רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות אומר בראיון ל-ice כי האירועים בלבנון מגבירים את המתח בשווקים. "המצב מתוח ודי מטריד את המשקיעים" אומר מנחם.

בוא נתעכב רקע על האינפלציה שהרימה ראש באוגוסט.

"האינפלציה היא נושא מורכב. על פניו, מדד אוגוסט איכזב מאוד כי הוא עלה פי 2 מהצפי. חלק מהעלייה הזו קשור לנושאי מדידה. מדד הנסיעות לחו"ל נמדד אחת לכמה חודשים ולכן קשה לצפות אותו וכמובן שסעיף העגבניות שהוא נמוך במדד אבל כאן הייתה עלייה דו-ספרתית של מעל 40%".

אז מה אתה אומר למעשה?

"אם מנכים את שני הסעיפים האלה הרי שהמדד עלה בין 0.4% ל-0.5% וזה פחות או יותר מה שהיה הצפי. ולכן כשאלה הם פני הדברים, אי אפשר ללמוד מעליית המדד בחודש אוגוסט על תהליך אינפלציוני. מדובר בשני סעיפים שהפתיעו והביאו לסטייה ולכן אי אפשר ללמוד מהמדד של אוגוסט משהו על המדדים הבאים.

"מהצד השני, אנחנו רואים עלייה בקצב האינפלציה על כל הגדרותיה, גם אם בוחנים אותה בקצב שנתי וגם כשאנחנו מסתכלים על נתון של 4 חודשים (בנק ישראל מתייחס גם לאינפלציה במונחי שליש שנה, נ"כ) וגם אם מסתכלים על 12 חודשים אחורה, ואנחנו מדברים על מדד של 3.6%. זה מעל היעד וזה נתון בעייתי כי האינפלציה כבר הייתה מתחת ליעד לפני כמצה חודשים, ועכשיו היא חוזרת לעלות.

"צריך להסתכל גם על האינפלציה בניכוי מזון ואנרגיה, מה שמכונה - אינפלציה בסיסית - והיא בקו עלייה וזה תהליך שבנק ישראל צריך לעקוב אחריו מקרוב".

אז איך שאנחנו לא מסתכלים על הדברים אנחנו רואים עליית מדרגה אינפלציונית.

"אחרי מדד אוגוסט צריך לראות אם יש כאן התפתחות אינפלציונית או משהו נקודתי. בנק ישראל עוקב אחרי הנתונים והמדדים הבאים יהיו חשובים כדי לגבש דעה".

מה אנחנו יכולים לגזור מכאן על הריבית?

"מבחינת הריבית אין את התנאים שיאפשרו להוריד את הריבית כמה חודשים קדימה. גם ההאטה האחרונה בקצב הצמיחה ואי הוודאות המדינית-ביטחונית וגם חוסר בהירות בנושא הפיסקלי יקשו על בנק ישראל להוריד את הריבית.

"אמנם שר האוצר הכריז בשבוע שעבר על יעד גירעון שאפתני של 4% תוצר אבל לשוק לא ברור בשלב הזה, איך זה יקרה בפועל ואיך האוצר יצליח בסיטואציה הקיימת לצמצם הוצאות של 35 מיליארד שקל כדי להגיע למספר הזה.

עוד ב-

"אנשים לא מזיזים את הכסף מהבנק ומפסידים 20 מיליארד שקל"

לכתבה המלאה

"נקודה חשובה לגבי האינפלציה היא שבישראל אין כרגע בעיה של חולשה בביקושים ואנחנו רואים את זה באבטלה, שיעור התעסוקה גבוה. ראינו שנתוני הלמ"ס מלמדים שהצריכה הפרטית עולה בקצב נאה. חלק לא קטן מהאינפלציה לא נובע מהביקושים אלא מצד ההיצע. כלומר יש נגזרים שונים שקשה מאוד לתפקד שם כמו ענף הבניה שסובל מהיעדר עובדים ויש מגבלה בצד מחירי גורמי הייצור והזמינות של משלוחים והפרעות להגעת סחורה לישראל ולכן הבעיה היא לא בביקוש אלא בחוסר היצע".