השוק

דויטשה בנק: בצל הטלטלה במזרח התיכון, הכלכלה הישראלית מתאוששת

כלכלני דויטשה בנק בסקירה השבועית: לצד השינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון והמלחמה שישראל מנהלת למעלה משנה, ניכר שהכלכלה המקומית מציגה התאוששות חלקית. כיצד זה ישפיע על מצב האינפלציה? | סקירה

מערכת ice | 12/12/2024 6:49

על פי סקירתם השבועית של כלכלני דויטשה בנק, בצל הטלטלה הגיאופוליטית במזרח התיכון, הכלכלה הישראלית המשיכה להציג מגמת התאוששות לאורך 2024. בהמשך לכך, למרות שהאינפלציה מציגה מגמה תנודתית אנשי הבנק דווקא צופים שדווקא תחול ירידה לטווח העליון של היעד של בנק ישראל. כמו כן, הביסוס ההסכם עם חיזבאללה עלול בטווח הרחוק להביא להסכם דומה עם חמאס ולעצירת הלחימה.

אופטימיות זהירה בדרך להתאוששות:
הכלכלה הישראלית חוותה התאוששות חלקית בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, בהובלת צריכה פרטית והוצאות ממשלתיות. חוסר הוודאות הגיאופוליטי ומגבלות ההיצע יצרו פעילות מגזרית לא אחידה, כאשר ענפי הבנייה, החקלאות והתיירות ממשיכים להציג ביצועים נמוכים.

מנגד, תעשיית ההייטק החזקה ויצוא השירותים תומכים בכלכלה הישראלית. מדדים מובילים מצביעים על צמיחה מתונה ברבעון הרביעי של 2024. עם זאת, הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה והאפשרות לנורמליזציה נוספת עד סוף השנה עשויים לשמש כזרז לפעילות כלכלית מוגברת בדצמבר.

כלכלת ישראל, קרדיט: Shutterstock

אנו צופים התאוששות כלכלית ניכרת יותר ב-2025 ואילך, כאשר שיפור במגבלות ההיצע (כגון היצע העבודה והאפשרות לשיקום בצפון ישראל) ודעיכה באי-הוודאות הגיאופוליטית יתרמו לביצועים כלכליים חזקים יותר.

עם זאת, התאוששות זו צפויה להיות הדרגתית ותלויה בהתפתחויות הגיאופוליטיות. צמיחה כלכלית צפויה להגיע ל-0.2% בלבד ב-2024, ולאחר מכן לעלות ל-4.3% ב-2025 ול-4.7% ב-2026, עם חזרה לטרנד ארוך הטווח במחצית השנייה של 2026.

שיא האינפלציה עוד לא הגיע אך התחזית שמרנית יותר:
האינפלציה נמצאת במסלול תנודתי מאז השנה שעברה. תחילה, עם זעזוע בביקוש שלילי שהוביל לירידה חדה באינפלציה לצרכן ל-2.5% בפברואר. עם זאת, התאוששות מהירה בביקוש המקומי, יחד עם מגבלות ההיצע, הפכה את המגמה.

עליות המחירים המתמשכות בשכר דירה, מחירי טיסות ומזון העלו את האינפלציה ל-3.6% באוגוסט וזו נותרה יציבה ב-3.5% בחודשים האחרונים. מיסים חדשים שהוטלו בתחילת השנה, בסיס נמוך מהשנה שעברה, והשפעות מתמשכות של מגבלות ההיצע צפויים לדחוף את האינפלציה למעל מ- 4% ברבעון הראשון של 2025.

אנו צופים ירידה לטווח העליון של יעד בנק ישראל (1%-3%) עד לרבעון השלישי של 2025. שער חליפין חזק, ירידת מחירי הנפט, דעיכת מגבלות ההיצע, האטה בצמיחת השכר ומדיניות פיסקלית אחראית יותר צפויים לתרום לירידה בלחצי האינפלציה.

לפי התחזית שלנו, האינפלציה תגיע ל-2.7% ב-2025 ותוסיף לרדת ל-2.5% ב-2026. עם זאת, קיימים סיכונים לעלייה בתחזית, כמו הסרת מגבלות היצע בקצב איטי מהצפוי, תנודתיות במטבע ושחיקה במצב הפיסקלי עקב סיכונים גיאופוליטיים מתמשכים, שעלולים להאריך את משך לחצי האינפלציה.

יש מקום להורדת ריבית במהלך 2025:
מאז אוקטובר 2023, המיקוד המרכזי של הוועדה היה ביציבות השווקים הפיננסיים ויציבות המחירים. עד לאחרונה, ציפיות השוק נטו לעליית ריבית נוספת בשל עלייה חדה באינפלציה וסיכונים גיאופוליטיים מוגברים.

עם זאת, שתי קריאות אינפלציה אחרונות מתחת לציפיות, הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה, הקלה בלחץ בשווקים הפיננסים ואמצעי קונסולידציה פיסקלית לאומיים שתוכננו ל-2025 (אף כי טרם יושמו) שינו את ציפיות השוק לכיוון של חידוש מחזור ההקלות של בנק ישראל.

בהתחשב בהקלה הצפויה בלחצים האינפלציוניים, במיוחד במחצית השנייה של 2025 בעקבות השפעות בסיס, אנו מעריכים כי לבנק ישראל תהיה אפשרות להוריד ריבית ב-2025. עם זאת, אנו מאמינים כי הבנק יפעל בזהירות בשל אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת והעלייה הצפויה באינפלציה ברבעון הראשון של 2025.

אנו צופים כי החל מהרבעון השני של 2025, בנק ישראל יחל להוריד ריבית רבעונית, עד לרמה של 3.75% בסוף השנה. אף שאנו רואים מקום להורדות נוספות עד לרמה של 3% בסוף 2026, ההתפתחויות הגיאופוליטיות, הבחירות הכלליות המתוכננות באוקטובר 2026 והמדיניות הצפויה של ממשל טראמפ בארה"ב יוצרים אי-ודאות לגבי תזמון והיקף הקלות המדיניות העתידיות של בנק ישראל.

הפסקת האש עם חיזבאללה היא דה-אסקלציה משמעותית אם תחזיק מעמד:
הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, שנכנס לתוקף ב-27 בנובמבר לאחר כמעט 14 חודשי עימות, נחשב לפריצת דרך משמעותית להפסקת העוינות. בטווח הקצר, יהיה חשוב לעקוב מקרוב אחר התפתחויות סביב:
1. עמידות הפסקת האש עם חיזבאללה

2. עסקת שחרור החטופים מול חמאס בעזה

3. פוטנציאל להתנגשות ישירה עם איראן

הסכם מתמשך עם חיזבאללה עשוי להוות בסיס לפתרון ארוך טווח יותר של הסכסוך עם חמאס, כמו גם לריכוך עוצמת הלחימה לתוך 2025. עם זאת, בהתחשב בכישלונות קודמים להגיע להסכם עם חמאס ובשני סבבי עימות צבאיים חסרי תקדים עם איראן, רמת אי-הוודאות נותרת גבוהה.

עוד ב-

תנצל את המומנטום: האם ישראל תכבוש שטחים נוספים בסוריה?

לכתבה המלאה

בטווח הארוך יותר, "היום שאחרי" בעזה, נרמול היחסים עם מדינות האזור (ובעיקר ערב הסעודית) והיחסים עם איראן תחת ממשל טראמפ, ישפיעו רבות על הרקע הגיאופוליטי של ישראל.