השוק

דיסקונט: נמשכת הירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל

הכלכלנית הראשית של דיסקונט בסקירה: "לאחר עליה באבטלה בחודש ספטמבר, בעיקר על רקע ההסלמה באזור חיפה והצפון, נתונים ראשוניים לחודש אוקטובר מצביעים על ירידה של האבטלה מ-3.7% ל-3.2%, בדומה לרמה שנרשמה ביולי-אוגוסט"

מערכת ice | 25/11/2024 17:17

נירה שמיר (צילום רמי זרניגר, Magma Images, shutterstock)

נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט בסקירה ללקוחות הבנק: בפן הגלובלי, מדד מנהלי הרכש מצביע על המשך התרחבות בארה"ב לעומת חולשה בגוש האירו. כיוון לעתיד: "השווקים ממתינים לצעדים שינקוט ממשל טראמפ", כותבת שמיר.

בישראל, נתוני סקר כוח אדם לאוקטובר מצביעים על ירידה באבטלה, לאחר עליה מסוימת בספטמבר, אולם, בשל העובדה שאוקטובר הינו חודש עתיר חגים, מומלץ להמתין לנתוני נובמבר, על מנת להסיק מסקנות. על רקע הצפי להסדרה בצפון, נמשכת הירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, המלווה בירידה בריביות לכל הטווחים. הריבית המגולמת בשוק לסוף 2025 ירדה ל-4.14%.

בארה"ב, מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-48.8 נקודות בנובמבר, לעומת 48.5 בחודש הקודם, בעקבות ירידה בתפוקה ובהזמנות החדשות. המדד בשירותים, לעומת זאת עלה ל-57, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022, בעקבות גידול בהזמנות חדשות, למרות זאת, לא נרשם גידול בתעסוקה.

בגוש האירו, מדד מנהלי הרכש בגוש האירו ירד ל-48.1 נקודות, רמה המצביעה על התכווצות התוצר, הנתון מהווה עדות נוספת לחולשה בנתוני הגוש. חולשה משמעותית נרשמה בצרפת בה ירד המדד ל-44.8, על רקע חששות לגבי אישור התקציב ל-2025, בגרמניה נרשמה ירידה מתונה יותר ל-47.3.

ישראל
לאחר עליה באבטלה בחודש ספטמבר, בעיקר על רקע ההסלמה באזור חיפה והצפון, נתונים ראשוניים לחודש אוקטובר מצביעים על ירידה של האבטלה מ-3.7% ל-3.2%, בדומה לרמה שנרשמה ביולי-אוגוסט. במקביל, נרשמה עליה מתונה במספר המועסקים, וכך חזר היקף המועסקים לרמה של יולי. עם זאת, יש לסייג ולומר, כי לנוכח העובדה שחודש אוקטובר הינו חודש עתיר חגים, הרי שהנתונים לא בהכרח מייצגים את המגמות בשוק העבודה, ולכן, יש להמתין לנתוני נובמבר.

בדומה לאוגוסט-ספטמבר, נותר היקף המשרות הפנויות בחודש אוקטובר סביב 136 אלף. עם זאת, "גם בהקשר זה, מוצע להמתין לנתוני נובמבר, ולכן, בשלב זה, אנו מעדיפים לבחון את נתוני החודשים האחרונים", כתבה שמיר.

מאז חודש מרץ רואים התייצבות של המשרות הפנויות על רמה שנעה בין 135 אלף ל-139 אלף, לעומת כ-117 אלף ערב המלחמה. בענף הבינוי, שאחראי לחלק משמעותי מהעליה בביקוש לעובדים, חלה התייצבות על כ-20 אלף, עליה של כ-45% לעומת הרבעון השלישי אשתקד. במקביל, רואים בענפים נוספים, בתקופה האמורה, היקף משרות פנויות הגבוה ב-20%-30% בהשוואה לערב המלחמה, ובהם ענפי המסחר, אירוח ואוכל, וענף התעשיה, לרבות הייטק תעשיה.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
בכירי הפד ממשיכים לאותת על הפחתת ריבית איטית והדרגתית, תוך שהם מציינים כי הפחתת הריבית עד כה תאפשר לבנק להפחית ריבית לאט ובזהירות בישיבות הבאות. תשומת הלב עוברת לנתוני שוק העבודה שיפורסמו בעוד כשבועיים, חולשה תתמוך בהמשך הפחתת ריבית, מנגד, נתונים חזקים יכולים לעצור את הפחתת הריבית. הסיכוי להפחתת ריבית בישיבה הקרובה בדצמבר ירד ל-52.7%, לעומת 58% לפני שבוע.

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים עלתה ב-7 נ"ב, ואילו התשואות לעשר שנים ירדו ב-4 נ"ב. עליית התשואות הקצרות נתמכה בציפיות האינפלציה, מהלך שנמשך מאז ספטמבר וצבר תאוצה בעקבות תוצאות הבחירות, לאור הציפיות שמדיניות הממשל החדש תהיה אינפלציונית. עם זאת, השווקים ממתינים לפרטים נוספים על מדיניות הממשל החדש בכדי לקבוע כיוון לריבית ולתשואות.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
על רקע הצפי להסדרה בצפון, נמשכת הירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, המלווה בירידה בריביות לכל הטווחים. כך, נרשמה ירידת תשואות לאורך כל העקום השקלי, עם ירידות של 8 נ"ב בתשואות לשנתיים, ו-25 נ"ב ל-10 שנים. כתוצאה, נמשך הצמצום בפער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח האמריקאי, שיורד ל-21 נ"ב, רמה שנרשמה לאחרונה בחודש מאי, לעומת כ-80 נ"ב לפני חודש. במקביל, חלה ירידת תשואות של כ-11 נ"ב בממוצע לאורך העקום הצמוד, וירידה בציפיות האינפלציה, בעיקר לטווח הבינוני-ארוך.

ירידת התשואות נתמכה בירידה נוספת בציפיות הריבית המגולמות בשוק החוזים - ל-4.14% לסוף 2025, לעומת 4.46% לפני כשבועיים, והציפיות לריבית בעוד שנתיים ירדו ל-3.86%. כמו כן, נרשמה ירידה נוספת בציפיות האינפלציה המגולמות בשוק החוזים, ל-2.73% לעוד שנה (כ-2.9% לפני שבוע). באותה עת נמשכו הירידות במרווח האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל ובפרמיית ה-CDS (פרמיית הביטוח על מדינת ישראל).

הודעת הריבית:
מאז ההחלטה הקודמת (9/10) התרחשו כמה שינויים, ובהם: התגברות הצפי להסדרה בצפון, וכתוצאה, ירידה חדה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח האג"ח הדולרי ל-10 שנים, במרווח השקלי ובפרמיית ה-CDS.

האינפלציה בפועל נותרה ברמה של 3.6%-3.5%, אולם, חלה ירידה בציפיות האינפלציה בשוק האג"ח לכל הטווחים, ובשוק החוזים ירדו הציפיות לשנה מ-3% ל-2.73%.

השקל התחזק בכ-1% מול הדולר, ובכ-4% מול סל המטבעות, תוך ירידה בתנודתיות.

נתוני הצמיחה לרבעון השלישי הצביעו על צמיחה מהירה, בקצב שנתי של 3.8%, עם צמיחה מואצת בצריכה הפרטית (כ-9%). עם זאת, לנוכח ההסלמה בצפון, צפויים נתוני הרבעון האחרון לשקף האטה משמעותית[1] , תחזית הנתמכת גם בסקר המגמות של הלמ"ס.

הממשלה אישרה את תקציב המדינה ל-2025, עם גירעון של 4.3% תוצר (היום צפוי עדכון מעלה ל-4.4% תוצר), אם כי עדיין יש לאשר את התקציב בכנסת.

חלה ירידה חדה בריבית המגולמת בשוק לעוד שנה מ-4.37% ל-4.14%.

סחורות
מחיר הנפט עלה השבוע ב-5.8% על רקע אירועים גיאופוליטיים, ובראשם החרפת המתח בין אוקראינה לרוסיה, מנגד, סימנים לנכונות של איראן להתפשר על עסקת גרעין, מיתנו את העליות.

מחיר הזהב עלה השבוע בשיעור חד של 6% ל-2,716$ קרוב לרמות השיא שנרשמו בסוף אוקטובר. מחיר הזהב ירד מהשיא בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב, לאור העליה בתשואות האג"ח הממשלתי והתחזקות הדולר בעולם, ירידה שנתמכה בצמצום החזקות של משקיעים פיננסיים וספקולטיביים. העליה החדה במחיר הזהב השבוע נתמכה בהתגברות אי הוודאות הגיאופוליטית בעולם, ובכלל זה חשש מהתפתחויות במלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אי וודאות באשר לצעדים של הממשל החדש בארה"ב ועוד. בנוסף, הזהב זכה השבוע להמלצות קניה ממספר בתי השקעות גלובליים, גורם שתמך בעליות החדות במחירו.

עוד ב-

בנק דיסקונט מזהיר: "תמחור הריביות בשווקים נמוך מידי"

לכתבה המלאה

שוק המט"ח
השקל המשיך להתחזק השבוע ותוסף ב-0.4% על רקע העליות בנאסד"ק וציפיות להסדר בטחוני התומכות בירידת פרמיית הסיכון של ישראל. מנגד, הסל הדולרי התחזק בעולם ב-0.8%, בעקבות ציפיות כי זכיית טראמפ בבחירות בארה"ב תוביל להטלת מכסים וצעדים נוספים התומכים בהתחזקות הדולר.