependent. החשש בבנק המרכזי מתמקד בהתגברות הביקושים עם סיום המלחמה, שעל רקע של משק בתעסוקה מלאה, ישמרו את האינפלציה גבוהה.
מכל מקום חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה בין הפחתת ריבית אחת לשתיים השנה, ושוק הנגזרים מגלם הפחת ריבית אחת. אנו עדיין מעריכים כי הריבית תפחת ביותר מפעם אחת השנה, וזאת לאור ירידה בסביבת האינפלציה במחצית השנייה של השנה.
גלובלי: מגמת הירידה באינפלציה בעולם נבלמה בחודשים האחרונים, והחששות לגבי עלייה מחודשת בסביבת האינפלציה גוברים, בין היתר על רקע הגירעונות התקציביים הגבוהים. קצת יותר משבוע לפני השבעת הנשיא טראמפ בארה"ב והתשואה לעשר שנים מוסיפה לעלות עד לרמה של 4.77%, רמתה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2023. גם בבריטניה נרשמה עלייה חדה בתשואות, על רקע חששות מהמדיניות התקציבית, והתשואה לעשר שנים זינקה לרמה של 4.84%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. 
על רקע העלייה בתשואות, והירידה בציפיות להפחתת ריבית, מדדי המניות בארה"ב רשמו בשבוע האחרון ירידות שערים, והמדדים נסוגו בכ-5.0% מהשיאים שנרשמו במהלך דצמבר 2024. בארה"ב מדד ה-S&P500 ירד בשבוע האחרון ב-1.9% ומדד הנאסד"ק ירד ב-2.3%.
באירופה נרשמו ברוב המדדים עליות שערים שבועיות, על אף המסחר התנודתי במהלך השבוע. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-2.2%, מדד הדאקס בגרמניה עלה ב-1.6% ומדד הקאק בצרפת עלה ב-2.0%. באסיה נרשמה ירידות שערים במרבית שוקי המניות, למעט בקוריאה.
המדד של שנחאי ירד ב-1.3% , מדד הניקיי ביפן ירד גם הוא ב-1.8%, ואילו מדד הקוספי בקוריאה עלה ב-3.4%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט הוסיף לעלות בשבוע האחרון והגיע לרמה של 80 דולר לחבית.
ארה"ב: האינדיקטורים הכלכליים שהתפרסמו בשבוע הציגו תמונה מעורבת. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים של חברת ISM לחודש דצמבר עלה מעבר לצפוי, והוא מצביע על התרחבות ברמה של 54.1 נקודות. עלייה נרשמה החודש גם ברכיב המחירים שבמדד.
המדד של חברת PMI למגזר השירותים מצביע גם הוא על התרחבות ברמה גבוהה של 56.8 נקודות, אך הוא ירד בחודש האחרון ב-1.7 נקודות. מנגד, הזמנות מוצרים בני קיימא ירדו בנובמבר בשיעור של 1.2% והזמנות ממפעלים ירדו ב-0.4%. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בחודש האחרון לרמה של 73.2 נקודות.
עלייה נרשמה במדד למצב השוטף, בעוד שמדד הציפיות ירד זה החודש השני. ציפיות האינפלציה שעולות מהסקר עלו בחודש האחרון. הציפיות לשנה הקרובה עלו לרמה של 3.3% מ-2.8%, והציפיות לתקופה של חמש עד עשר שנים עלו גם הן לרמה של 3.3% לעומת 3.0% בסקר הקודם. 
שוק העבודה בארה"ב: המשרות החדשות גדלו מעבר לצפוי והתחדשה העלייה במספר המשרות הפנויות. בחודש דצמבר נוספו למשק האמריקני 256 אלף משרות, הרבה מעל הצפי לחודש זה שעמד על 165 אלף משרות. בחודש האחרון נוספו למגזר הבריאות 46 אלף משרות, למגזר הפנאי והאירוח 53 אלף משרות, למגזר המסחר 43 אלף משרות ולמגזר הממשלתי נוספו 33 אלף משרות.
מסקר משקי הבית עולה ששיעור האבטלה בדצמבר ירד מעט לרמה של 4.1%, בדומה לשיעור האבטלה שנרשם בחצי השנה האחרונה, ושיעור ההשתתפות נותר יציב ברמה של  62.5%. השכר עלה בדצמבר בשיעור חודשי של 0.3%, ושיעור עליית השכר השנתי עמד על 3.9%. 
גם נתוני המשרות הפנויות הפתיעו כלפי מעלה. מספר המשרות הפנויות עלה בחודש נובמבר ב-3.0%, יותר מהצפי, לרמה של 8.1 מיליון, לעומת 7.8 בחודש הקודם, והפער בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עלה בנובמבר ל-1.18 משרות פנויות לכל מובטל.
הנתונים השבועיים של דרישות חדשות לדמי אבטלה ירדו לרמה של 201 אלף, והדרישות המתמשכות נותרו בקירוב ללא שינוי ברמה של 1.87 מיליון. קצב עליית השכר ומספר המשרות הפנויות הגבוה, אינם תומכים בחזרה מהירה של האינפלציה לרמה של 2%, ומרחיקים את הורדת הריבית הבאה.
נתוני שוק העבודה החזקים תרמו לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה לרמה של 4.77% מרמה של 4.60% לפני שבוע. התשואה לחמש שנים עלתה לרמה של 4.56% מ-4.41%, והתשואה לשנתיים עלתה לרמה של 4.38% מ- 4.28%.
הציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, ירדו בשבוע האחרון והשוק צופה כעת הפחתת ריבית אחת בלבד בשנת 2025, ושזאת תדחה ככל הנראה למחצית השנייה של 2025. השוק נותן הסתברות של כ- 75% להפחתה של 0.25% בהחלטה בחודש יוני. 
גוש האירו- נמשכת החולשה בפעילות. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים אומנם שב להצביע בדצמבר על התרחבות בפעילות ברמה של 51.6 נקודות, אך מדדי אמון נוספים כמו המדד לפעילות התעשייתית והכלכלית, רשמו בדצמבר הרעה בנתונים.
כמו כן, נתוני המכירות הקמעונאיות מצביעים גם הם על האטה בפעילות, והמדד עלה בנובמבר ב-0.1%, פחות מהצפי ל-0.3%, והם עלו בשנה האחרונה ב-1.2% בלבד. אינפלציית הליבה בגוש האירו נותרה בדצמבר, חודש רביעי ברציפות, ברמה של 2.7%, ואינפלציית השירותים אף עלתה מעט לרמה שנתית של 4.0%. 
למרות האינפלציה הדביקה, ההאטה בפעילות הכלכלית בגוש האירו צפויה לתמוך בהורדת ריבית נוספת כבר בסוף החודש. השוק צופה הפחתה בשיעור של 0.25% בהחלטה הקרובה בסוף ינואר, וככל הנראה עוד שלוש הפחתות ריבית במהלך השנה כך שהריבית תרד לרמה של 2.0% בסוף שנת 2025.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה