נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט מפרסמת הבוקר סקירה ללקוחות הבנק. בארה"ב, מינוי שר האוצר תמך באופטימיות והתמתנות החששות מפני מדיניות פיסקלית מרחיבה, מכיוון שהוא נתפס כידידותי יותר לשווקים.

במהלך השבוע צייץ טראמפ כי יטיל מכסים על יבוא מקנדה, מקסיקו וסין, על רקע כישלונן בעצירת ההגירה הבלתי חוקית ויצוא הסמים לארה"ב. צעד זה, אם יתממש צפוי להוביל לעליה באינפלציה בארה"ב, אולם,  השווקים לא התרגשו לאור ההערכות כי זהו איום לצורך משא ומתן. 
האינפלציה בגוש האירו עלתה ל-2.3% ואינפלציית הליבה נותרה יציבה הרמה של 2.7%. לפיכך ה-ECB צפוי להפחית את הריבית ב-25 נ"ב ל-3%, ולא יאיץ את קצב ההפחתה.

שמיר צופה כי הריבית בארה"ב וגוש האירו תרד בקצב מתון והדרגתי.

בישראל, כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, ומנה מספר מגמות חיוביות שהתרחשו מאז ההודעה הקודמת, אולם, לצידן ציין את אי הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת שמקשה על הפעילות, הסיכונים להאצה באינפלציה והאתגר שבהעברת התקציב בכנסת. 

הסכם הפסקת האש בצפון הוביל לירידה נוספת בריבית בנק ישראל המגולמת בחוזים ל-3.94% לסוף 2025.

שמיר צופה כי על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, הצפי להאטה באינפלציה במהלך 2025, ובהנחה שתקציב המדינה שעבר בממשלה יאושר בכנסת, במהלך המחצית השניה של 2025 יתבצעו שלוש הפחתות ריבית ל-3.75%.

ארה"ב
הממשל החדש ממשיך לייצר כותרות. במהלך השבוע צייץ טראמפ כי ביום כניסתו לתפקיד יטיל מכסים על יבוא מקנדה ומקסיקו (25%) וסין (10% בנוסף למכסים קיימים), על רקע כישלונם בעצירת ההגירה הבלתי חוקית ויצוא הסמים לארה"ב. צעד זה, אם יתממש צפוי להוביל לעליה באינפלציה בארה"ב לאור היקף היבוא המשמעותי מצד מדינות אלה. המהלך הינו איתות לכך שהממשל החדש יקדם הטלת מכסים באופן מידי וכן לשימוש שיעשה הממשל במכסים ככלי למשא ומתן, במקרה זה מול שלוש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב. בהמשך השבוע צייץ טראמפ כי מדינות ה-BRICS מנסות להחליף את הדולר, תהליך שיוביל להטלת מכסים בשיעור של 100%. השווקים לא התרגשו, והתגובה להצהרות אלה היתה מתונה וזמנית. מנגד, מינוי שר האוצר תמך באופטימיות ובירידת תשואות האג"ח הממשלתי, לאור מינוי מועמד  ידידותי לשווקים.

אינפלציית הוצאות הצרכנים (PCE) עלתה ל-2.3% ואינפלציית הליבה עלתה ל-2.8%, בעקבות עליה במחירי השירותים. אמנם קצב עליית המחירים החודשי אינו עקבי עם השגת יעד האינפלציה, אך העליה באינפלציה תאמה את הציפיות המוקדמות, והגבירה את הציפיות שהפד יוריד ריבית בישיבה הקרובה, למרות העליה בקצב עליית המחירים בחודשים האחרונים. עם זאת, נתוני שוק העבודה שיפורסמו בסוף השבוע הינם קריטיים לקביעת התחזית להפחתת הריבית בישיבה הקרובה. הקונצנזוס צופה 200 אלף משרות חדשות, ויציבות בשיעור האבטלה בשיעור של 4.1%.

גוש האירו
האינפלציה בגוש האירו עלתה ל-2.3% בהשפעת אפקט בסיס ועליית מחירי האנרגיה, אינפלציית הליבה נותרה יציבה ברמה של 2.7%. מחירי השירותים ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית של 3.9%, התמתנות איטית בלבד, בהשוואה ל-4% בחודשים הקודמים. לפיכך ה-ECB צפוי להפחית את הריבית ב-25 נ"ב ל-3%, ולא יאיץ את קצב ההפחתה.

סין
מדד מנהלי הרכש לנובמבר מצביע על יציבות ברמה של 50.8 נקודות. שיפור נרשם במגזר התעשייה והמדד עלה ל-50.3, על רקע התמיכה הממשלתית וגידול בייצוא לארה"ב, על מנת להקדים את הטלת המכסים. בשירותים, מנגד, נרשמה התמתנות והמדד ירד ל-50, לעומת 50.2 בחודש הקודם. עד כה, הממשל לא הכריז על תמיכה משמעותית בכלכלה, אלא התמקד בהפחתת ריבית, תמיכה במגזר הנדל"ן ובממשלות המחוזיות, והבעיות המבניות של כלכלת סין, חוב גבוה וקשיים בענף הנדל"ן, יחד עם סיכון להטלת מכסים מצד ארה"ב, צפויים להמשיך ולפגוע בכלכלה.

ישראל
כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%. בנק ישראל מונה מספר מגמות חיוביות שהתרחשו מאז ההודעה הקודמת, אולם, לצידן מציין את אי הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת שמקשה על הפעילות, הסיכונים להאצה באינפלציה והאתגר שבהעברת התקציב בכנסת.

באשר ליציבות השווקים, מציין בנק ישראל מספר התפתחויות, ובמרכזן: התחזקות השקל, ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של המשק והאינפלציה, שאמנם, עדיין מעל הגבול העליון של יעד, אולם, ציפיות האינפלציה לשנה מהמקורות השונים ירדו, והן מצויות בתוך היעד, סמוך לגבול העליון. עם זאת, להערכת הוועדה, עדיין קיים מספר לא מבוטל של סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל וההתפתחויות הפיסקליות.

באשר למדיניות הפיסקאלית, אמנם, התקציב עבר בממשלה, כולל התאמות, בהתאם להמלצות בנק ישראל, אולם, מודגש, כי יש לשמור בהמשך תהליך החקיקה על המסגרת שאושרה בממשלה.

בנוגע לפעילות הכלכלית, מציין בנק ישראל כי על אף הצמיחה המהירה ברבעון השלישי של 2024, עדיין התוצר נמוך ב-3.6% מהמגמה ארוכת הטווח. בנוסף, האינדיקטורים השוטפים לפעילות מצביעים על תמונה מעורבת לגבי הפעילות ברבעון הרביעי, עם נטייה קלה להיחלשות. שוק העבודה עודנו הדוק יחסית על אף התמתנות מסויימת בחודשים האחרונים.

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק לחודש אוקטובר נותר ללא שינוי (ירד ב-0.06%), בדומה למדד ספטמבר שנותר אף הוא ללא שינוי. לדברי בנק ישראל, המדד משקף "תמונה מעורבת לגבי רמת הפעילות במשק ברבעון הרביעי, עם נטייה להיחלשות".

נראה כי ההסלמה בצפון במהלך אוקטובר הובילה לקיפאון בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי (במחירים קבועים, ישראלים, בארץ בלבד) לעומת הרבעון השלישי של השנה, זאת לאחר גידול של 0.8% ברבעון השלישי וקיפאון ברבעון השני. בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד, היקף הרכישות באוקטובר 2024 גבוה בכ-5.5%, תוך עליות בולטות ברכישת מוצרי תעשייה (עליה בשיעור דו-ספרתי ברכישת מוצרי הלבשה והנעלה, וגידול משמעותי ברכישת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים), מחשבים ותוכנה, ציוד ושירותי תקשורת. מנגד, בהשפעת המלחמה, נרשם במהלך התקופה גידול מתון בלבד בהיקף הרכישות של טיסות ושירותי פנאי ובילוי.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
מינוי סקוט בסנט לשר האוצר האמריקאי תמך באופטימיות בשוקי הריביות והאג"ח, מכיוון שהוא נתפס כידידותי יותר לשווקים ותומך בצמצום גירעון הממשלה והטלת מכסים הדרגתית. המינוי הפחית את החששות מפני הרחבה פיסקלית משמעותית, והוביל לירידה חדה בתשואות לכל אורכו של העקום והמשך השתטחות העקום, בניגוד לקונצנזוס שהיה אחרי הבחירות, לפיו מדיניות טראמפ תוביל לעליה באינפלציה, ולכן לסביבת ריבית גבוהה יותר ותשואות גבוהות יותר, בעיקר בחלקו הארוך של העקום ולכן לעליה בשיפוע העקום.

המינוי תמך בירידה בציפיות הריבית, למרות דברי בכירים בפד במהלך השבוע כי הריבית תרד לאט ובהדרגה לאור נתוני הכלכלה החזקים. ההסתברות להפחתת ריבית בדצמבר עלתה ל-62%, לעומת 53% לפני שבוע, אולם, כאמור ההפחתה תלויה בנתוני שוק העבודה שיפורסמו בסוף השבוע. במקביל, נרשמה ירידה מתונה בציפיות הריבית לסוף 2025 ו-2026 ל-3.8% ו-3.5%, בהתאמה.

מינוי שר האוצר תמך, כאמור, בירידת תשואות של כ-23 נ"ב לכל אורכו של העקום, ירידה שלוותה בירידה בציפיות האינפלציה.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
הסכם הפסקת האש בלבנון, בשילוב ירידת התשואות בארה"ב, תמכו בהמשך מגמת ירידת התשואות בישראל, אם כי באופן מתון משמעותית בהשוואה לאג"ח האמריקאיות. זאת, כיוון שהשוק, למעשה, כבר גילם את הסכם הפסקת האש, עובדה שהובילה לירידת תשואות חדה בתקופה האחרונה, תוך צמצום חד בפער התשואות מול אג"ח ממשלת ארה"ב. כך נרשמה במהלך השבוע החולף ירידה של 11 נ"ב ו-7 נ"ב בתשואות השקליות לשנתיים ולעשר שנים, בהתאמה, וכתוצאה חלה עליה מסוימת בפער התשואות – מ-20 נ"ב לכ-35 נ"ב. פער זה עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לסוף אוקטובר (כ-80 נ"ב), ובוודאי לעומת סוף ספטמבר (כ-140 נ"ב).

ירידת התשואות נתמכה בירידה נוספת בציפיות הריבית המגולמות בשוק החוזים ל-3.94% לסוף 2025, לעומת 4.14% לפני שבוע ו-4.46% בתחילת נובמבר. כמו כן, נרשמה ירידה נוספת בציפיות האינפלציה המגולמות בשוק החוזים, ל-2.59% לעוד שנה לעומת 2.73% לפני שבוע. באותה עת נמשכו הירידות במרווח האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל ובפרמיית ה-CDS (פרמיית הביטוח על  מדינת ישראל).

סחורות
מחיר הנפט ירד בשיעור חד של 3%, לאור הפסקת אש בין לבנון לישראל שצפויה להוביל לרגיעה במתח הגיאופוליטי ובהמתנה לישיבת אופ"ק השבוע, שצפוי לדון בביטול הגידול בתפוקה, על רקע הירידה במחיר הנפט בחודשים האחרונים.

מחיר הזהב ירד ב-2.7%, לאור החלשות הדולר בעולם, והתמתנות החששות מפני מדיניות הממשל החדש בארה"ב.

שוק המט"ח
הדולר נחלש בעולם בשיעור של 1.7%, לאור הירידה בציפיות הריבית ומינוי שר האוצר. במקביל, השקל המשיך להתחזק השבוע ותוסף ב-2.2%, על רקע הסכם הפסקת האש עם לבנון והעליות בנאסד"ק. 

תחזית דיסקונט לריבית בנק ישראל בסוף חודש ינואר 2025 עומדת על 4.5%; התחזית לשנה קדימה היא 3.75%. לגבי האינפלציה, תחזית דיסקונט לחודש נובמבר 2024 היא ירידה של 0.2%; שנה קדימה היא צפויה לעמוד על 2.5%.

עוד ב-

דיסקונט: נמשכת הירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל

לכתבה המלאה

הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע
ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (2/12), נתוני שוק העבודה (6/12); גוש האירו: מדד מנהלי הרכש (4/12), מכירות קמעונאיות (5/12); ישראל: יצוא שירותים - 9/24, השכר הממוצע במשק - 9/24 (4/12), סקר מגמות בעסקים - 11/24 (5/12).